בשבועות האחרונים, וביתר שאת מאז ההפרה הבוטה של הסכם הריצה המשותפת שנחתם בין הבית היהודי לעוצמה יהודית, מפלגתו של איתמר בן גביר תופסת חלק נכבד מאוד מסדר היום בציונות הדתית. פוסטים שלי שעסקו בנושא זכו לעשרות שיתופים ולמאות תגובות בעשרות דיונים. הייתי רוצה להציג כאן את הזווית שלי שהיא שונה מזו שיצאתי איתה לדרך, ואולי גם מזו שרובכם מחזיקים בה כיום.
אני רואה כאן ציבור גדול ונאמן, שהולך בהתמדה עיקשת אחרי הנהגת מפלגתו מתוך אמונה בערכים שהיא מציבה כנר לרגליה וכדגל התנועה. יותר מ-80,000 איש, שרבים מהם ידעו שהסיכוי שלהם לעבור את אחוז החסימה נמוך עד אפסי, יצאו מהבית כדי להצביע ולתת את אמונם בסט הערכים שמקופל במילים עוצמה יהודית. גם במחיר כבד של מפח נפש וירידה של קולם לטמיון הם בחרו להצהיר שעל הדברים החשובים להם הם אינם מתפשרים.
הציבור הזה הוא לא ציבור קיצוני ולא ציבור פנאטי או הזוי. לא רק בקרב הציונות הדתית, אלא גם ובעיקר מחוצה לה, לדעות התקיפות שעוצמה מציגה יש קונים רבים. אנשים שרואים בגישה של יד ברזל כלפי רוצחים היגיון ברור, פשוט ובסיסי. אלא שבמבחן המציאות, פעם אחר פעם המפלגה נכשלת ולא מצליחה לעבור את המשוכה הראשונה - אחוז החסימה וכניסה לכנסת. מהמספר 80,000 היפה והעגול אפשר למחוק את הספרה 8, כי הכוח של המפלגה בפועל במציאות שווה לאפס.
למה זה קורה? היום יש אופנה, בהשראת ראש הממשלה ומובילי דעות כגון ד"ר אבישי בן חיים, לדבר על ציבור שמנודה, שנזרק לצד הדרך ולא נספר. את הטענות שנשמעות בקשר לתומכי הליכוד ומה שמכונה "ישראל השנייה" יש שמשייכים גם לעוצמה יהודית. בעיניי אלה הבלים והתשובה הרבה יותר פשוטה.
למפלגה יש מנהיג. תפקידו של המנהיג הוא לייצג נאמנה את קהל בוחריו ולהוביל אותם אל היעד שהוא מציב לעצמו. במקרה שהוא לא מצליח להגדיל את קהל הבוחרים במידה הדרושה כדי לעבור את אחוז החסימה, עליו ליצור חיבורים שיצילו את קולות בוחריו מירידה לטמיון. מנהיג המפלגה הנוכחי נכשל בתפקידו פעם אחר פעם אחר פעם. ויותר גרוע בעיניי - באף אחת מהפעמים לא ראיתי אותו מסתכל לבוחריו בעיניים ואומר: אכזבתי אתכם. הייתי צריך לעשות יותר אך נכשלתי.
התירוצים שונים ומגוונים: ראש הממשלה הלך לנו על הראש, התקשורת משחירה אותי, והיד עוד נטויה לחבר סיבות והסברים מלומדים ומפולפלים מדוע כולם אשמים, רק לא הוא. עם כל הכבוד, נראה שהאיש הראשון שלא מספיק מעריך את נאמנות בוחרי עוצמה יהודית ולא עושה הכול כדי למלא את חובתו כלפיהם הוא המנהיג ושליח הציבור שלהם, איתמר בן גביר.
גם אם נקבל את ההסבר של בן גביר, לפיו כולם נגדו ועושים את הכול כדי להפיל אותו - אם אתה לא מספיק טוב כדי להתגונן מפני האתגרים האלה ולצלוח אותם, אתה כנראה לא במקום הנכון. לאחר שנים של עשייה מוצלחת בתחום עריכת הדין, וצעדים משמעותיים מאוד שבהם קידם את המפלגה, אולי הגיע הזמן לפנות את מרכז הבמה לבאים בתור, שאולי יצליחו לנפץ את תקרת הזכוכית שלא הצליח לשבור ולהוביל סוף סוף ציבור גדול וחשוב כל כך לייצוג מכובד בכנסת ולביטוי קולם בחברה הישראלית.