כלת פרס ישראל גאולה כהן, שכיהנה כחברת כנסת במשך 18 שנים, הובאה היום (חמישי) למנוחות בהר הזיתים בירושלים.

ראש הממשלה נתניהו ספד לגאולה כהן בהלוויה, וציין, "לא רק מגאולה אנחנו נפרדים היום אלא מדור שלם. אלא גם מדור של מאבק שבזכותו אנחנו חיים היום".

נתניהו אמר כי כהן "לחמה כל חייה לגאולת הארץ, לגאולת העם. המבט שלה תמיד הרחיק ראות. בעבורה ציון הקדומה והעכשווית אחד הם, וגם בעבורנו".

יאיר שטרן נפרד מגאולה כהן ז"ל: "דמות מופת לפוליטיקאית לוחמת"

נשיא המדינה ראובן ריבלין ספד לגאולה כהן וסיפר, "כילד, כנער, היית עבורנו מגיבורי העם הזה. בעיני רוחנו, ראינו את פנייך מבעד לסורגי בית הסוהר, גופך כלוא, רוחך משוחררת, ואת מברכת 'שהחיינו'. כי את כבר ראית את הקץ, את הדגל הבריטי מורד מן התורן, את דגל חרות ישראל מונף אל על. הרעיונות עליהם נלחמת, נאמת וכתבת קיבלו צורה וגוף עת שעטו כוחותינו לשחרור ארץ ישראל מעול זר".

"גם בכנסת, לא חדלת מלהיות גאולה. 'ממשיכה את המלחמה בחזית לגאולת ארץ ישראל ועם ישראל', כך אמרת. כמחוקקת, ידייך כוננו מציאות ששינתה את ההיסטוריה, כשהיא מקבעת את ירושלים והגולן בספר החוקים הישראלי, בחוק יסוד. כי ארץ ישראל ובירת ישראל הן יסוד היסודות", הוסיף ריבלין.

"היו כאלה שחשו שעם הקמת מדינת ישראל, אין עוד צורך במאבק לחרות ישראל. את האמנת אחרת. עבורך, הקמת מדינת ישראל היא שלב בדרך למימושה המלא של חירות ישראל. בכל תפקידייך, בכל עשייתך, בכל הפעילות הציבורית שלך, היית ונשארת לוחמת חירות ישראל - ברובד העמוק של הרעיון. גם לאחר שהקמת מפלגות, הזזת הרים, והקמת יישובים, המשכת להיאבק למען חירות ישראל. חירות עמוקה, תמידית, שורשית, אינסופית. לא יכלת אחרת. לא ידעת אחרת", הדגיש הנשיא.

"גאולה, אהובתנו, מי ייתן ובלכתך מאתנו, יגלה לנו סודך, ונדע גם אנחנו לאהוב את העם הזה, ולצעוד בין סימני שאלה לסימני קריאה, להיות קצת כמותך. מי ייתן והאש שיקדה בך תמשיך ללבות את מדורת הגאולה של עם ישראל שאת כל כך אוהבת. נוחי על משכבך בשלום גאולה יקרה, סבתא לעידן, מתן, סתיו וליאב. אני מחבק את משפחתך, ושולח להם את תנחומינו בצערם הגדול, צערנו שלנו, צער העם בישראל. יהי זכרך ברוך, ותהא נשמתך צרורה בצרור החיים", חתם ריבלין את הספדו.

השר צחי הנגבי ספד הבוקר לאמו: "אמי זכתה להיות לוחמת חרות ללא מדים, אבל כפי שאמרה תמיד, גם לאחר שמשאלתה הוגשמה ועמה זכה לעצמאות, היא לא פשטה את המדים. עד יומה האחרון נאבקה למען שלמות המולדת, אחדות העם וקיבוץ גלויות, אבל לרגע לא פסקה להיות אם אוהבת וסבתא אהובה. חסרונה יורגש לא רק במשפחתנו, אלא בלב העם שלמענו נלחמה ושתמיד החזיר לה אהבה. יהי זכרה ברוך".

