שמיים פתוחים

החל מהשבוע מדינת ישראל פותחת את שעריה לעשרות מיליוני מהגרים, ומוותרת על קונספציית הרוב היהודי.

אסף משניות , י"ח בשבט תש"פ

מיליוני אפריקאיות נמצאות תחת איום של מילת נשים. פליטות מאפריקה
מיליוני אפריקאיות נמצאות תחת איום של מילת נשים. פליטות מאפריקה
צילום: חן ליאופולד, פלאש 90

פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון ביום ראשון בסוגיית פליטות ממניעים הומניטריים הותיר את אנשי רשות האוכלוסין וההגירה פעורי פה. גם בתסריטי הבלהות הקשים ביותר שלהם הם לא העלו על דעתם שהשופטים ברק-ארז, אלרון וגרוסקופף יכריעו בצורה קיצונית כל כך, ולמעשה יפתחו פתח לגלי ענק של מהגרים שיבואו בהסתמך על טענות הומניטריות.

התיק, שמתנהל בערכאות השונות כשבע שנים, עוסק בבקשת פליטות עקב מילת נשים. זוג הורים מחוף השנהב שהיגר לישראל באופן בלתי חוקי לפני 15 שנה פנה לרשויות ההגירה על מנת לקבל מעמד פליטים, מחשש שאם יחזרו למדינתם ייאלצו למול את בנותיהם שנולדו בישראל. בפסק הדין הכריע בית המשפט שאין צורך להוכיח איום ממשי על חייהן של הנשים במקרה שיסרבו לעבור את הפרקטיקה המסוכנת, וכן שאין צורך להוכיח שאין להן אפשרות לעבור לאזור אחר במדינות המוצא שלהן. עוד חייב פסק הדין שהמדינה היא זאת שתוכיח שיש לאותן נשים מקום אחר לעבור אליו באותה מדינה.

"אין אח ורע לפסק דין כזה בעולם", אומר עו"ד דוד פטר, חוקר במחלקה המשפטית בפורום קהלת. "מה שבית המשפט עשה זה לקבל את מדיניות נציבות האו"ם לפליטים ככתבה וכלשונה ואף להרחיב אותה עוד יותר. אין אף מדינה בעולם שהלכה חצי ממה שבית המשפט עשה ולא סתם. זה תקדים סופר מסוכן שמעקר את היכולת לשלוט ולפקח על גבולות המדינה".

אם אף מדינה לא קיבלה את המדיניות הזאת, וכמובן שגם ישראל לא קיבלה את זה בחוק, על מה בית המשפט התבסס בפסק הדין?

"זאת שאלה חשובה ביותר. השופטת ברק-ארז טענה בהתחלה שבגלל שאין בישראל מדיניות ברורה, היא פונה לנציבות האו"ם לפליטים. אני לא מכיר מקרה שבו החוק הבינלאומי הוחל על ישראל בלי שממשלת ישראל הייתה מעוניינת בכך. גם ברק-ארז יודעת את זה, והיא גם כתבה במפורש בפסק הדין שאם לא רוצים לקבל את אימוץ הכללים של האו"ם צריך להגיע לאותה החלטה מהשכל הישר. אלא שהאו"ם מעולם לא הכריע ספציפית בסוגיית מילת נשים, במיוחד במקומות כמו חוף השנהב, שבהם הפרקטיקה אסורה בחוק והמדינה מנסה בכל הכוח להילחם בתופעה. לתת מעמד פליט במקרה הזה זה טירוף מערכות מוחלט".

הקיצוניות של פסק הדין מחריפה כשמתבוננים בפרטי המקרה הספציפי שהגיע להכרעה. רשויות ההגירה חששו מראש מהכרעת בית המשפט, ועל כן נתנו למשפחה מעמד תושבות הומניטרית. מבחינה מעשית, לבני המשפחה אין חשש שהם יוחזרו לחוף השנהב, כך שמבחינתם כל הדיון התייתר. בית המשפט קבע שלמרות שאין להכרעת הדין השפעה לגבי המקרה הספציפי הזה, יש לדון בסוגיה בכללותה.

"בית המשפט ידע שהוא לא צריך להיכנס לסוגיה הזאת, ובחר במודע לעשות זאת, ובצורה הכי רדיקלית שיש", אומר יונתן יעקובוביץ', מנכ"ל המרכז למדיניות הגירה ישראלית. "רק השופט אלרון אמר שאין צורך בעתירה כי בלאו הכי המשפחה תישאר כאן. כלומר, הטיעון שלו לא היה שאין כאן עילה לפליטות, אלא שאין צורך לדון בזה. זה רק מדגיש כמה הכרעת הרוב קיצונית".

גל של מיליונים

"אם נקבל את הפסק כפשוטו, המשמעות היא שיש כ-200 מיליון בני אדם מאפריקה שיוכלו להגיש בקשה למעמד פליטות בישראל", מסביר יעקובוביץ' את המשמעות המעשית של פסק הדין. "קח לדוגמה את מצרים, מדינה של כ-80 מיליון בני אדם ואחוז מילות הנשים שם עומד על יותר מ-90 אחוזים. בסודן יש יותר מ-43 מיליון איש, וגם שם אחוזי מילת הנשים הם סביב 85 אחוזים. אלה רק דוגמאות. אנחנו מדברים על מיליוני בני אדם שעלולים להתדפק על הדלתות שלנו בשביל מעמד פליטות".

