שרה ב"ק: אני המקף המחבר בין התורניים לליברליים

מבית ספרדי ומלא עשייה למען כלל ישראל, דרך קריירה עיתונאית ארוכה, נחתה שרה ב"ק בעין הסערה של הפוליטיקה המגזרית.

ניצן קידר , י"א בשבט תש"פ | עודכן: 14:52

"הרגשתי כאילו הקב"ה דוחף אותי לזה". שרה ב"ק
"הרגשתי כאילו הקב"ה דוחף אותי לזה". שרה ב"ק
צילום: אבישג שאר-ישוב

למרות שהצעד הזה הפך לשגרתי, מבחינת שרה ב"ק המעבר מהחיבוק הגדול של העמדה התקשורתית לבוץ של המערכת הפוליטית הישראלית כלל אינו שגרתי. את ההחלטה לעשות את הצעד הזה היא קיבלה לאחר לבטים רבים ואחרי שסירבה לכמה הצעות להיכנס לפוליטיקה.

למה לעזוב את הכר הנוח של התקשורת וללכת לפוליטיקה?

"זו שאלה מצוינת ששאלתי את עצמי במשך הרבה מאוד שנים, בכל פעם שפנו אליי. קרו כאן כמה דברים שהתנקזו לרגע אחד. קודם כול הרצון לשנות ולהשפיע. כשנמצאים בתקשורת משפיעים ביצירת סדר יום באופן מסוים, אבל בסוף אתה עוקב אחרי מה שנעשה בפוליטיקה ומנסה לתת את הצד שלך. מי שרוצה להשפיע באמת, צריך לרדת מהטריבונות אל המגרש ולהזיע באמת".

"בנוסף לכך, אחרי כמה פעמים שאמרתי לא, הציגו לי תמונה שהבית היהודי לא עוברת את אחוז החסימה ויש סכנה שמפלגת האם של הציונות הדתית לא תהיה בכנסת. זה היה טיעון שדחף אותי לחשוב שוב. הרגשתי כאילו הקב"ה דוחף אותי לזה".

אז למה מלכתחילה לא נענית להצעות והשבת להן בשלילה בשלבים הראשונים?

"כי יש הרבה מאוד מחירים בלהיות איש ציבור ואנחנו מכירים את זה מקרוב. אתה בעצם עבד, אומנם עבד לעם קדוש, אבל עבד. כשאתה שליח ציבור זה לא תמיד מתגמל, לא תמיד כולם יודעים לומר תודה כשצריך ולפעמים זה תפקיד כפוי טובה. החלטתי בסופו של דבר שאני יכולה לעמוד בזה".

במבט לאחור, ב"ק לא חשבה שתמצא את עצמה בשלב זה של חייה בעשייה פוליטית. "אם אני מסתכלת שבועיים וחצי אחורה לא האמנתי שזה יתגלגל כך, אבל לקב"ה יש דרכים משלו", היא מסבירה.

כניסתה למפלגת הבית היהודי לא עברה חלק. חברי הכנסת מוטי יוגב ועידית סילמן, שהיו במקומות טובים יותר, נדחקו לאחור. סילמן פשוט דאגה לעצמה והשתלבה בסופו של דבר ברשימת ימינה כחלק מהימין החדש, ויוגב נשאר במקום לא ריאלי.

כשאת נכנסת לרשימה, שניים נדחקו בסופו של דבר, עידית סילמן ומוטי יוגב. איך את מרגישה עם המצב הזה?

"זו שאלה לא הוגנת כי היא אמורה להיות מופנית לאנשים אחרים. אני עזבתי מקום מאוד נוח, בגלל שהרגשתי שזה מה שיעזור וכך גם אמרו לי אנשים מתוך המפלגה ומחוצה לה".

כשב"ק מסתכלת על הרשימה של מפלגת ימינה היא מרוצה. אבל עם זאת, קשה להתעלם מהתהליך הקשה, על גבול המכוער, שהתרחש בתוך הציונות הדתית הפוליטית לאורך כל שלוש מערכת הבחירות.

את חושבת שהציבור, שמסתכל מהצד, מכניס את הדרך לתוך מארג השיקולים שלו בבואו להצביע?

