ניצנה דרשן-לייטנר
ניצנה דרשן-לייטנרצילום: הדס פרוש, פלאש 90

זה קרה השבוע. ממש אחר חצות של ה-10 במרץ הגיעו מאות מפציצי B-29 מעל טוקיו. המטוסים הופשטו מכל ציוד ותחמושת, על מנת שיוכלו לשאת כמה שיותר צרורות של פצצות תבערה. קצינים אמריקאים צעירים הטילו מהאויר מאות אלפי פצצות על איזור מעמד הפועלים בעיר, על קוביות דירות העץ הצפופות שלהן, שהיו מיושבות בעיקר על ידי נשים, ילדים וגברים מבוגרים מכדי להילחם. זו היתה שנת 1945.

לפני שזה קרה, חיל האויר האמריקאי שיגר פצצות מדוייקות מגובה רב לעבר אתרים צבאיים ומפעלים ביפן, אך בהצלחה מוגבלת. היפנים המשיכו לייצר כלי נשק במפעלים הרבים שלהם, ונלחמו עד מוות נגד האמריקאים. אז החליט מפקד הצבא באיזור על הטלת פצצות תבערה בלילה לעבר מרכזי אוכלוסיה. אם הם לא יכולים להחריב את המפעלים, סבר, הם יכולים להרוג את האנשים שעבדו בהם.

במשך מספר שעות הרסו מטוסי קרב של חיל האויר האמריקני את הרובע התחתון של טוקיו והרגו 100,000 אזרחים יפנים במכת אש. היה זה עד אז מספר האנשים הגדול בהסטוריה שנהרגו בפרק זמן כה קצר. התוצאות ההרסניות הניעו מפקדים צבאיים אחרים להמשיך בהפצצות על ערים אחרות ביפן - גדולות וקטנות כאחד - בתקוה להכריח את היפנים להיכנע. עד סיום המלחמה, פצצות תבערה שהוטלו על ידי אנשי B-29 הרגו מאות אלפי אזרחים יפנים ביותר מ-60 ערים, לפני שפצצות הגרעין יישרו את הירושימה ונגסאקי.

לאמריקאים לא היתה ברירה. משכלו המטרות הצבאיות, וכל ההפגזות עליהן הפכו בלתי אפקטיביות, ומשהאויב סירב להיכנע, לא היה בידם מנוס. הם היו צריכים להחליט האם לבצע פלישה קרקעית ליפן, דבר שיעלה בחיי עשרות אלפי חיילים אמריקאים, או להפציץ את יפן מהאויר, דבר שיעלה בחיי אזרחים יפנים. הם היו נחושים להביא לסיום המלחמה מבלי להכביר עוד קורבנות מהצד שלהם. הם בחרו באפשרות השניה.

לא חלפו שנות אור מאז, ונראה כי ההסטוריה עומדת לחזור על עצמה, והפעם באזורנו. זה יקרה במלחמת לבנון השלישית. כיום, עשרות אלפי טילים ומשגרים מוחבאים בדרום לבנון בקרב אוכלוסיה אזרחית. הם מאוחסנים בבתים פרטיים, בגני ילדים ובבתי הספר. הם מוטמנים במסגדים, בבתי חולים, בשדה התעופה. הטילים, אלה שחיזבאללה מתכנן לשגר אלפים מהם לעבר ישראל כבר ביום הראשון למלחמה, ואשר עתידים להשית הרס רב ולגרום להרג המוני בקרב האזרחים בישראל, מוסתרים בדרום לבנון בידי מגנים אנושיים.

לישראל לא תהיה ברירה. על מנת להציל את אזרחיה ממוות, על מנת להגן על התשתיות החיוניות להמשך קיומה של המדינה, ועל מנת לא לסכן חיי חיילים בכניסה קרקעית אל תוך הבוץ הלבנוני, היא תאלץ לפגוע מהאויר באותה אוכלוסיה אזרחית. היא תכוון אמנם את ההפגזות לעבר מחבואי הטילים, אך מי שיפגע יהיו אלה שמגנים עליהם בגופם.

כל זאת יקרה, אלא אם כן תקום הקהילה הבינלאומית, זו שתגנה את ישראל בגין מעשי ההתגוננות שלה עם פרוץ המלחמה, זו שתאשים את ישראל בגין פשעי מלחמה לאחריה, ותפעל להצלת האוכלוסיה האזרחית בדרום לבנון כבר כעת. שימוש באוכלוסיה אזרחית כמגנים אנושיים, כחיילים במלחמה לכל דבר ועניין, הוא פשע נגד האנושות. על האיחוד האירופי, מועצת הבטחון של האו"ם ובית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לנקוט כבר כעת בצעדים כנגד חיזבאללה וכנגד ממשלת לבנון, על מנת למנוע את האסון העתיד להתרגש על האוכלוסיה האזרחית בלבנון.

כי כשתפרוץ המלחמה, ישראל לא תעשה כארה"ב במלחמתה ביפנים. היא לא תשגר בלילה אחד 400 מטוסים חמושים בטילי מחץ, ותיישר את דרום לבנון. אבל אין ספק שהיא לא תכבול את ידיה כדי להציל את חייליה ואזרחיה שלה ממוות. גם אם פעולותיה יגרמו לפגיעה מאסיבית באזרחי דרום לבנון. אל לה לקהילה הבינלאומית להמתין איפוא עד אשר יתרחש אותו אסון. עליהם לפעול כדי לעצור אותו כעת.

הכותבת היא נשיאת שורת הדין, ארגון הנלחם למען מדינת ישראל בזירה המשפטית.