אויב קטן, מלחמה גדולה

המדיניות המחמירה של ישראל מצליחה לשמור על מספר נמוך יחסית של חולים מאומתים, אבל לא ברור כמה זמן היא תחזיק מעמד.

אסף משניות , כ"ג באדר תש"פ | עודכן: 16:28

"אנחנו לא יודעים למה המהלכים עובדים, אבל זה עובד". צוות מד"א בפעולה
"אנחנו לא יודעים למה המהלכים עובדים, אבל זה עובד". צוות מד"א בפעולה
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

עם רחובות ריקים, כלכלה מושבתת, איכון סלולרי למבודדים ושורת גזירות שרק הולכת ומתארכת, ישראל נמצאת בעיצומה של המערכה נגד מגיפת הקורונה.

נכון לשעת כתיבות שורות אלו אותרו מאות אחדות של חולים, בעוד המספר האמיתי גבוה בהרבה ומוערך באלפים. מספר החולים שנמצאים במצב קשה, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, עומד על חמישה בלבד, אחוז נמוך ביחס למקומות אחרים בעולם.

ביחס למדינות אחרות, המצב בישראל נכון לרגע זה יציב וסביר, אך ראשי מערכת הבריאות אומרים שוב ושוב שהוא ישתנה באופן קיצוני לרעה. בהצהרותיהם של ראש הממשלה נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ביום שלישי השבוע, הוצג תסריט האימה של משרד הבריאות: עשרות אלפי חולים ואלפי נפטרים. למרבה הצער לא מדובר בתסריט שנועד להפחיד את הציבור לחינם. אלה המספרים באירופה, כשמעל כולם נמצאת איטליה, ששורה באסון לאומי שלא ידעה כמותו בעשורים האחרונים.

"המזל הגדול של ישראל הוא שהתעוררנו בזמן, הרבה לפני שמדינות אחרות התעוררו", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "סגרנו את הגבולות בשלב מוקדם מאוד, ובכך הצלחנו לשלוט על מספר הנדבקים שנכנסים למדינה. ברגע שאתה יכול לשלוט על מספר החולים, לבצע חקירות אפידמיולוגיות ולדעת איפה המחלה נמצאת, המשמעות היא שהמצב נמצא עדיין תחת שליטה".

סגירת הגבולות לא מנעה מהווירוס להיכנס.

"היא לא הייתה אמורה לעשות את זה. המטרה הייתה לקנות זמן כדי להריץ את התוכניות שכתובות כבר שנים להתמודדות עם מגיפות. יש במשרד הבריאות תוכנית מסודרת שקיימת עוד משנת 2007, כמסקנות ממגיפת הסארס שהתפרצה בשנת 2003".

אם יש תוכנית מסודרת, למה זה נראה כאילו המהלכים שמכריזים עליהם לא הוכנו מראש?

"קודם כול, צריך להבין שהתוכנית אכן מיושמת, אם כי לא הכול נעשה בצורה מהירה כמו שהיינו רוצים. זה נובע מכך שבמשך שנים ייבשו את מערכת הבריאות הציבורית, ואנחנו רואים את התוצאות היום. לאורך השנים המעבדות, אחיות בריאות הציבור ורופאי בריאות הציבור הוזנחו, והמשמעות היא שבמצב של מגיפה הרבה יותר קשה לתפקד. יחד עם זה, צריך לומר שבינתיים רוב המהלכים שננקטו בישראל היו מוצלחים".

כשדוידוביץ' מסתייג מחלק מהצעדים שהממשלה קבעה, הוא מדבר על האיכון הסלולרי לחולי קורונה שמתבצע בידי השב"כ. ההחלטה אומנם התקבלה בשיתוף מלא של היועמ"ש, אך זה קרה באמצע הלילה, בלי פיקוח פרלמנטרי הדוק על אחד הכלים הכי מסוכנים שיש לממשלות בידיים. ח"כ גבי אשכנזי, יו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת הקודמת, הביע ביקורת עניינית למדי על כך שלא אפשרו לוועדה לפקח על השב"כ, והביקורת רק התחזקה כאשר הליכוד מנע את הקמת הוועדה מחדש – בטענה שאי אפשר להתכנס יותר מעשרה בחדר אחד. ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון בנט הודיעו שיאפשרו להקים את הוועדה, והם מזמינים פיקוח הדוק על השימוש במעקב האלקטרוני.