"עברנו שנה מאוד קשה בפוליטיקה של הציונות הדתית. היו בריתות שהופרו וכולם כעסו על כולם. כשאני מסתכלת על התוצאה היא גאווה לציונות הדתית ולאנשים שמאמינים בדרך שלה. זה נראה לי כמו בית ציוני דתי אמיתי – כי בכל בית יש את ההוא שיותר תורני, את זה שיותר ליברלי – בדיוק כך נראית משפחה. מגוונת, מורכבת מנשים וגברים, מכל מיני קולות, ולכולם יש מקום. אני באמת מאמינה שתנועה שרוצה להיות משמעותית לעם ישראל צריכה להיות כזו שכוללת את כולנו. בשורה התחתונה זו רשימה לתפארת".

את אומרת "כוללת את כולנו", אבל מישהו נשאר בחוץ – מפלגת עוצמה יהודית.

"זה לא סוד שאני הייתי בעד שאיתמר בן גביר ייקח חלק ברשימה הגדולה יותר וגם ברשימה הנפרדת. היו אנשים במפלגה שהתנגדו לחלוטין לכניסה שלו ומבחינתם זה היה דבר שלא עושים. זה הגיע להכרעות מאוד קשות. נתניהו הציג תמונה שאם הולכים לבחירות בשתי מפלגות, שתיהן לא עוברות את אחוז החסימה. הוא היה מאוד בטוח בנתונים, בעוד אני לא בטוחה שהפרשנות שלו הייתה נכונה, אבל לעולם לא נדע. זו הסיטואציה עכשיו ואני מקווה שנתניהו יוכל לפצות איכשהו את עוצמה יהודית כדי שלא יהיה מצב ששוב לא יעברו את אחוז החסימה".

להחזיר עטרה

כשב"ק מדברת על חשיבות הכנסת כל גוני הציונות הדתית תחת קורת גג אחת, צפה ועולה השאלה על הצורך במפלגה שמיועדת דווקא לציבור שנטמע בהרבה מובנים בישראליות הכללית.

האם המפלגה צריכה להיות יותר מגזרית, או לפנות יותר לכלל הציבור?

"אני חושבת שהמפלגה צריכה לפנות לציונות הדתית ולמי שמאמין בערכים שלה. ערכי הציונות הדתית הם להיות ראש גשר - לעשות חיבורים ולהוביל. אנחנו לוקחים אחריות ואכפתיים באופן שמאפיין את הציונות הדתית. אנחנו אכפתניקים על ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. לא כל הדברים מגזריים, אבל כדי לצאת ולהשפיע על עם ישראל צריך נמל בית. מהבחינה הזאת אני מרגישה שלציונות הדתית עוד יש הרבה מה לתת. זה לא הזמן להיטמע ולהתמוסס מבלי שיש לך ייחוד".

אם כך, המפלגה צריכה להתמודד יותר עם אתגרים פנים- מגזריים – כמו שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות – או דווקא עם אתגרים כלליים יותר?

"אני חושבת שצריך להיות שילוב בין שניהם. אני לא מסתכלת על הכול מנקודת מבט מצומצמת שצריכים לדאוג לכיס של הציבור. נכון שזה גם חשוב, כי כמו שש"סניקים יודעים שהמפלגה שלהם תדאג להם, גם אנחנו צריכים לדעת לעשות את זה לציבור שלנו. אבל אני לא מסתכלת על זה בהיבט הצר של דאגה לצרכים של עצמנו. אנחנו מייצגים תנועה, דרך וערכים שיותר גדולים ממפלגה. כל המפעלים של הציונות הדתית מייצרים תנועה ערכית גדולה".

"לצערי אני מרגישה שעם השנים איבדנו חלקים שהיו חלק בלתי נפרד מהציונות הדתית ומהבית היהודי, כמו עדות המזרח. המפלגה קצת פספסה את האנשים האלה וזה לדעתי מאוד חשוב, גם כבת ונכדה ליוצאי אלג'יר ומרוקו. אני בטוחה שהשיח וההובלה יכולים לקבל דחיפה קדימה מהציבור הזה שחשוב להחזיר אותו הביתה".

איך מחזירים את הציבור הזה למפלגה שהזניחה אותו?

"צריך שזה יהיה בשיח ויכלול לא רק דיבורים אלא גם דאגה לציבור הזה. עולם התוכן שאני מביאה מאוד מושפע מסבא שלי, הרב אברהם חזן, שהיה הרב הראשי למשטרה ולשב"ס. תפיסת העולם שלו הייתה קלאסית של חכמי המזרח, שכוח דהיתרא עדיף, הוא הבין מה זה לשמוע לעם ולהכיל את הקהילה ולא רק 'כל המחמיר תבוא עליו הברכה'".

