אנטישמיות לכל דבר. BDS
אנטישמיות לכל דבר. BDSiStock

אלי נחום הוא איש המוסד לשעבר וחוקר תופעת האנטישמיות, בין השאר גם בתוך המוסד. לקראת הרצאה שיישא בשבוע הבא במרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל, שוחחנו אתו על פניה המשתנות של האנטישמיות במדינות העולם השונות.

"האנטישמיות היא תופעה שיש לה סוגים שונים", הוא אומר ומזכיר כי גם לעצם התובנה סביב המינוח 'אנטישמיות' ומהי אנטישמיות יש לא מעט פנים והסברים. "הקלאסיקה היא ניאונאצים עם צלבי קרס וחילול קברים. זה הקלאסי, יש עוד מרחב גדול של אירועים כמו הקמפוסים בארה"ב".

לדברי נחום ניתן לפלח את התופעות למדינות ולקבוע מאפיינים לכל מדינה ולכל אזור. "בצרפת האירועים האנטישמיים מתרחשים על ידי מוסלמים מהגרים מצפון אפריקה. בארה"ב לעומת זאת, מה שקורה בברוקלין - מדובר בשחורים אפרו אמריקאים. בפיטסבורג מדובר בניאו-נאצים. זו אנטישמיות שונה לחלוטין. המאפיינים שונים והסיבות שונות".

"קשה לקבוע מי המדינה הכי אנטישמית כי אי אפשר להשוות בין המדינות השונות", אומר נחום ומתייחס לתופעת 'האנטישמיות החדשה' "שהיא "הלהיט" שאינה מאופיינת בשנאת יהודים, אלא בשנאת ישראל. לא התנגדות למדיניותה של ישראל אלא לקיומה כמדינה יהודית, אבל לא מזכירים את המילה יהודים, כי זה לא פוליטקלי-קורקט".

בדבריו עורך נחום הפרדה ברורה בין ביקורת על ישראל לבין ביטול הלגיטימיות לקיומה. "ביקורת על ישראל לעולם לא תהיה אנטישמיות. שלילת קיומה של ישראל היא האנטישמיות", הוא אומר ומוסיף כי בעיניו "כל שיחה על הכיבוש או הסכסוך הישראלי-פלשתיני שהפתרון שלה הוא שכאן נשארת מדינה יהודית הוא לגיטימי. כל פתרון שבו לא תישאר מדינה יהודית זה שיח אנטישמי לא לגיטימי".

על תרומתם של ישראלים לשעבר לעידוד תופעת האנטישמיות החדשה הוא אומר כי לא מדובר ברבים, אך גם אותם מעטים "משמשים כמתן לגיטימציה לשיח הזה. הם בעיקר מגיעים מהאקדמיה בצד השמאלי קיצוני של ישראל. עושים בהם שימוש".

עוד מציין נחום בדבריו כי מקור דתי הוא שמוביל לקיומן של האנטישמיות הנוצרית והאנטישמיות המוסלמית – והוא לא מקבל את הניסיון לבטל את המונח 'אנטישמיות מוסלמית' בתואנה שגם המוסלמים הם שמים. לדבריו האומרים כך יודעים היטב מדוע הם עושים זאת, אך המונח 'אנטישמיות' שהומצא בשנת 1879 נועד להגדיר את שנאת היהודים ולא את שנאת בני שם כולם.

"אלו שתי סוגיות שונות לגמרי. הנוצרים אומרים שרצחנו את ישו. המוסלמים מגיעים אחר כך והחובה לחסל את כל הדתות הלא רלוונטיות האחרות. נקודות החיכוך בין יהודים למוסלמים כמעט לא קיימות בארצות ערב. בארצות אירופה מתחילה הבעיה עם ההגירה המוסלמית על רקע הסכסוך הישראלי פלשתיני. כל האנטישמיות שאנחנו שומעים עליה באירופה מבוססת איסלאם ומוסלמים, בעיקר ערבים".

בדבריו דוחה נחום את הניסיון הישראלי להבין מה גורם לשנאת היהודים והישראלית. כשמישהו שודד אותך, הוא אומר, אתה מבין שהאשם הוא השודד ולא אתה כנשדד. לתפיסתו העובדה שהישראלים והיהודים הם אחרים במרחב גורמת לכך שכל אומה מסביב שנקלעת למשבר מוצאת בישראל את האשמה במצבה שלה.

את האחריות להתמודדות עם תופעות האנטישמיות מטיל נחום על המדינות עצמן. הוא מציין את מוגבלותה של ישראל בפעילות כלשהי בפנים המדינות האחרות, אך עם זאת סבור כי לו תפנה ישראל אצבע משאימה למדינות מסוימות ותקבע כי מדינות אלה אינן מתמודדות כיאות עם הבעיה, הדבר יגרום לפעולה אצל הנהגה והממשל שם, כפי שאירע בצרפת.