"מדובר בצער מסוכן למדי שכלל לא ברור מה היעילות שלו מבחינת בידוד יעיל של המחלה", אומר דוידוביץ'. "מה שאנחנו כן יודעים זה שצעד כזה פוגע באמון הציבור במערכת, ואם יש דבר חשוב מאין כמוהו בשלב זה הוא אמון הציבור במערכת. בלי אמון לא נצליח להתגבר על המגיפה", אומר דוידוביץ'.

אם לא האיכון, מה כן היה צריך לעשות?

"היעד החשוב כרגע הוא להגביר בצורה דרסטית את מספר הבדיקות היומיות. בנושא הזה ישראל נמצאת מאחורי מדינות רבות בעולם. לכן סביר להניח שמספר הנדבקים הרבה יותר גדול ממה שאנחנו יודעים כרגע. בנוסף לכך, גם פתיחה מהירה של מלוניות הקורונה הכרחית הרבה יותר מאשר האיכון, כדי שנתמודד עם הנגיף".

בינתיים: "התשובה היא בדיקות מרובות"

אחת מנקודות התורפה הגדולות של ישראל בהתמודדות עם הנגיף היא מספר הבדיקות הנמוך ביחס לאוכלוסייה. רק בימים האחרונים החלה ישראל לבצע כאלף בדיקות ביום, אחרי שבמשך שבועות דובר על כמאתיים בלבד. הבעיה המרכזית היא מחסור חמור בערכות בדיקה. נכון לזמן כתיבת שורות אלה נותרו בידי משרד הבריאות כ-1,500 ערכות בלבד. בנוסף לכך, אנשי מד"א שמבצעים את הבדיקות בפועל הגיעו למצב של קריסה תחת העומס.

מי שהתנדבו לפתור את המשבר החמור הם קבוצת רופאים מבתי החולים ברחבי ישראל, בהובלתו של ד"ר איתי פרץ, מהמחלקה לאורתופדיה במרכז הרפואי הדסה. בשיחה עם 'בשבע' הוא מתאר את התוכנית המלאה שהחלו להריץ בתחילת השבוע, שכוללת את מרכזי הדרייב-אין לבדיקות, וכן גיוס מאות מתנדבים לבדיקות ברחבי המדינה.

"ביום חמישי שעבר הבנתי שאנחנו נמצאים באירוע שאף אחד שחי על כדור הארץ לא יודע מה זה ואיך מתמודדים עם זה. אמרתי שכרופא אני לא יכול להישאר בצד, גם אם זיהומים ווירוסים הם לא תחום ההתמחות שלי. הגעתי למסקנה שכל מי שיכול צריך להתגייס בדרכים שהוא יכול כדי להתמודד עם המגיפה. בשלב ההוא עוד לא ידעתי מה אני עומד לעשות, ורק התחלתי לקבץ רופאים משורת בתי חולים שיתגייסו לרעיון, שנגבש אותו בהמשך. הראשון שהצטרף היה ד"ר נדב חיים, כירורג מאסף הרופא. השנייה הייתה ד"ר ראומה יהודה מרגלית, רופאה פנימית מבית החולים תל השומר. פרופ' רן ניר-פז, הזיהומולוג של הדסה ומי שנסע לספינת הקורונה ביפן, גם הצטרף אלינו, ואחרי שיחה של כולנו יחד קבענו שאני והוא נלך למנהל בית החולים הדסה ונראה איך אנחנו יכולים לעזור. ישבנו איתו, ובדקנו מה עושות המדינות שמצליחות להתמודד הכי טוב עם קורונה, כדי לראות איך אנחנו יכולים לחקות אותן. גילינו שהתשובה היא עריכת בדיקות מרובות ככל הניתן".

ומה המצב שגיליתם בישראל?

