חושבים בכחול

עתירה שולית שהוגשה לבג"ץ לפני כמעט 20 שנה הובילה כעת לעלייה של מאות אחוזים במספר מקבלי תעודות הזהות הכחולות מקרב ערביי מזרח י-ם

יוני רוטנברג , י"ט בטבת תש"פ

לא מוכנים להישאר במצב של חצי-חצי. ערבים במזרח ירושלים
לא מוכנים להישאר במצב של חצי-חצי. ערבים במזרח ירושלים
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה השבוע נתונים חריגים על מספר מקבלי תעודת הזהות הכחולה מקרב תושבי מזרח ירושלים במהלך שנת 2019. 1,200 מתושבי מזרח העיר קיבלו אישור להירשם במרשם האוכלוסין כאזרחי ישראל בעלי תעודת זהות כחולה לכל דבר ועניין, מספר שיא מאז שוחררה העיר. לצורך ההשוואה, בשנה שעברה קיבלו אזרחות 362 ערבים תושבי מזרח העיר, ב-2017 קיבלו 153 ובשנה שלפניה 219. מדובר בעלייה של מאות אחוזים מול הנתונים בכל השנים שקדמו, ואין אף שנה מאז 1968 שמתקרבת לכך. אגב, מספר הבקשות שסורבו הוא 1,361, ומספר הבקשות שהוגשו בכלל במהלך 2019 הוא 962. מבולבלים? כדאי שתשמעו את הסיפור שעומד מאחורי המספרים הללו.

בשנת 2001 הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"ץ נגד רשות האוכלוסין וההגירה. הטענה שעלתה מתוך העתירה הזאת היא ששירותי רשות האוכלוסין וההגירה לתושבי מזרח העיר ירושלים לוקים בחסר בצורה קשה, ואף נמנע מהם לקבל שירות בסניפים אחרים ברחבי העיר. העתירה מתארת תורות אדירים בסניף היחיד ששירת את כל שכונות מזרח העיר – סניף ואדי ג’וז. תושבים סיפרו על תורים שמוזמנים שנתיים וחצי מראש, תשובות שמעוכבות, דוחק בלתי נסבל בסניף ושירות עייף. אם מדברים על בקשות האזרחות, הנושא שנוגע אלינו, הממוצע היה שש שנים של ביורוקרטיה עד לסיום ההליך.

חשוב להסביר את המעמד המיוחד של תושבי מזרח העיר. ירושלים המזרחית סופחה על ידי מדינת ישראל כשטח ריבוני שלה, אך מבחינת אסטרטגיה דמוגרפית וביטחונית הבינו קברניטי המדינה ב-68’ שהם אינם יכולים להפוך באחת את תושבי כל השכונות לאזרחים. רק כדי לסבר את האוזן, על פי נתוני רשות האוכלוסין מהשנה שעברה, בשכונות מזרח ירושלים גרים 294 אלף תושבים שאינם במעמד אזרחים. ההגדרה שניתנה להם אז הייתה "תושבות קבע", מה שמעניק להם זכויות מסוימות בלבד. עם זאת, באמצעות פרוצדורה של התאזרחות הכוללת כמה שלבים, ניתנה לתושבים אפשרות לקבל מעמד אזרחי שווה, אם יעמדו בקריטריונים. במהלך כל השנים הייתה התנגדות עקרונית בקרב רבים מהתושבים הערבים לקבלת אזרחות ישראלית, אך בשנים האחרונות המגמה משתנה. נכון לשנה שעברה, 22 אלף תושבים מכלל תושבי השכונות הם בעלי תעודת זהות כחולה, שבעה אחוזים בלבד, לעומת 93 אחוזים שלא מחזיקים בתעודה כזו.

"ערביי מזרח ירושלים לא מוכנים לשבת יותר על הגדר”, קובע ד”ר דוד קורן, חוקר מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומנהל תוכנית החומש של משרד החינוך במזרח ירושלים. "המצב של תושבות, שבו הם חצי פלשתינים וחצי ישראלים, לא מקובל עליהם יותר. לכן יש כאלה שהולכים יותר לכיוון הפלשתיני ואחרים שהולכים לצד הישראלי, אבל האמצע הולך ומידלדל. מה שחשוב להבין זה שכל האירוע הזה מתרחש בתווך האינסטרומנטלי-תועלתני בלבד של דאגה לחיים טובים יותר. ברור שמי שעושה תהליך של התאזרחות לא יכול להתחמק מזה והוא חייב להתעסק בזהות, כי חלק מהפרוצדורה הוא להצהיר אמונים למדינה, אבל בסופו של דבר צריך למסגר את האירוע כולו כתועלתני ולא זהותי”.

6,000 מתאזרחים בשנה?

נחזור אל סניף רשות האוכלוסין בוואדי ג’וז. הוא אכן היה מוזנח מאוד, ולא עמד בעומס מבחינת המבנה ומבחינת כוח האדם. הטענה המשפטית של האגודה לזכויות האזרח הייתה "אפליה במתן שירות", שנאסרה בחוק. בג"ץ נטה לקבל את הטענות של האגודה, וברשות האוכלוסין חשו בזה. הם ניסו לדחות ולדחות את הקץ, התחייבו ומשכו זמן, עד שלבסוף השיבו לבג"ץ חגיגית בתחילת 2019: שינינו לחלוטין את תנאי השירות, פתחנו סניף חדש בקלנדיה, הוספנו כוח אדם וקיצרנו מאוד את התהליכים. בג"ץ קיבל את התשובה והעתירה איבדה את העוקץ. התוצאות בשטח לא איחרו לבוא – כל הבקשות שנדחו ונמשכו מהשנים הקודמות הובאו לידי גמר, כולל הבקשות החדשות מ-2019, ובסוף 2019 הצליחו ברשות האוכלוסין לנקות את השולחן. היעילות המדהימה היא שהביאה לשינוי הדרסטי במספר האזרחים החדשים, כמו גם במספר הבקשות שטופלו בשנה האחרונה, שהוא גדול יותר ממספר הבקשות שהוגשו.