אילו עמדות את מציגה בנושא דת ומדינה?

"אני עדיין לא סגורה על כל דבר ודבר ועדיין לא למדתי מספיק את כל הסוגיות. בעיקרון, צריך להיות שיח בנושאי דת ומדינה ושינויים צריכים לבוא בהסכמה רחבה. עד אז הסטטוס קוו צריך להישמר. לא צריך להימנע משיח חדש, אלא לדבר עם החברה הישראלית וגם בתוכנו ולראות מה רלוונטי ומה לא, מה מאוד חשוב ולא נוותר עליו לעולם ואיפה אפשר לומר שנהיה מוכנים לשיח מחודש".

לא למדינה פלשתינית

בנושאים אחרים, כמו תוכנית המאה למשל, לב"ק יש כבר עמדה מגובשת למדי. "אנחנו נמצאים בימים קריטיים והיסטוריים של חלון הזדמנויות שיש בצידו גם סיכון גדול. מפלגת ימינה היא היחידה בכנסת שמתנגדת בכל תוקף למדינה פלשתינית. אנשים שהדבר הזה מעניין אותם צריכים להבין את גודל השעה ולא להתייחס לקטנות הפוליטיקה".

"תוכנית המאה הגיעה אלינו חודש לפני הבחירות והיא מחדדת את השאלה על מה הבחירות הללו: האם תוקם כאן ממשלת ימין חזקה שתוכל לנצל את ההזדמנות ותוביל להחלת ריבונות, או ממשלה עם השמאל שיושבים בה אנשים כמו יאיר לפיד שאמר בקולו שאפשר לפנות עשרות אלפי מתיישבים או יעל גרמן שאמרה שהיא רוצה התנתקות שנייה. אני בטוחה שבסוף בקלפי אנשים יבחרו נכון".

את לא חוששת מהסכנות הטמונות בתוכנית האמריקנית?

"מה שעומד לנגד עינינו מורכב וצריך להתייחס אליו בצורה מורכבת, וברור שגם צריך לחשוש מזה. עם זאת, יש כאן שעת רצון והזדמנות היסטורית שייתכן שלא תחזור על עצמה. נשיא ארצות הברית בא ואמר שהיהודים אינם כובשים בארצם, אינם מהווים מכשול לשלום ושהם לעולם לא יפונו, ומדבר על חברון ובית אל. זה משהו שלא היה, וצריך לומר לקב"ה: ראינו את ההזדמנות ואנחנו לוקחים אותה בשתי ידיים. לתמוך בנתניהו שיעמוד מול האמריקנים ויאמר להם שהוא לא מתכוון להחמיץ את ההזדמנות. גם האמריקנים יודעים, כלפי ציבור הבוחרים שלהם, שאי אפשר למסמס הצהרה כזאת שריגשה את כל העולם האוונגליסטי. אני חושבת שאין תמימות דעים בממשל האמריקני ואנחנו צריכים להיכנס לסדק הזה ולעזור לנתניהו לקדם את החלת הריבונות. אני חד משמעית נגד הקמת מדינה פלשתינית וימינה היא המפלגה היחידה בכנסת שמתנגדת לכך".

יש טענות כלפיכם שתהיו מוכנים להיכנס גם לממשלה שבני גנץ יעמוד בראשה.

"זה ספין מוחלט שאינני יודעת אם מגיע מהצד של גנץ או מהצד של ליברמן. אנחנו הולכים להמליץ אך ורק על נתניהו והליכוד, ואנחנו נדאג שהאינטרס של הימין האידיאולוגי והציונות הדתית יבואו לידי ביטוי בממשלה הבאה".

באילו נושאים תרצי להשפיע כחברת כנסת?

"יש לי כל כך הרבה רעיונות שאני רוצה לפעול לגביהם, שאני אצטרך לבחור. הדברים שחשובים לי הם נושא המורשת והתרבות היהודית. יש הרבה מאוד אנשים שלא רוצים להיות חילוניים או דתיים ומחפשים שייתנו להם את האפשרות להיות מחוברים למורשת ישראל וזה חשוב".

"יש הרבה דברים שצריכים להיעשות בתקשורת הציבורית. אנחנו מממנים את תאגיד השידור הציבורי בהרבה מאוד כסף, והוא יכול להיות כלי הרבה יותר חזק של מדינת ישראל בתחום ההסברה – למשל, לבנות ערוצי חדשות באנגלית ובערבית".

