ספר חדש ליאיר אטינגר
לאחד מחדש את הציונות הדתית? בלתי אפשרי

הספר 'פרומים' שכתב יאיר אטינגר מעמיק אל תוך המחלוקות בציבור הדתי לאומי כמו מקומן של נשים או של הרבנים. "הציבור משתנה במהירות"

ניצן קידר , ה' בכסלו תש"פ | עודכן: 08:00

יאיר אטינגר
יאיר אטינגר
צילום: דוברות המכון הישראלי לדמוקרטיה

הציונות הדתית תופסת לעצמה מקום הולך וגדל בחברה הישראלית, אך מנגד גדלים הפערים בתוכה.

ספר חדש של יאיר אטינגר, כתב ופרשן לענייני דת ומדינה של כאן 11, שיצא בהוצאת כינרת זמורה דביר, מנסה לעשות סדר ולספר את הסיפור מאחורי המחלוקות המטלטלות את המגזר הדתי לאומי.

אטינגר כתב את הספר במשך חמש שנים בניסיון לפענח את שורשי הפיצול בציבור. "אני בא לעשות סדר בתוך המחלוקות המשמעותיות, הגדולות, האידיאולוגיות וגם הדתיות-הלכתיות בתוך הציבור הדתי. זה ספר שמנסה לעשות סדר גם עבור קוראים מתוך המגזר וגם מחוצה לה. הרעיון הוא לצלול עמוק ככל שניתן בספר פופולרי אל תוך המחלוקות ולהבין אותן", הוא מסביר לערוץ 7.

גם דוגמאות יש למכביר. "השאלות הן על מה אנחנו מדברים כשעוסקים בנשים ובתפקידים שלהן בבתי הכנסת שמשתנים בין קהילות שונות. על מה אנחנו מדברים כשעוסקים במחלוקת ההלכתית בהר הבית, בפיצול בפוליטיקה הדתית לאומית ובסוגיות נוספות. אני מנסה לעשות סדר בציבור הזה שמשתנה במהירות בשנים האחרונות וגם נחשב חשוב מאוד במדינת ישראל".

אטינגר מסמן את הנקודה המרכזית שאולי ממנה בעצם נולדו המחלוקות. "אחד הצירים המרכזיים של הספר הוא הציר שבין שמרנות למודרניות. תמיד דיברו על הציונות הדתית כ'מקף המחבר' בין חלקי העם. אם תשאל אותי מה המתח המרכזי שכרגע משפיע, מעצב ומשנה את הציונות הדתית זו השאלה של המודרניות מול המסורת והשמרנות. שם נמצא הרבה תשובות שונות בתוך הציבור".

"גם הסיפור של נשים הוא מאוד משמעותי ונובעים ממנו סיפורים של עוד מיעוטים וקבוצות שבעבר היו בשולי הציבור: להט"בים, בעלי מוגבלויות שונות. הדברים הללו הם שיוצרים את השינוי".

עטיפת הספר
צילום: יח"צ

הספר עוסק רבות בסוגיות הקשורות לנשים, בין היתר בגיוס לצבא והסמכת נשים לרבנות. הוא גם לא מדלג על עיסוק בסמכותם ותפקידם של הרבנים, מה שלדברי אטינגר "בא מאוד לידי ביטוי בפוליטיקה ובהבדלים בין הבית היהודי לימין החדש".

למרות שמדובר בנושאים שאטינגר מכיר ועוסק בהם כבר כ-20 שנים, הוא עדיין הופתע בתהליך העבודה. "כל הסיפור החל מהפתעה. התחלתי את המסע הזה לפני חמש שנים כשהבנתי שהאתגר כלפי הרבנות הראשית לא מגיע מהציבור החילוני, אלא מתוך הציבור הדתי לאומי. זה שבעבר קידש את הרבנות הראשית. זו הייתה ההפתעה הראשונה".

"גם לאורך העבודה, כשהבנתי מה הסוגיות שאני רוצה להתעסק בהם, הפתיעה אותי המהירות שבה הדברים זזים. הסיפור של גיוס בנות דתיות לצבא הוא דוגמה מצויינת. כשאני התחלתי לעבוד על הספר, זו היתה תופעה שולית וקבוצה מאוד מאובחנת בציבור הדתי התגייסה לצבא. פתאום זה נפרץ והשיח של הפוליטיקאים והרבנים ש-99 אחוזים מהם התנגדו תמיד לגיוס בנות, השתנה מהר. המהירות של השינוי הפתיעה אותי מאוד".

עם זאת הוא מתקשה לספק מסר אופטימי באשר לאפשרות שהמחלוקות ייפתרו ותושג אחדות גדולה יותר, כפי שהיה בעבר.

"אנחנו רגילים לדבר על ליברלים מול חרד"לים שהם שני הצדדים שנמצאים בעימות אידיאולוגי ורוב הציבור נמצא באמצע. חלקו בכלל לא מעורב במחלוקות הללו. הציבור הדתי גדול מאוד. אופטימיות משמעותה אחדות שאני חושב שהיא לא כל כך אפשרית. יש כאן ציבורים שונים וייתכן שגם זרמים שונים בתוך הציבור הדתי לאומי".

ובכל זאת יש גם נקודת אור. "כאשר יש בירור אידיאולוגי ואנשים מבקרים זה את זה בצורה מכובדת, אנשים כנים יוצאים נשכרים מכך. ריבוי הדעות אינו דבר רע, אך רק צריך לזכור שמה שהיה אפשרי פעם - שבני עקיבא הייתה מחוללת זהות דתית לאומית או שלמפד"ל היה מונופול - הדברים הללו נגמרו. יש לזה יתרונות וחסרונות".