דני רופ
דני רופצילום: יעל צור

התחלה/ שכונת רסקו בירושלים, הבכור מבין שלושה. בגיל עשר עברה משפחתו לרמת אשכול. "גדלנו לצד חרדים, דתיים וחילונים, והיו הרבה כבוד ואהבה בין כולם. נהניתי להגיע לבתיהם, לראות את המנהגים השונים, ויש לי הערכה מאוד גדולה לאורח חייהם".

אבא/ אלן רופ ז"ל. הלך לעולמו לפני שמונה שנים. עלה לארץ מדרום אמריקה ועבד כגיאולוג. "העבודה שלו הייתה במכרות חו"ל, ולכן הוא לא היה הרבה בבית. הוא היה מפצה על ההיעדרות בהרבה מתנות שהביא ובילויים כיפיים עם הילדים".

אמא/ מרים רופ, עוד מעט בת 82. "היא בעלת הבית ומרכז המשפחה עד היום. בגלל שאבא לא היה הרבה בארץ, היא גידלה אותנו ודאגה לנו בכל התחומים. אנחנו שלושה בנים אז היא נאלצה להעביר איתנו שיחות על ספורט וכדורגל. אפשר לומר שהיא הייתה המחנכת, ואבא אחראי על הצ'ופרים".

רוח ההתנדבות/ "התרשמתי מהחיים הדתיים שמחנכים להתנדבות ונתינה. ב-17 השנים האחרונות אני מתנדב בזיכרון מנחם ורואה את הצעירים הדתיים לפני גיוס לוקחים על עצמם מסעות פיזיים ולא פשוטים כדי לעזור לילד אחר. זה מדהים".

לא ממצה/ בשנות בית הספר היסודי למד ב'יד למורה' בירושלים. "היו כותבים לי מיד בתעודה 'התלמיד אינו ממצה את יכולתו'. התחלתי לשחק טניס בימק"א בגיל 11 וזה היה כל עולמי. לא היה לי זמן להשקיע בלימודים".

החבר יוני נתניהו/ כשעברה משפחתו לרמת אשכול קנו הוריו מיוני נתניהו בית שעמד לקראת סיום הבנייה. "יוני החליט לא לגור בבית ומכר להוריי ונוצר קשר טוב איתו. הוא היה החבר של ההורים והיה לנו חיבור מיוחד. הייתי בן עשר והוא היה ממש כמו אח גדול שלי. כשנהרג היה לי מאוד קשה".

מעדיף טניס/ אחרי 'יד למורה' עבר ללמוד בתיכון רנה קסן בבירה. "בסופו של דבר סיימתי בגרות טובה, אבל לא מצטיינת. אם הייתי יושב שעות ללמוד אולי היו לי מאיות, אבל השקעתי בספורט. אחרי התיכון עברתי קורס מאמנים של מכון וינגייט".

בניגוד לתחזיות/ עם גיוסו לצה"ל ניסה להגיע לתפקיד לוחמה, אך בעקבות ירידה בפרופיל הקרבי שובץ למשמרת החזאים של חיל האוויר. "התפקיד דרש הרבה עבודה, ארבעה חודשים של קורס ואחריהם צבירת ניסיון. לא הכרתי את התחום קודם, אבל עם הזמן התאהבתי בו".

אחראים לכל פעולה/ "משמרת החיזוי מעורבת לא רק בפעולות של טיסה. כל תנועה של הצבא ותזוזה של כוחות בארץ או מחוצה לה עוברת דרך המשמרת. התפקיד הוא לא רק להגיד אם צפוי גשם. לפני כל פעולה חוקרים את התנהגות האקלים ואת תמונות הלוויין וממש לומדים את השטח".

פקיד קבלה/ אחרי הצבא המשיך לאמן קבוצות טניס ולשחק, ופנה להגשים חלום אישי – ניהול מלון. "למדתי מינהל עסקים ומלונאות באוניברסיטה העברית. באותה תקופה קרוב לבית הוקם מלון הייאט, והגעתי לעבודה כפקיד קבלה. היו מרוצים ממני וסימנו אותי למסלול של הנהלה. בתוך שנתיים עברתי את כל המחלקות במלון והתכנון היה לשלוח אותי למסלול של מנהלים עתידיים בשוויץ".

