האלוף מוטי אלמוז בוועדת חוץ וביטחון, השבוע
האלוף מוטי אלמוז בוועדת חוץ וביטחון, השבועצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מרגע שנחשפו הזיופים בנתוני גיוס החרדים ביום רביעי שעבר ב'כאן רשת ב'', קציני וחיילי מנהלת שילוב חרדים ומדור גיוס חרדים נכנסו לכוננות ספיגה. הם חוששים שאת האשמה על המחדל יטילו בצה"ל עליהם, במטרה להוריד אותה מהדרגים הבכירים שהובילו את הזיוף. החשש של אותם גורמים מבוסס על הקולות שנשמעו מצה"ל מרגע החשיפה ועד לכתיבת שורות אלה. בתחילה יצאו אמירות של גורמים צבאיים שטענו שבעקבות החשיפה ייאלצו בצה"ל לבחון מחדש את כל פרויקט גיוס החרדים ואולי אף לבטלו לחלוטין, כולל את המנהלת. האמירות הללו הובילו את אנשי המנהלת לחשש שהתדרוכים של צה"ל נועדו להצביע עליהם כאשמים במחדל.

לאחר מכן התמתנו הקולות מצה"ל, ובדיון שנערך ביום שני השבוע בוועדת חוץ וביטחון טען ראש אכ"א הנוכחי, האלוף מוטי אלמוז, כי "אני לא יודע משהו אחר חוץ מלמסור את כל האמת, מחמיאה יותר או פחות... רק אני אחראי על האירוע". אלא שבהמשך אמר כי הספירה נעשתה בחוסר מקצועיות של אלה שספרו את המתגייסים. המשמעות של האמירה הזאת, כך סוברים אותם גורמים, היא שבשביל להשתיק את הפרשה צה"ל ידיח את אנשי המנהלת ויטיל עליהם את האחריות.

החששות הללו קיבלו חיזוק כאשר ראש מנהלת גיוס חרדים והאיש שחשף את הזיופים, סא"ל תלם חזן, הודיע שהוא מסיים את תפקידו. על פי מקורבים לחזן, הפרישה הזו תוכננה מראש בתום מעל לשני עשורים בשירות צבאי, והתזמון הוא צירוף מקרים בלבד. הפרישה של חזן מצטרפת להדחה של בכיר במנהלת לפני מספר חודשים.

טענותיו של אלמוז בוועדה הפתיעו רבים המצויים עמוק בפרטי הפרשה. בין שלל התשובות שנתן בדיון, אמר ראש אכ"א כי רק ב־2018 שמו לב בצבא שיש בעיה בספירה, ושישנה קבוצה של חיילים שלא עומדים בהגדרות המחוקק. עוד הוסיף אלמוז כי בשנים שלפני כן צה"ל לא מכיר שינויים וזיופים בנתונים. "אנחנו לא מבינים בשלב הזה שיש פרקטיקה כזו", אמר בוועדה.

אלא שבצה"ל ידעו על הזיופים כבר זמן רב קודם לכן, עוד בימים הראשונים של מדור גיוס חרדים, בתחילת העשור. "כל הסיפור של הקמת המדור נועד בשביל למנוע גיוס בכפייה כמו הקולות שהגיעו מלפיד ואחרים", אומר פ', קצין במדור בתחילת העשור. "הבינו שגיוס בכפייה יגרום המון נזק. אלא שהייתה בעיה, שאף אחד לא חשב להגדיר מיהו חרדי ומי לא. היו בחורים שהיה ברור לכל בר־דעת שהם חרדים וכאלה שברור לכולם שלא, אבל באמצע היה המון שטח אפור, וזה הוביל להרבה מאוד בעיות".

מה המשמעות של אותו שטח אפור?

"זאת אומרת שהיו הרבה מתגייסים שספרנו אותם כחרדים למרות שבהגדרות יבשות הם אולי לא כאלה. אבל היה היגיון לכל אחד כזה. בחור שכל חייו היה חרדי, למד במוסדות חרדיים וחודשים ספורים לפני הגיוס יצא בשאלה – אני חושב שכמעט כולם יכולים להבין מדוע הוא צריך לקבל את התנאים שהחרדים מקבלים. אין לו בגרות, הרבה מאוד פעמים הוא חייל בודד, והוא זקוק למעטפת של פרויקט שילוב חרדים, גם אם כיום הוא לא צריך הפרדה מנשים כמו בגדודים החרדיים, שגם זה לא לגמרי נכון. מצד שני, בחור שגדל במוסדות הציונות הדתית, ובגיל 18 התחרד ועכשיו כבר כמה שנים הוא חי כחרדי, והסיבה שהוא מתגייס היא כי הוא הבין שהוא לא יכול לפרנס את המשפחה שלו כאברך – אז נכון שבקריטריונים הוא לא נחשב חרדי, והוא גם לא יצטרך את אותה שנת השלמה, אבל בכל התנאים ואורחות החיים ברור שהוא צריך לקבל. אלה האנשים בתחום האפור שאנחנו הכנסו פנימה".

