שמעון כהנר (מימין) עם אריאל שרון
שמעון כהנר (מימין) עם אריאל שרוןצילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

הכרתי את קצ'ה שהיה מפקדי מהשירות הסדיר בעת שהוצבתי בגדוד 48. עברנו את מלחמת יום הכיפורים כאשר גדוד שלם בהשראתו עובר ברגל את המעברים ללא נפגעים.

ההכרות הקרובה והמאוד הדוקה החלה כאשר הגעתי לגבעת התחמושת וזכיתי לשעות רבות של חניכה לקראת העשיה הגדולה והפיתוח שעברתי כאן ב"גבעה". במקום הזה הניח קצה את ליבו, נפשו, רגשותיו, מרצו ורעיונותיו פורצי הדרך שסמנו את הכיוון.

הוא ירד איתי לפרטים הקטנים ו"ירד" עלי כשפספסתי פרט כזה או אחר. הוא דייק במילים ובמונחים וכאשר קראתי ל"קיר הזהב" קיר הנופלים הסביר עד כמה המונחים משמעותיים ויש להשתמש ולדייק במילים.

קצ'ה לא נעזר במחשב. בכתב ידו הרהוט העביר לי דפים כתובים בצפיפות ועליהם רשימות של אנשים שאליהם התחבר במהלך השנים ואותם גייס לעזרה בעזרת חיוך כובש וסיפור טוב על מה שהיה.

הקשר ההדוק עם הירדנים החל ביוזמתו. הקשר ההדוק שנמשך עד היום עם הקצינים הבכירים שמשרתים היום ובודאי אינם יודעים על האיש ופועלו. הוא פרץ דרך שבה אני מהלך בתחושת שליחות, בתחושת התרוממות רוח, בתחושה שהוא אשר התחיל לדחוף את העגלה הותיר לנו צוואה בלתי כתובה לדאוג שהיא לעולם לא תעצר.

זכויותיו כאן רבות מספור ולנו נותר לזכור ולהזכיר. ברוך דיין אמת. לך בשלום מפקד, מורה וחבר יקר.