שיחה בהפתעה/ רגע לפני שהחליט לנסוע לשוויץ, הגיעה מרשות השידור שיחה ששנתה את התוכניות. "יום אחד התקשר אליי מנשה רז מהערוץ הראשון. הוא אמר שישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שבה אין חזאי שעובד בטלוויזיה, והתקבל אישור לציוד, חסויות והפקת תחזית מדי יום בשידור. קבענו פגישה".

פגישה עם חיים יבין/ "אחרי פגישה והקלטה של כמה טסטים, התקשרו אליי מהלשכה של חיים יבין והודיעו לי שהוא רוצה לפגוש אותי. לפגוש אז את יבין זה כמו שילד יוזמן סתם ככה לראות את מסי. אין יותר מזה. יבין שאל אותי כמה שאלות ולא ממש איפשר לי לומר לא. הוא נתן לי משכורת של 1,500 שקל בחודש, וכך עברתי מחלום ניהול המלון לתחום החיזוי בטלוויזיה".

עולים למסך/ "התחלנו לעבוד יחד עם חזאים נוספים. שלושה ימים בשבוע הגשתי את התחזית, ובימים אחרים הפקתי אותה. הייתי נוסע לשירות המטאורולוגי, יושב שם במשך חצי יום לאיסוף נתונים, ואחר כך נוסעים לרשות השידור ומקליטים את התחזית".

מי צריך חזאי/ ב-1989 הוצגו אחר כבוד במסיבת עיתונאים חגיגית החזאי החדש ותחזית מזג האוויר של רשות השידור. "אנשים אז הרימו גבה, אמרו שזה מיותר, או שלפחות בקיץ לא צריך לשדר תחזית. כל אלה נמשכו עד ל-1991. היה חורף מאוד סוער עם שלגים וסופות, ואז הבינו את הצורך בתפקיד הזה".

טאלנט/ "אחרי חורף 91' אנשים זיהו אותי ברחוב. קיבלתי הצעות מסרטים ופרסומות, והדפתי את כולן. אבל בתוך רשות השידור הציעו לי להנחות את הקדם-אירוויזיון. זה היה אז אירוע ענק שכל המדינה ראתה. מתחזית מוקלטת של שתי דקות, מצאתי עצמי בשידור חי בבנייני האומה מול המון צופים. אחר כך קיבלתי גם את הגשת שידורי האולימפיאדה בברצלונה".

יוצא מירושלים/ בגיל 26 התחתן ועבר לגור ברמת השרון. "אחד הדברים הכי טובים בנישואין האלה היה המעבר מירושלים. אז הבנתי שזו עיר יפה, והיסטורית, אבל החיים בה לא תמיד טובים כל כך. לילדים אין מה לעשות בה, היא מלאה בשסעים בין הציבור הדתי לציבור החילוני ועם תושבי מזרח העיר". בגיל 35 הנישואין האלה נגמרו.

עובר ערוץ/ בשנת 1993 הוקם הערוץ השני, שם קיבל תפקידי הגשה. "הערוץ היה מורכב משלוש זכייניות, והייתי עובד של טלעד. היו בהגשתי שעשועון ותוכנית ספורט, בשכר גבוה יותר מהערוץ הראשון. אחוזי הצפייה היו גבוהים, אבל הרגשתי כמו בובה על חוט. התחלתי מאבק שתהיה בחדשות 2 תחזית מקצועית, לבסוף זה התקבל והקמתי את מחלקת החיזוי עם תקציב וציוד חדש שנסעתי לחו"ל לרכוש".

מאחורי הקלעים/ "היה קשה בערוץ השני. הוא היה מורכב משלוש זכייניות, ובכל פעם שהייתה לי הצעה לתוכנית בקשת – היה צריך תיאום עם טלעד ורשת. היה לי קשה לעבוד ולהתקדם ככה".

