הפרופסור שנתן סיכוי גם לעבריינים

פרופ' משה אדד ז"ל חקר את מקור היכולת של בעלי פוטנציאל עברייני להגיד 'לא' למסלול שאליו היה מי שרצה שייכנסו. בקרוב יום עיון לזכרו

שמעון כהן , ט"ז בטבת תש"פ

פרופ' משה אדד ז"ל
פרופ' משה אדד ז"ל
צילום: באדיבות המשפחה

מחלקת הקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר אילן תקיים בקרוב יום עיון מיוחד לזכרו של הקרימינולוג, חתן פרס ישראל, פרופ' משה אדד ז"ל.

לקראת האירוע שוחחנו על דמותו ואישיותו עם מארגנת האירוע, ד"ר קרן גואטה.

על עיקרי הגותו של פרופ' אדד וייחודה מספרת ד"ר גואטה: "ההגות של פרופ' אדד מתייחדת בכך שהיא שאבה ממספר מקורות. הוא למד ביולוגיה, כימיה, פסיכולוגיה וקרימינולוגיה, ומתוך עולמות התוכן השונים האלה יחד עם הידע שלו בתורת ישראל הוא יצר פסיפס ייחודי להבנת האדם מבצע העבירות".

"אחד הדברים הראשונים שהוא הנחיל הוא התבוננות על הממדים הביולוגיים של העבריינות. בתורת התיוג הקלאסי התייחסו לדברים כקו ישר של נבואה המגשימה את עצמה, מעין הסללה של אדם אל העבריינות, אבל פרופ' אדד אמר שיש אנשים שמסלילים אותם אבל הם לא מסכימים לכך ומתנגדים לכך. היה לו ביטוי יפה שנקרא 'חוסן אנטי-תיוגי'. הוא רצה להבין מי האנשים הללו ומה הגורמים שמעצבים את אותו החוסן הזה, את אותה יכולת להדוף את התיוגים שמופנים כלפינו".

מוסיפה גואטה: "הוא הוכיח במחקרים שלו שיש תשתית ביולוגית של ויסות רגשות, התמודדות עם תיוג ועוד. יחד עם זה דיבר על החלקים הפסיכולוגיים שמאפשרים לייצר את אותו חוסן אנטי-תיוגי, כמו קשר קרוב עם ההורים, חינוך וערכים וכך נפרס מנעד רחב של סיבות והסברים לאיך אדם מצליח להתנער מההסללה הזו".

גואטה מדגישה כי מחקריו של פרופ' אדד בחנו את הדברים גם במבט אחורנית שהתחקה אחר הסיבתיות לפיתוח קריירה עבריינית, וגם איך באמצעות יציקת משמעות וערכים ותקווה ניתן למנוע מהם לחזור מלבצע עבירות.

פרופ' אדד בחן גם את הקשר בין ליקויים נפשיים לבין עבריינות ושאלנו אם אין מדבור למעשה בסוג של הסללה. ד"ר גואטה משיבה בחיוב אך מוסיפה כי אדד "הזכיר לנו כל הזמן שלא לתייג אנשים והזכיר שבקרב חולי נפש אין רמות גבוהות יותר של אלימות, אבל יש עבריינים שידוע לנו שיש אצלם תשתית של מחלות נפש, כפי שקורה אצל מי שמתוך פסיכוזה חושב שהוא מבצע פשע בשם צו אלוהי. אבל הוא הראה שגם באוכלוסייה הזו שבה העבריינות קשורה למחלת נפש, עדיין יש אנשים שמצליחים לווסת את עצמם ולא לעשות את זה, וכאן נכנס הנושא הסוציולוגי חברתי כדי למנוע מהאנשים הללו, למרות התשתית הנפשית ביולוגית, להגיע לזרועות העבריינות".

עוד מוסיפה גואטה ומציינת את הדגש ששם פרופ' אדד המנוח על תפקיד ההורים בעיצוב עתידו של הילד, ואת זאת בכוחם לעשות בקבלה, אהבה, הכלה ואמונה בילדיהם וביכולותיהם. "פרופ' אדד שם דגש חזק על היכולת לצקת משמעות חיים גם לסובלים מהתמכרויות ומחלות נפש. אם נלמד לצקת בהם משמעות חיים חיובית זה יצליח למנוע מהם לבצע עברות".

פסיפס הידע של פרופ' אדד כלל כמובן גם ידע תורני רב, וד"ר גואטה מציגה מספר דוגמאות לשילוב תובנותיהם של חז"ל בגישה הטיפולית פסיכולוגית בעבריינות. היא מזכירה את ספרו 'העבריין בהתהוותו', שם הוא "מסביר את הגישות הפסיכולוגיות להתהוות העבריינות, ולאורך כל הספר שזורות חכמות מהחכמה היהודית ודברי חז"ל. הוא מראה איך תובנות בסיסיות לריפוי נפש האדם נמצאות כבר בדברי חז"ל. פרופ' אדד הסביר לנו, החוקרים והמרצים במחלקה לקרימינולוגיה, שאנחנו לא נגד העבריינים אלא נגד העבריינות והשתמש בדבריה של ברוריה שהתפללה לא שייתמו חוטאים אלא שייתמו חטאים".

"הוא דיבר גם על הצורך שמופיע בדברי חז"ל במילים ככוח מרפא, הכוח של השיחה. הוא הזכיר את דברי הרמב"ם הרואה כחטא גמור להזכיר לאדם את פשעיו", אומרת גואטה ומזכירה בדבריה גם את סיפור האינדיק של רבי נחמן מברסלב כדוגמא לתובנה יהודית לפיה מה שאנשים זקוקים בשעת משבר הוא שיבואו וישבו לידם, לא שיתנגחו ולא שיתנצחו או יוכיחו אותם אלא רק ישבו לידם בגובה העיניים.

בין הדוברים בכנס שיתקיים ביום רביעי ה-22 בינואר, יהיה גם פרופ' שלמה גיורא שוהם "שהיה המורה של פרופ' אדד ויחד כתבו את ספר היסוד שכל תלמיד לקרימינולוגיה לומד אותו, הספר 'קרימינולוגיה'. הוא ידבר על פועלו של פרופ' אדד בחקר הקרימינולוגיה בארץ ובעולם. תרצה גם פרופ' מלי שחורי ביטון, על השפעות החשיפה למתח ביטחוני מתמשך, וזהו תחום נוסף שפרופ' אדד נגע בו ובין השאר מצא במחקרו שלא מבצעים פעולות טרור רק בשל רקע אידאולוגי, אלא גם על רקע של מצוקה כלכלית ושוליות חברתית. פרופ' אורי טימור ידבר על שיקום עבריינים על פי תפיסות יהודיות ויתייחס למספר מחקרים שפרופ' אדד עשה ויספר על מה שקורה בארץ בתחום זה".