"ראינו שמד"א קורסת, כשיש לה רק 150 מבצעי בדיקות, הרבה פחות ממה שצריך בשביל להתמודד עם קורונה. כשהבנו את זה פנינו לכל הפקולטות לרפואה בארץ, לסטודנטים עצמם ולאגודת הסטודנטים לרפואה, וכך התחלנו לאסוף מתנדבים. האגודה הביאה 1,300 מתנדבים בתוך יום. כדי שכולם יהיו מסונכרנים חיברנו לתהליך את משרד הבריאות ומד"א. ביום ראשון התחלנו את תהליך ההכשרה, כאשר הדיקנים של האוניברסיטאות פתחו במיוחד את הפקולטות כדי שנוכל להכשיר שם את הסטודנטים. ביום שני סטודנטים לרפואה כבר התחילו לקחת בדיקות לחולים מהבתים, וביום שלישי התחלנו להפעיל את מודל הדרייב-אין שאימצנו מדרום קוריאה. פרט לכך, אספנו את כל הדוקטורנטים לביולוגיה מרחבי הארץ והכנסנו אותם למעבדות, כדי שאפשר יהיה לבצע את הבדיקות בכל שעות היממה, 24/7. כרגע המעבדה בהדסה פועלת כמו פס ייצור".

פרט לגיוס כוח האדם, הובילה הקבוצה רכישה של 150 אלף ערכות בדיקה חדשות, מהארץ ומחו"ל, על מנת למלא את החוסרים וכדי שניתן יהיה להגיע לאלפי בדיקות ביום. היעד עומד על 5,000 ביממה. את הכסף לערכות משיגים הרופאים בעזרת תרומות. "משרד האוצר היה מעביר את הכסף, אבל זה היה לוקח הרבה יותר זמן, כי ככה הדברים עובדים. זמן זה מצרך שאין לנו ממנו בכלל בסיפור הזה, ולכן היינו חייבים למהר ככל האפשר. זאת הסיבה שפנינו לציבור כדי שיעזור לנו לממן את זה", הוא אומר.

מה החשיבות הגדולה של הבדיקות? הרי לא הן מרפאות את החולים.

"נכון, אבל הבדיקות הן אלה שהופכות את המהלכים האחרים ליעילים. ברור שמה שימנע הדבקה זה בידוד, ולכן ההוראות של משרד הבריאות חשובות מאין כמותן. אבל בשביל להפוך את הבידוד ליעיל אנחנו חייבים לדעת לבודד נכון. ככל שיהיו יותר בדיקות ככה נוכל פחות לבודד את המדינה כולה, ולשמור על כלכלה תקינה ברמה כזאת או אחרת. בשביל זה אנחנו חייבים לבדוק מאות אלפי אנשים, אפילו מיליונים, כדי לדעת מי באמת החולים ואותם לבודד, ולשאר לתת לתפקד ברמה כזאת או אחרת, עדיין תחת הגבלות כאלה ואחרות. חשוב לומר: אנחנו לא באמת יודעים למה כל המהלכים האלה עובדים. מה שאנחנו כן יודעים הוא שזה עובד. אנחנו בשלב מוקדם מדי בשביל לנתח את ה'למה', כרגע אנחנו צריכים לפעול לפי ה'מה', וליישם. את כל הניתוחים נעשה אחר כך".

כישלון המודל הבריטי

"האמת היא שאנחנו לא יודעים יותר מדי על המחלה הספציפית הזאת. זה עוד מוקדם מדי. לכן טוב שקיבלנו את ההחלטות בזמן, והלכנו על הצעדים החריפים הרבה לפני מדינות רבות בעולם", אומר פרופ' מנפרד גרין, מומחה לבריאות הציבור, מנהל רפואי ורפואה תעסוקתית בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, ויועץ משרד הבריאות בנושאי מחלות זיהומיות, חיסונים ומגיפות.

העובדה שנגיף הקורונה הנוכחי, covid-19, התפרץ בסין לפני שלושה חודשיים ועדיין אין מספיק מידע אודותיו, מקשה רבות על ההתמודדות מולו, וכן על ההיערכות כלפיו. המחשבות הראשונות היו שהווירוס ייעלם כשהקיץ יגיע, שכן משפחת וירוסי הקורונה הידועה לעולם הרפואה והתסמינים הדומים לשפעת חיזקו את ההנחה הזאת. מחקר סיני שהתפרסם השבוע אף חיזק את הטיעון. אלא שבמבחן המציאות, מסתבר שהנגיף פעיל ואלים אף בחודשי הקיץ. בחצי הכדור הדרומי, שם קיץ בימים אלה, מספר הנדבקים רק הולך ועולה".