החצי השני/ בשנת 2003 הכיר את רותם, שעסקה אז בניהול מכירות ובשנים האחרונות פתחה עסק לעוגות מעוצבות מבצק סוכר. "חברים משותפים הכירו בינינו, היא הייתה אז גרושה בלי ילדים ואני אבא לשניים. נישואין כאלה דורשים הרבה אהבה ופתיחות".

הנחת/ מאי בת 27, שחר בן 24, ואיתי בן עשר. "אני משתדל להיות אבא שהוא ילד, כמו אבא שלי. בן העשר חושב לפעמים שאני בן שמונה ואני לא מוותר על זה".

שלישייה מנצחת/ אחרי עשור בערוץ השני נפתח ערוץ עשר ורופ עבר לעבוד בו. "זה היה גוף חדש שנתן בראש לערוץ השני. הם גייסו את יעקב אילון ומיקי חיימוביץ' שמאוד נהניתי לעבוד איתם, ולמרות שהוצעה לי משכורת נמוכה ב-25 אחוזים, החלטתי לעבור אליהם. פרט לתחזית הוצעו לי 40 תוכניות שנתיות, שזה המון, אבל זה ערוץ שקשה להתנהל בו. הנהלות מתחלפות, ולא פעם הוא בסכנת סגירה ואין יציבות. היו תקופות של הגשות תוכניות, אבל הן לא נמשכו הרבה זמן".

דני רופ באפליקציה/ לפני שנתיים ייסד את יישומון החיזוי "דני רופ", שם מתעדכנת תחזית מהארץ ומהעולם בקטעי וידאו ותמונות. "עולם הטלוויזיה הולך וקמל. בתחום המידע, אינפורמציה אנשים מקבלים דרך הרשת. כשהבנתי את זה התחלתי להשקיע כסף ביישומון חדשני עם פושים ואלמנטים. אין עוד כמוהו בעולם".

לא לסמוך על העיתונות/ "לפעמים באתרי ובערוצי חדשות מנסים להוציא כותרת. חזאי מדווח על גשם מקומי ונותנים כותרת של סערה. גופים מקצועיים לא יכולים לסמוך על זה. אני נאבק בשפה הזאת של הכותרות ורוצה לתת תחזית מדויקת".

כדורגלן מהלב/ בשנים האחרונות עומד בראשות עמותת האומנים של ישראל בכדורגל, שפועלת למען הקהילה. "אנחנו מקיימים משחקים שיש בהם תרומה לחברה. לאחרונה עשינו משחק יחד עם בעלי מוגבלויות, יש משחקים להעלאת מודעות לנושאים חשובים או לזכר חיילים. המממן הוא רמי לוי, זו פעילות שמטרתה לעשות טוב".

אם זה לא היה המסלול/ "מנהל בית מלון".

במגרש האישי

בוקר טוב/ "בדרך כלל מתעורר מרעב, אז קם מצחצח שיניים וממהר לאכול כדי להרגיע את הבטן. אחר כך עיתון, ומתחיל לעבוד מהבית על האפליקציה ואיסוף נתונים לתחזית".

פלייליסט/ "מוזיקה ישראלית על גווניה, עם חולשה לגיטרה חשמלית. שירים של הבן שלי לפני שהם מגיעים לרדיו, וכן מאזין לרדיו 103".

השבת שלי/ "בסופי שבוע אנחנו סביב משחקי הטניס של הבן הקטן. בערב שבת יש תמיד ארוחה משפחתית או אצלנו או אצל אמא שלי, ובשבתות גשומות נשארים בבית ומזמינים חברים".

דמויות מופת/ "יוני נתניהו. אני סבור שאם היה חי היה מגיע לראשות הממשלה אולי לפני אחיו. בטניס ביורן בורג השוודי, וכמובן הוריי שתמיד לנגד עיניי".

מפחיד אותי/ "חושך, מים, והפחד הכי גדול זה ללכת על גשר עץ מעל מים זורמים".

משאלה/ "אחרי שאבא שלי מת מרשלנות רפואית – רק בריאות".

כשאהיה גדול/ "להפוך את היישומון לענק בארץ ובעולם ולבלות".

לתגובות: [email protected]