הגאון מוילנא: 300 שנים להולדתו

מרכז דהאן למורשת קהילות ישראל ערך כנס במלאת 300 שנים להולדתו של הגאון מוילנא.

ערוץ 7 , י' בטבת תש"פ

ד"ר שמעון אוחיון
ד"ר שמעון אוחיון
צילום: אבי בורכוב

לרגל 300 שנים להולדתו של הגאון מוילנא נערך במרכז דהאן כנס מיוחד על הגותו של הגר"א והשפעתו לדורות על כלל קהילות ישראל.

בכנס השתתפו מאות בני אדם וביניהם יו"ר ההסתדרות העולמית אברהם דובדבני, רקטור אוניברסיטת בר אילן פרופ' מירי פאוסט, פרופ' משה אידל מהאוניברסיטה העברית, וד"ר רפאל שוח"ט וד"ר אליעזר באומגרטן מאוניברסיטת חיפה. נשיא המדינה ראובן ריבלין שלח ברכה למשתתפי הכנס.

''מהפכת המידע של גוגל והמידע הרב הזמין לכולנו בשניות באמצעות הנייד, מערער בעייני רבים את החשיבות של חינוך לרכישת ידע ושינונו", סיפרה פרופ' פאוסט. "אותם אנשים טוענים שצריך ללמד איך לחפש ולברור ידע ולא לחנך לשינון רחבת היקף של מקורות מידע, שהרי כל האוצרות האנושיים קיימים ברשת.

"דווקא דמותו הענקית והמרשימה של הגאון מוילנא מלמדת אותנו ששינון ידע חשוב הרבה יותר מדרכים למציאתו. שהרי רק לאחר שרוכשים ידע ניתן לחבר בין המקורות שלו מתוך הבנה שמתבססת על קשרי מידע, הבנת המקורות והתאמה למקורות מידע שונים ושינויי גרסאות.

"אליהו נולד לטריינה ולרב שלמה זלמן בליטא. אביו היה נכדו של רבי אליהו חסיד, ועל שמו נקרא. בספרו שנות אליהו קיים חידוש שאמר בגיל שבע שנים. בגיל תשע החל ללמוד גם קבלה ולמד מדי יום במשך כמה שעות בספר הזוהר ובכתבי האר"י. בגיל עשר כבר למד בעצמו ולא נזקק למורים. יש לציין שמגיל שמונה עסק בענייני אסטרונומיה. לאחר שנות נדודים התגורר הגר"א בווילנה, אך סירב בעקביות לכהן במשרה רבנית רשמית שתפריע לו בלימודיו. למרות זאת, הקהילה היהודית בוילנא העמידה לרשותו קצבה חודשית קטנה לפרנסתו.

''כבר בשנות חייו זכה הגאון מווילנה למעמד של מומחה על ולסמכות יוצאת דופן, ודבק בו הכינוי "הגאון" המדמה אותו לדרגתם של התנאים והאמוראים ולאלו של גאוני בבל. הגר"א דגל בלימוד על דרך הפשט המכוון להכרעה ופסיקת ההלכה והתנגד ללימוד בסגנון עיוני כדרכם של גדולי ישראל כמו הרמב"ם, המהר"ל ועוד. הגאון מוילנא נחשב לייחודי מאוד בשיטת פסיקת ההלכה שלו ופעמים רבות פסק על פי הבנתו בתלמוד גם נגד הראשונים או המנהג המקובל''.

פרופ' פאוסט הוסיפה: ''הגר"א תמך בלימוד חלק מהמדעים, בעיקר המדעים הריאליים וראה בחסרון הידיעה בהם - כחסרון בהשגת התורה. מן המחקר עולה שלצד גדולתו התורנית העצומה של הגר"א בפשט, בהלכה ובקבלה הוא היה בר סמכא גם במתמטיקה, הנדסה, ביולוגיה, אסטרונומיה, גאוגרפיה, בלשנות ומוזיקה. עם זאת, מפורסמת התנגדותו ללימודי מדעי הרוח הכלליים, משום שלא ראה בהם תועלת לאיש ישראל''.

ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן למורשת קהילות ישראל, אמר כי "מאז שפרסמנו את נושא הכנס רבים באים ושואלים אותנו מה למרכז דהאן שמתעסק באוצרות הרוח של מדינות האסלאם ולרב גדול שמייצג את היהדות האשכנזית-ליטאית? נכון, אנו אמונים על השלמת הפער הידע המחקרי והאקדמי הנוגע ליהדות ספרד והמזרח אך חשוב לא פחות - אנו אחראים לבשר את שותפות הגורל והמורשת של קהילות ישראל כולן.

''מרכז דהאן פועל להנחיל את התפיסה כי המורשת של כלל קהילות ישראל שייכת לכולם, משלים את הפאזל התרבותי הישראלי ומנגיש לציבור הישראלי את אוצרות הרוח ממזרח וממערב, מהמגרב ומאירופה גם יחד. אנשי הרוח וההגות בכל תפוצות ישראל הם הבסיס עליו הזהות הישראלית שלנו צריכה להישען".