אם מנסים לחזות את המגמה בשנים הבאות, נראה שהיא רק תלך ותתעצם. השמועה על הקלות הביורוקרטית היחסית שבה ניתן להשיג אזרחות תעשה לה כנפיים, ובצירוף מגמות הישראליזציה שמסמן ד"ר קורן, אנחנו צפויים לראות עוד ועוד מאסות של אזרחים שמבקשים להתאזרח. “השנים הקרובות תהיינה מכריעות", אומר ד"ר קורן, “אם נראה כמות של 7,000-6,000 תושבים שמבקשים להתאזרח זו תהיה תנודה שמסמנת מגמה רבת משמעות שתצריך גם חשיבה אסטרטגית. בשנים הקרובות בהכרח נדע לאן הדברים הולכים".

מה שבולט בסיפור הזה הוא היעדר סימני מדיניות של הרשויות במדינת ישראל כלפי ההתאזרחות הערבית, לחיוב או לשלילה. את העצלות המסורתית של הרשויות בהליכי האזרוח של ערבים תושבי מזרח ירושלים היו חוקרים שתיארו במהלך מכוון בקריצה מלמעלה. ברם המציאות טפחה על פניהם – בהנף עתירה שולית לבג"ץ, שעסקה בכלל בתנאי השירות לתושב הערבי, שונתה המגמה ב-180 מעלות ורשות האוכלוסין מתפארת באלפי המתאזרחים החדשים. בדו"ח מבקר המדינה משנת 2018 הדברים באים לידי ביטוי בצורה חריפה: “לא נקבעה מדיניות ממשלתית כוללת בדבר מעמדם האזרחי של תושבי מזרח ירושלים", לשון הדו"ח. רשות האוכלוסין בעצמה, בתשובתה למבקר, טענה במפורש שהסחבת שנהגה כל השנים כלפי תושבי מזרח ירושלים אינה נובעת ממדיניות מסוימת, בניגוד לנטען.

"בשמונה השנים שהייתי יועץ ראש העיר, שלא זכור לי שהתקיימו דיוני מאקרו על השאלה האם אנחנו רוצים עוד אזרחים ממזרח ירושלים או לא”, מעיד דוד קורן על עצמו. "אם תקום איזו ממשלה, אחת השאלות שהיא תצטרך להידרש אליהן היא השאלה מה אנחנו באמת רוצים, האם יש לנו מדיניות של יותר אזרחים או לא. עד היום לא שמעתי שנערך דיון מערכתי בנושא, הוא יותר התנהל מאשר נוהל”.

לא מצביעים

המגמה הזאת מתקשרת לפי קורן למצב המדיני הכללי של ישראל מול הפלשתינים. “כל עוד האופק המדיני תקוע, תושבי מזרח ירושלים מבינים שאין להם מה להרוויח מלהישאר בצד השני, והם נוהרים אלינו". אם נזכרים בדרישה הפלשתינית, שעודנה תלויה ועומדת, לאפשר לתושבי מזרח ירושלים להצביע בבחירות לרשות הפלשתינית, הרי שהיא מקבלת גוון חדש. “הרשות מתאמצת להשאיר אותם אצלה, אבל בהיעדר אופק מדיני הם כבר בדרך לצד שלנו".

הסכנה המיידית שהמגמה החדשה של ההתאזרחות עלולה להביא היא הגדלת הכוח האלקטורלי של תושבי העיר הערבים. מדובר על פוטנציאל של 300 אלף תושבים, מספר שעשוי להוות שובר שוויון. בהמשך יעלה גם העיסוק באיחוד משפחות והשפעה על הבחירות הכלליות. קורן, על כל פנים, מבקש לצנן את החששות לעת עתה.

“אני חושב שהעלייה במספר המתאזרחים לא תביא בהכרח לעלייה במספר המצביעים. יותר מזה, להערכתי הם לא ילכו להצביע גם בבחירות הארציות. הם מרגישים מאוד מנותקים מהציבור של ערביי ישראל, והם מחוברים הרבה יותר לערביי יו"ש. טיבי ועודה לא מדברים אל ליבם. הם גם מרגישים שהם לא דואגים להם. בנוגע לעיריית ירושלים, אם זה היה סיפור של שינוי תודעתי וזהותי הייתי חושב שהם יצביעו בבחירות. אבל זה לא הסיפור להבנתי". מעיריית ירושלים, אגב, סירבו להגיב לנתונים.

קשה לנבא לאן יוביל המצב החדש של ההתאזרחות במזרח ירושלים בטווח של 20 או 30 שנה. יש שיראו בזה פתח של תקווה ונורמליזציה, קל יותר לראות את הסכנות הדמוגרפיות והביטחוניות. אך יהיו ההשלכות אשר יהיו, נראה כי אין גורם ממשלתי אחד שנותן דעתו לעניין האסטרטגי הזה, שמתנהל כמו מעצמו.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "הטיפול בבקשות להתאזרחות נעשה על פי חוק, ומי שעומד בתנאי החוק אין מניעה לאשר לו התאזרחות. חשוב לזכור שמי שמגיש בקשות להתאזרחות הוא תושב קבע כיום, כלומר הוא ישראלי".