היה אפשר להכניס אותם לאותם גדודים גם בלי לספור אותם כחרדים.

"זה נכון, אבל גם הייתה מדיניות שכל מי שנמצא בתחום האפור ייספר כחרדי כדי שיראו שהפרויקט מצליח ולא צריך לגייס בכפייה. בכנות, זה גם הצליח. לאחר תקופה מסוימת התחלנו לקבל טלפונים מראשי ישיבות חרדיות שממליצים לנו לגייס בחורים מסוימים. בחורים אחרים הגיעו אלינו ואמרו שהרבנים שלהם אמרו להם להתגייס. בכלל, כל המערכת התגייסה לכך, כולל הנציגים הפוליטיים של החרדים, שהתקשרו אלינו שוב ושוב כדי לוודא שכל חייל חרדי אכן מקבל את מה שמגיע לו. הצבא החליט להשקיע בזה הרבה מאוד כסף, וזה התחיל להביא תוצאות".

מי קיבל את ההחלטה לספור אותם כחרדים?

"אין מישהו ספציפי, זאת הייתה הסכמה שבשתיקה באותן שנים, שכולם ידעו עליה. גם הדרגים הכי בכירים באכ"א, שישבנו איתם בישיבות באותו זמן".

האג'נדה קובעת את המספרים

מה שהתנהל כהסכמה שבשתיקה בידיעת הדרג הבכיר בצבא, הפך לפקודה של ממש בשלב מאוחר יותר, לאחר שוועדת שקד הגישה את מסקנותיה, כולל הגדרה מפורשת מי יכול להיחשב כחרדי ומי לא. אך בעוד הוועדה מגישה את מסקנותיה, הציבור החרדי הפסיק להתגייס, בעקבות קמפיינים פוליטיים של יש עתיד ואחרים נגדו. התוצאה הייתה ירידה חדה בגיוס, שהובילה לכך שיעדי הגיוס עודכנו כלפי מטה.

אלא שהעדכון לא הספיק כדי להגיע למכסה, ועל כן קיבלו החיילים הוראה מראש חטיבת תכנון ומיצוי כוח אדם (חתומכ"א) בצה"ל באותם ימים, תא"ל גדי אגמון, לנפח את הנתונים ולספור אנשים שלא עומדים בהגדרות, אפילו בפרשנות מאוד מרחיבה שלהן. חיילים וקצינים במדור ובמנהלת באותם ימים מעידים כי פעם אחר פעם הגישו שאילתות לראש חתומכ"א ומחו על הזיופים, אך נותרו ללא מענה. ההתנהלות החלה בשנת 2014, הרבה לפני דבריו של אלמוז, ששימש באותם ימים כדובר צה"ל והיה זה שפרסם את הנתונים המזויפים.

גם כאשר דו"חות המנהלת הוגשו בלי זיופים לראש חתומכ"א, המספרים נופחו לאחר מכן, כשהם הוצגו לרמטכ"ל ובכנסת. "זה היה בלתי נתפס. אנחנו העברנו נתוני אמת, שאכן הציגו תמונה לא מוצלחת של מספרים ואחוזים, אבל פתאום בדיווח שיצא לתקשורת ראינו שאין שום קשר בין מה ששלחנו למה שהוצג. החלק ההזוי הוא שהנתונים השקריים התפרסמו באותו יום שבו הצבא שלח אותנו להשתלמות על חשיבות דיווח נתוני אמת בצבא", אומר ר', קצין בחתומכ"א בשנים המדוברות.

אתה מכיר התנהלות כזאת בתחומים נוספים?

"לרוב, כשזה קשור בנושאים צבאיים גרידא, הנתונים שצה"ל מוציא אמיתיים. אבל יש מספר תחומים, שקשורים באג'נדה פוליטית, שבהם הנתונים עוברים מניפולציות בשביל לחזק את האג'נדה".

הדיווחים המניפולטיביים לא מסתכמים בדיווח לתקשורת; אפילו מחלקת המחקר של הכנסת קיבלה את הדיווחים השקריים. בשנת 2015 פנה חבר הכנסת מוטי יוגב למחלקת המחקר בדרישה שצה"ל יעביר להם נתונים מפולחים לפי אוכלוסיות ומגזרים בסוגיית גיוס החרדים. הנתונים שסופקו היו אותם דיווחים שקריים שיצאו לתקשורת. "כשביקשו מאיתנו להביא את הנתונים העברנו אותם במדויק, אחרי זה כשהלכנו לבדוק מה דווח היינו בהלם מוחלט. אפילו למחלקת המחקר הם שיקרו", אומר ר'.