"מה שאנחנו יכולים לדעת בשלב הזה הוא רק מניסיון העבר שלנו", אומר גרין, "אבל זה כנראה לא מספיק בשביל לתת תמונה מלאה. אנחנו כן יכולים לומר שהנגיף נחלש בקיץ, אבל לא נעלם. הנגיף עומד להישאר איתנו תקופה ארוכה, לפחות עד החורף הבא".

כחלק מהעובדה שהעולם טרם הבין כיצד הווירוס פועל, ניסו מדינות שונות מודלים שונים להתמודדות. החריגה מכולם הייתה בריטניה, שבמשך תקופה ארוכה דגלה במדיניות חיסון העדר, שמטרתה להדביק את רוב הציבור הבריטי תוך כדי שליטה על החולים ובכך למנוע את המצב שאליו נקלעו איטליה, ספרד וצרפת, שמתמודדות עם אלפי מתים. אלא שהמודל הזה כשל, וכאשר הגיעו הערכות על רבע מיליון נפטרים אם ימשיכו במדיניות הזאת, עברה הממשלה למדיניות ההפוכה.

"הרעיון הזה היה חסר אחריות", אומר גרין. "אתה לא יכול להדביק את כל האוכלוסייה, כולל מספרי המתים העצומים, כדי שאחר כך יהיה בסדר. חסינות עדר ניתנת להשגה בשתי דרכים: האחת על ידי חיסונים, מה שאין כרגע ולא יהיה בשנה הקרובה לכל הפחות. השנייה זה כמו כל מחלה, כשאחוז ניכר מהציבור חולה במחלה ומחלים. במקרה כזה הנגיף כבר לא מידבק כי אין את מי. העניין הוא שאת שני הדברים אתה עושה בצורה מבוקרת ולא חסרת אחריות כל כך. אתה חייב שיהיו לך הכלים, התשתיות הרפואיות, התרופות והחיסונים כדי להגיע לחסינות עדר".

"נכנסנו למאני טיים"

כמו שאמרת, לא יהיו חיסונים בשנה הקרובה. איך נצליח להתמודד עם החולים הרבים?

"קודם כול, באמת מה שאנחנו יכולים לעשות כרגע זה תרופות שיקלו על התסמינים אצל החולים הקשים. צריך לזכור שהרוב יעברו את המחלה בצורה קלה ואולי אפילו בלי תסמינים כלשהם. דבר נוסף שצריך לעשות זה להפחית כמה שיותר את הלחץ על בתי החולים, כך שמה שלא נחוץ לא יתבצע. ככל שיהיה פחות עומס, ככה נוכל לסייע ליותר ויותר חולים. הדבר השלישי הוא שיש לנו תרופות מדף, שאפשר לנסות להשתמש בהן ולראות אולי הן יעזרו נגד המחלה. במישור הזה אנחנו כן נמצאים בשלב הניסויים הקליניים. מטרת העל היא לקנות זמן, כדי שניתן יהיה להיערך כמה שיותר להתמודדות ממושכת עם הנגיף, וכמובן להגן על האוכלוסייה המבוגרת".

המשבר הכלכלי העצום שנוצר בעקבות הנהלים הרפואיים המחמירים, מעלה חשש שלא יהיה אפשר לשמור עליהם ולשלוט במצב לאורך זמן. "לכולם ברור שלא ניתן יהיה להתמיד בנהלים האלה לעד", אומר דוידוביץ'. "אלה נהלים שאפשר ליישם שבועיים פלוס מינוס. לכן למעשה נכנסנו למאני טיים. רק בעוד שבועיים נוכל לדעת האם מה שעשינו עבד או לא, ואם לא – נצטרך ללכת למהלכים קשים הרבה יותר".

יש חשש שנגיע למצב של איטליה?

"אני מקווה שלא, וכמו שזה נראה כרגע לא, אבל אתה יודע למי ניתנה הנבואה. מה שכן, חייבים לפתח שגרה כלשהי שתיתן לאנשים גם מענה כלכלי, גם מענה נפשי וגם מענה בריאותי. הנזקים של הקורונה לא מסתכמים ישירות במחלה עצמה, ומעגל הנפגעים עצום. הציבור נמצא בפאניקה, וצריך להציג לו תוכניות ברורות גם מהבחינה הכלכלית וגם מהבחינה הבריאותית, ובכך גם להקל על הלחץ הנפשי הציבורי שבו כולם מצויים. אחרת הציבור יאבד את אמונו במערכת ולא נצליח לנצח את הקורונה".