ב"ק מוסיפה עוד שני נושאים חשובים מבחינתה. "הנושא של הגיל השלישי מאוד חשוב לי והוא עדיין לא זוכה לטיפול מספיק. אנשים מגיעים לגיל השלישי ורק 10 אחוזים מסוגלים לממן בתי אבות. היתר נשארים בקהילה, שלא מטפלת כראוי בקשישים והם נשארים בודדים. יש אנשים שנפטרים בבתיהם בלי שמישהו יידע. בקיבוצים אנשים מבוגרים מאוד עטופים על ידי הקהילה, והם מאריכים חיים בשל כך. זה מודל שאני רוצה להעתיק לקהילות מחוץ לקיבוצים והלוואי שאצליח".

"גם החקלאות זקוקה לעזרה. אני מסתכלת על החקלאים בחרדת קודש והם סובלים הרבה. אם מדינת ישראל חפצת חיים היא צריכה לדאוג שהחקלאים ימשיכו בעבודתם ולא ינטשו אותה. זו סכנה אמיתית", היא אומרת.

לנטוע שמיים

לצד התקשורת, ב"ק עסקה בשנים האחרונות גם בהובלת שני מיזמים: מאגר סיפורי החסידים 'זושא' ברשת ו'חכימא' - מאגר סיפורים של חכמי עדות המזרח שאוטוטו יהיה גם הוא מקוון.

את הכוח לעשייה ציבורית היא שואבת עוד מבית הוריה. "זכיתי לגדול עם אבא ואמא מסורים מאוד. אבי, מאיר אינדור, הוא איש ציבור, מוותיקי גוש אמונים ומהפעילים המרכזיים שם וממחדשי היישוב היהודי בחברון. הוא הקים את קרן ליבי וקרן שראל העוסקות בהתנדבות למען חיילי צה"ל, את ארגון 'הביתה' למען יהודי ברית המועצות ואת ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור'. ראיתי לנגד עיניי בן אדם שכל המהות שלו היא כלל ישראל וזה מה שמוביל אותו בחיים. הוא מבטל את הצורך האישי לחלוטין בשביל כלל ישראל. יש לי עוד הרבה מה ללמוד עד שאגיע לרמה הזאת, אבל בהחלט הייתה לי דוגמה".

היא מספרת כי ההשראה למיזמים הגיעה גם היא מהבית. "סיפורי החסידים וחכמי המזרח הם דבר שמוטמע בי מצד השורשים מאבא ואמא. הרצון לדעת מה אני קיבלתי ומה אני מעבירה הלאה מאוד הוביל אותי כשלקחתי את הפרויקטים האלה. עד אז הייתי בתקשורת, ורציתי להשאיר אחריי משהו שהוא רלוונטי לתמיד ולא לרגע מסוים. בענווה אומר שנתנו כאן מתנה לעם ישראל. אני מקווה שהצלחתי במה שסבא שלי הגדיר כמשימת הדור: לנטוע שמיים. להביא נטיעות רוחניות לעם ישראל, אחרי שהיסודות האחרים די יציבים".

ב"ק מרגישה שמזהים אותה יותר בצד הליברלי של הבית היהודי בפרט או ימינה בכלל, אבל חושבת שדווקא יש חוט מקשר בין כל חלקיה של מפלגת ימינה. "אני נציגה של הבית היהודי ושל אח"י וחשוב לי לייצג את הציבור הזה. אני מרגישה כמו המקף המחבר בין הדמויות היותר תורניות ליותר ליברלים במפלגה. אני מרגישה נוח מאוד עם כולם".

היא מעדיפה שלא לקחת בחשבון את האפשרות שלא תהיה בכנסת הבאה, למרות שסביר מאוד שהיא נערכת גם למצב הזה. אז תוכל לחזור לתוכניתה ברדיו גלי ישראל ולמיזמים שבהם עסקה לפני הפוליטיקה.

מה יקרה אם אחרי כל המסע הארוך הזה ואחרי ששילמת את המחיר, לא תיכנסי לכנסת?

"אני לא מאמינה שזה יקרה. כל מי שקורא את הכתבה יצביעו לנו ואז בטוח אהיה בכנסת. ברגע האמת אנשים יבינו היכן נמצא הבית שלהם. מי שרוצה לראות אותי בכנסת יצטרך להצביע למפלגה שלנו".