אמרת שזה לא הנושא היחיד שבו עשו מניפולציות, אילו עוד נושאים עברו מניפולציות?

"כל נושא גיוס הבנות הדתיות, ששם המספרים נופחו בצורה פשוט מקוממת. כשהעברנו את הנתונים, עברתי עם אחד החיילים שלי על הדוח, והמספרים היו מדויקים והגיוניים. למוחרת הוא הגיע אליי עם עותק של 'ידיעות אחרונות', ששמו בכותרת: 'הבנות הדתיות לא מקשיבות לרבנים ומתגייסות בהמוניהן'. אנחנו ידענו שזה רחוק מאוד מלהיות נכון. ברגע שהסתכלנו על המספרים בכתבה, גילינו שפשוט שינו את כל המספרים כלפי מעלה כדי שייראה שיש הרבה יותר מתגייסות ממה שיש בפועל. עוד תחום שצה"ל לא מספק לגביו נתונים הוא מספר החיילות שנושרות משירות קרבי. מדובר באחוז ניכר מהחיילות במסלול הזה. אותו דבר גם לגבי הפלות, נושא שרק אחרי מאמצים ארוכים מאוד צה"ל הוציא את הנתונים עליו לכתב הצבאי של גל"צ".

לשקם את האמון

סוגיית זיוף הנתונים בגיוס בנות דתיות עלתה לכותרות כבר לפני מספר חודשים, בטורו של קלמן ליבסקינד במעריב. התמונה הקשה שעלתה אז הינה רק חלק מתוך מדיניות הטעיה ידועה ומוצהרת של צה"ל בנושא.

"אנחנו יודעים שצה"ל מזייף נתונים בשביל להשפיע על התפיסה של הציבור", אומר עמיטל בראלי, מנכ"ל ארגון חותם. "בכל הקשור לגיוס בנות דתיות, צה"ל לא בחל בשום כלי בשביל לזייף את הנתונים. הוא הוריד במכוון את הדיווח על מספר המתגייסות הדתיות ב־2010–2012 כדי לייצר אשליה של מגמה ועלייה חדה בגיוס, אבל במסמך פנימי הוא כותב במפורש שהנתונים הרבה יותר גבוהים. החליטו בשרירותיות לשנות את הגדרות החיילות הדתיות כך שגם חיילות שלא למדו במוסדות דתיים אלא מביאות אישור כתוב מרב כלשהו שהן דתיות נספרות ככאלה, למרות שהחוק מגדיר במפורש מהי ההגדרה לחיילות דתיות. רק אחרי מסכת לחצים ארוכה צה"ל הודיע שהחל מהספירה הבאה הוא יחזור להגדרות המקוריות, אך הוא לא מוכן לתקן את המספרים מהשנים האחרונות, שבהן זייף את הנתונים. אלה רק חלק מהמניפולציות והשקרים בסוגיה הזאת".

בסופו של דבר, הסיפור הגדול במחדל הזה הוא האמון שהציבור רוחש לצה"ל. איך אפשר להחזיר אותו?

"הבעיה הגדולה היא שצה"ל עוסק בנושאים שהוא לא אמור לעסוק בהם. הוא לא חושב איך לנצח במערכה אלא איך לחנך את הציבור ולקדם אג'נדות פוליטיות. הדרך לעצור את זה היא בראש ובראשונה שצה"ל יפסיק להתערב בסוגיות אזרחיות. זה לא המקום שלו ואין לו מנדט לעשות את זה. התוצאה היא שהאמון נרמס, וכשזה קורה הוא נרמס בכל החזיתות, כולל המבצעיות. זאת בעיה קשה שיש לצה"ל, ואני מקווה שהרמטכ"ל כוכבי פועל כדי לתקן זאת. עד עכשיו עושה רושם שהוא מכוון את צה"ל בדרך הנכונה".

"צריך לראות מי הנפשות הפועלות ולהבין איך הגענו לשם", אומר הקצין לשעבר ר'. "יושבים לך בדיון בוועדת חוץ וביטחון בני גנץ ואורנה ברביבאי, שהיו הרמטכ"ל וראש אכ"א בתקופה שבה הכול התחיל, ופשוט מגבים בכל צורה אפשרית את אכ"א ומגדירים את זה כ'תקלה לא חשובה'. מהרגע שהפרשה התפוצצה זה מה שברביבאי מצייצת כל הזמן. איך מתוך דיונים כאלה, כשהטיעונים שמועלים שם מצה"ל כל כך שונים מהמציאות, אמורים להגיע לאמת?"

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל הינו גוף אשר בודק ומבקר את עצמו כל העת באמצעות מנגנוני תחקור
ובקרה. מפקדי צה״ל מקפידים על אמינות ודיוק באיסוף ובפרסום נתונים, כך פעלו בעבר וכך יפעלו
גם בעתיד".