בטווח המיידי, פסק הדין יוביל לכך שלא ניתן יהיה להחזיר את המסתננים מאריתריאה וסודן לארצות מוצאם. הסיבות שהעניקו מעמד פליטות למסתננים הלכו ואיבדו את הרלוונטיות שלהן בשנה החולפת. המלחמה בין אריתריאה לאתיופיה הגיעה לסיומה, ורק לפני שבוע ביקר ראש הממשלה נתניהו בסודן במטרה להביא לחימום היחסים בין המדינות. המציאות הזאת הובילה למצב שבו המסתננים היו עשויים לחזור לארצות מוצאם. כל זה השתנה בעקבות פסק הדין. "ההשפעה המיידית היא שכל המסתננים יוכלו להגיש בקשת פליטות, הפעם ממניעים הומניטריים. החלום לסיים את הסאגה הזאת אופסן בעקבות הפסק", אומר יעקובוביץ'.

הכרעת בית המשפט עוסקת אומנם באופן נקודתי במילת נשים, אך המשמעויות שלה רחבות הרבה יותר. "הטעות של אנשים היא שהם חושבים שהפסק קשור רק למילת נשים. בפועל אנחנו מדברים על כל מניע הומניטרי שעשוי להפוך לעילה לבקשת פליטות", אומר פטר.

זה לא משהו חדש, אנחנו מכירים פליטים ממניעים הומניטריים גם קודם לכן.

"נכון, אבל הפליטים הללו הוכרו כפליטים בגלל אסונות טבע, כמו למשל רעידת האדמה בהאיטי. זה סוג המקרים של פליטים הומניטריים שראינו עד היום. בכלל, כל הכרה בפליטות עד היום, גם בעולם, נסובה סביב רדיפת גורמים מדיניים. המניעים שהכרנו עד היום הם רדיפה אתנית ודתית, ממשלות שכופות דברים כאלה ואחרים באלימות ובאיום על החיים, ובצד ההומניטרי דובר על אסונות טבע ענקיים. בית המשפט יצר הגדרה חדשה של סוכני רדיפה. בית המשפט עשה הפרטה של הרדיפה והפך רדיפה משפחתית כעילה לפליטות. לצורך העניין יכולה לבוא משפחה ולהגיש בקשה לפליטות כי בחמולה שלהם נוהגים לחתן את הבנות בכפייה בעודן קטינות. לפי פסק הדין זאת עילה לפליטות. כל מי שמבין את המשמעויות מבין את הטירוף שבית המשפט הכניס אותנו אליו".

מאבק על הרוב היהודי

מאז שניתן פסק הדין, אנשי רשויות ההגירה מצויים בחוסר ודאות לקראת ההשלכות המעשיות מרחיקות הלכת שהם עשויים להרגיש בקרוב. אומנם בגלוי הם אינם מתראיינים, אך בשיחות סגורות הם חוששים מקריסה של הרשויות בהתמודדות עם עשרות אלפי בקשות הפליטות שצפויות להגיע בקרוב. לאחר הכרעת הדין הגיש שר הפנים בקשה לדיון נוסף בהרכב רחב יותר בבית המשפט, בקשה שרשות האוכלוסין משוועת לה. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הבקשה לדיון החריג טרם אושרה.

"נכון לעכשיו אין לישראל יכולת לגבש מדיניות הגירה שתשמור על הגבולות ועל האוכלוסייה שלנו. בית המשפט שלל את היכולת הזאת", אומר יעקובוביץ'. "התקוות כרגע הן שנראה שינוי בדיון המורחב, אבל אני לא הייתי תולה בזה תקוות גדולות במיוחד לאור מה שאנחנו רואים מבתי המשפט. הדרך האמיתית לשנות את זה היא בחקיקה של הכנסת שתסדיר את העילות שעליהן ניתן לקבל מעמד פליט".

עד כמה הליכי חקיקה יעזרו, הרי חוק המסתננים חוקק שלוש פעמים ונפסל בכל אחת ואחת מהן?

"זה נכון, אבל יש הבדל בין הדברים. שום דבר לא יפתיע אותי, אבל שם נמצא הפתרון. הכנסת חייבת לפתור את הנושא הזה במהירות האפשרית. בית המשפט שינה את כללי המשחק, ואפילו יצר משחק חדש לחלוטין".

"אם בית המשפט לא ישנה את החלטתו וגם לא יאפשר לחוקק חוק שיסדיר את הסיפור, זה יצריך את המדינה לעבור למדיניות קשה של אישורי כניסה לארץ", מסביר עו"ד פטר. "המשמעות היא שמדינת ישראל תעמיד קשיים אדירים לכל מי שמבקש לקבל ויזה לישראל. אנשים שרק רוצים לבוא לתייר בישראל ולחזור אחרי זמן קצר לארצם יתקשו לעשות זאת. מה שבית המשפט עשה זה לפגוע במיליוני בני אדם שלא יאשרו להם להיכנס לארץ. זה גם יפגע בעובדים זרים, שעכשיו יהיה להם הרבה יותר קשה לקבל אשרות עבודה. הפסק הזה לא חשב שני צעדים קדימה, הלך למחוזות הכי פרוגרסיביים שקיימים בעולם, ששום מדינה לא מעלה על דעתה לקבל".

בימים האחרונים יעקובוביץ' מנסה להדגיש מעל לכל במה שלא מדובר בנבואות שווא ובזריעת פאניקה ציבורית לא מבוססת. "למי שלא מבין את המשמעות, כדאי להסביר זאת בצורה הבאה: בית המשפט יצר את התשתית המלאה לכך שבעתיד, שהוא לא רחוק כל כך, לא יהיה במדינת ישראל רוב יהודי. על זה המאבק עכשיו, וצריך למצוא כל דרך חוקית כדי לשנות זאת".