הנכד עידן ספד לסבתו, "סבתא, איך להיפרד ממך היום? בשביל ארבעת נכדייך את קודם כל הסבתא שלנו. סבתא שאוהבת ודואגת שיהיה לנו חם. את לא הסבתא שלנו לחוד ולוחמת החרות האמיצה לחוד. הכל בא יחד. לפני המרק החם עם הקנדיילך והחוויג' סיפרת לנו על פרשת השבוע. לפני סדר פסח היינו מכינים שאלונים על החג. החלום היחיד שלא הגשמת זה להיות שרת החינוך".

"זכינו כל שבת לשבת תרבות עם גאולה כהן וצחי הנגבי. להיות נכדים שלך זה להיות נכדים של גאולה כהן הגדולה. את היית גאה בנו כל כך. מקווים שנלך בדרכך. סבתא שלנו יהי זכרך ברוך", הוסיף.

הבן, השר צחי הנגבי, ספד לאמו ואמר, "אמא שבה היום אל אדמת ירושלים. ירושלים שבה נולדה. ירושלים שעליה חלם אביה. ירושלים שעליה נלחמה כדי לגרש את השלטון הזר מהמולדת. ירושלים שבה אהבה והתגוררה מרבית חייה, עם הפסקה בקראוון בחברון, ולמענה חוקקה את חוק יסוד ירושלים בירת ישראל".

"אמי הייתה מאושרת כשארה"ב העבירה את השגרירות לירושלים. ולמרות שהייתה חלשה היא קיבלה כוח מהבשורה", סיפר הנגבי, "אמי ידעה להעריך את תחושת השליחות של יריביה. היום אנחנו מבכים אשה שאחזה באמונתה הקדושה ותוך שהיא זועקת על שלמות הארץ וכואבת על גירוש סיני גוש קטיף וזועקת על כל גירוש של יהודים, היא תמיד הייתה אמא במשרה מלאה. אנחנו כואבים אבל לא נפרדים ונשארים מחוברים. נשאב כוחות מאמי המופלאה והנצחית".

כהן נולדה ב-25 בדצמבר 1925 בתל אביב, ונפטרה שבוע לפני יום הולדתה ה-94. כשהייתה בת 18 הצטרפה ללח"י. במהלך המאבק בבריטים היא עזבה את בית הוריה וירדה למחתרת. בלח"י מילאה תפקידים רבים, אבל בעיקר שימשה הקריינית הראשית של תחנת השידור המחתרתית. היא נעצרה בעת שידור חי בפברואר 1946, נדונה לתשע שנות מאסר, ונכלאה בבית הסוהר לנשים בבית לחם.

נפרים מגאולה כהן: "נשארה נאמנה לארץ ישראל עד יום מותה"

היא כיהנה בכנסת במשך כמעט 19 שנים ברציפות. היא הקימה בכנסת את ועדת העלייה והקליטה ועמדה בראשה. לאחר פרישתה מן הליכוד בשנת 1978 בשל התנגדותה להסכמי קמפ-דייויד, הייתה בין מייסדי תנועת התחייה.

בכנסת הייתה חברת ועדת חוץ וביטחון, והישגה הגדול היה חקיקת "חוק יסוד ירושלים" שנחקק בשנת 1980 ברוב סוחף. החוק קובע כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". יחד עם חבר הכנסת משה שמיר פעלה גאולה כהן גם לחקיקת "חוק הגולן".

בימי המאבק נגד עקירת יישובי ימית בסיני עברה להתגורר בימית כדי לסייע למתיישבים. ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב הלילה בחשבון הטוויטר שלו: "קולה של גאולה כהן לא יידום. תמיד ננצור את זכרון פועלה הכביר למען חירות ישראל ואת מסירותה ואהבתה לארץ ישראל. היא שייכת לדור הנפילים ותישאר תמיד זכר ומופת לנו, ממשיכי דרכה". כהן הותירה אחריה בן - צחי הנגבי, וארבעה נכדים.