צינור הגז - מסר מדיני חשוב

מומחים מעריכים כי החתימה על הסכם הגז עם יוון וקפריסין מהווה הישג משמעותי אך טוענים שאסור לצייר אותו כאנטי-טורקי.

ניצן קידר , ה' בטבת תש"פ

מעמד חתימת ההסכם על צינור הגז
מעמד חתימת ההסכם על צינור הגז
צילום: חיים צח, לע"מ

מיכאל הררי, שגריר ישראל בקפריסין לשעבר ועמית מדיניות במכון מיתווים אומר החתימה על הסכם צינור הגז בתום פסגת מנהיגי ישראל, יוון וקפריסין, מהווה מסר משמעותי מאוד.

"הפסגה המשולשת והאשרור למחויבות ישראל, יוון וקפריסין לקדם צינור גז טבעי לאירופה מהווים מסר מדיני חשוב אל מול ההתפתחויות האחרונות בים התיכון, ובראשן ההסכמים עליהן חתמו בסוף נובמבר טורקיה ולוב".

לדבריו, "התמיכה של ישראל בבעלות בריתה בים התיכון (כולל מצרים, על אף שאינה משתתפת בפסגה המשולשת) ובמערך הבריתות שהתגבש באזור היא ראויה, מתבקשת ומשרתת היטב את האינטרסים המדיניים והכלכליים הישראלים".

"ישראל צריכה להמשיך ולפתח את שיתוף הפעולה הפורה עם יוון וקפריסין, ולהתקדם לחתימת הסכם בנוגע לשדה הגז המשותף שלה עם קפריסין. בה בעת, עליה לשמור על מרחב תמרון מדיני, שיאפשר לה לקיים דיאלוג עם תורכיה – ככל שרק ניתן – כדי להתמודד עם המתח הגובר באזור, ולנסות להפחית אותו", מסכם הררי.

ד"ר נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים מציין כי "מזרח אגן הים התיכון הולך וצובר חשיבות במדיניות-החוץ הישראלית. אל מול הקשיים שחווה ישראל במאמציה להשתלב במרחב המזרח תיכוני, הרי שבים התיכון היא נהנית מתנאים טובים בהרבה – יש לה יחסי שלום עם מצרים, קשרים דיפלומטיים (למרות הקשיים) עם תורכיה וברית מתהדקת עם יוון וקפריסין. אפילו עם רצועת עזה מוצאת ישראל דרכים להימנע ממלחמה".

"ישראל השכילה לבסס את מכלול הקשרים האלה על אינטרסים ממשיים ולצקת בהם תוכן מהותי, תוך נקיטת זהירות לגבי מעורבות בעימותים בין מדינות האזור. מיקוד הפסגה המשולשת בצינור הגז לאירופה – שהיתכנותו מוטלת מאוד בספק – והמסגור שלו כאנטי-טורקי עלולים לפגוע ביכולת הישראלית להעמיק את הישגיה באזור. עדיף לישראל לאתר ולקדם פרויקטים ישימים ומידיים בים התיכון, שגם מעודדים יישוב סכסוכים באזור", מוסיף גורן.