מדינת ישראל מכניסה את התיירות לתקופת שיקום אחרי הטיפול הנמרץ

ד"ר ערן כתר, מומחה לתיירות משברית, חוזה כיצד ישפיע משבר הקורונה על ענף התיירות הישראלי שהיה במגמת עלייה מרשימה בשנים האחרונות.

ד"ר ערן כתר , כ"ז באדר תש"פ | עודכן: 16:56

תיירות
תיירות
צילום: istock

התיירות היוצאת מישראל –במהלך 2019 יצאו מישראל כ-8.5 מיליון ישראלים ליעדים שונים בחו"ל, סקר של משרד התיירות מציין כי כ-70% מהישראלים ביקרו בחו"ל בשנה החולפת.

בשנים האחרונות התעשייה של תיירות יוצאת למעלה מהכפילה את עצמה, והישראלים הפכו לצרכנים אדוקים של פעילות תיירותית ושל טיסות החסך.

ביום שאחרי הקורונה, ניתן להעריך כי הישראלים ירצו לפצות על תחושת ההסגר המדומה - ישראלים שנשארו בישראל וביטלו את הטיולים המתוכננים, או האמיתית - אלה שנכנסו לבידוד הלכה למעשה. אנחנו צפויים לראות את נתב"ג מלא עד אפס מקום כל יום, כאילו שהיה מדובר בערב פסח, ואת מה שישראלים החסירו בימי הקורונה הם ישלימו בהצטיינות וייסעו לבקר במגוון יעדים בעולם.

הצפי הוא שיעדי התיירות הפופולריים לאחר תום הוירוס, יהיו המדינות שנפגעו במידה מועטה יותר מהוירוס, לעומתם דרום מזרח אסיה ומערב ודרום אירופה, קצב התאוששותן יהיה איטי יותר, כמו כן, ייתכן שהתאוששות של תעשיית שיט תענוגות, תהיה איטית גם כן בשל הפגיעה התדמיתית בעקבות התפרצות הוירוס על סיפון ספינת ה"דיימונד פרינסס" וספינות קרוזים נוספות בעולם.

מכך ניתן להבין כי מדינות אירופה אשר נפגעו במידה מועטה מהוירוס כגון: מדינות מזרח אירופה ומדינות סקנדינביה, יזכו לזרם תיירות מישראל, ויש סיכוי לא מבוטל כי התייר הישראלי אף יגביר את ביקוריו במדינות אלה. לעומת זאת יעדים פופולריים כגון גרמניה, ספרד וצרפת ובמיוחד איטליה הולכות להיות הנפגעות הראשיות, וככל הנראה פריז, רומא, ברלין וברצלונה יאבדו את הבכורה שלהן ברשימת היעדים הפופולריים ביותר בעולם.

מדינות היעד של התיירות היוצאת יהיו תלויות בין היתר בהיצע הטיסות של חברות הלואו-קוסט, וייתכן שלא כל החברות הללו ישרדו את המשבר הנוכחי, כמו שקרה עם החברה הבריטית FLYBE, אשר פשטה את הרגל בעקבות הקורונה שגרמה לביטולי טיסות, ודחיית הזמנות חדשות, דבר שהאיץ את תהליכי ההתפרקות של החברה.

התיירות הנכנסת לישראל – בשלוש השנים האחרונות, זכינו לעלייה מתמדת ובמספרים שלא הכרנו לפני כן, בשנת 2019 נכנסו לישראל למעלה מ-4.5 מיליון תיירים, אשר הכניסו כ-22 מיליארד שקלים – מספרי שיא של ענף התיירות בארץ. כמו כן 2020 התחילה במומנטום חיובי, כאשר בחודש ינואר בלבד, התיירות הנכנסת רשמה גידול של 8% לעומת חודש ינואר של 2019, נתון אופטימי זה הולך להשתנות לכיוון השלילי החל ממרץ 2020 בהשוואה לשנה הקודמת לפי כל הממצאים.

יחד עם זאת, לאחר שקורונה תחלוף, ישנם מספר גורמים שבגינם אנו צפויים לראות התאוששות מהירה של תעשיית התיירות הנכנסת לישראל: ראשית, מדינת ישראל מבוזרת על פני שווקי מקור רבים: ארה"ב, מדינות מערב אירופה, מדינות מזרח אירופה, אסיה ויעדים נוספים. הביזור הגאוגרפי של שווקי המקור מהווה גורם חוסן ויאפשר את המשיכה של תיירים ממדינות אשר יתאוששו מהר מבחינה תיירותית וכלכלית.

שנית, מדינת ישראל משרתת תיירים המגיעים אליה ממוטיבציות שונות ומגוונות: ביקור חברים וקרובי משפחה המתגוררים בישראל, צליינות וביקור במקומות הקדושים, תיירות מורשת וביקור באתרי היסטוריה תרבות וקולינריה, תיירות עסקית, תיירות נופש. לפלחים של ביקור חברים וקרובים משפחה, תיירות דתית ותיירות עסקית יש יכולת התאוששות גבוהה וברגע שנראה סימנים ראשונים לדעיכת המגיפה, אנו צפויים לראות את הצמיחה של פלחים אלה.

חוסן – מדענים מדווחים כי החורף השנה הינו החורף החם ביותר שנמדד באירופה ב-100 השנים האחרונות. כמו כן, אירועי החודשים האחרונים באוסטרליה, מזכירים לנו שהמשבר הבא מחכה מעבר לפינה, ובמקביל להתאוששות התיירות הנכנסת והיוצאת מקורונה, על ישראל להשקיע משאבים בתכנון יוזם, לקראת משברי התיירות שעתידים להתרחש. השאלה שקברניטי המדינה ומשרד התיירות צריכים לשאול את עצמם היא לא "האם המשברים האלה יתרחשו?", אלא "מתי יתרחשו, ומה יהיה היקפם".

בשנים האחרונות מדינת ישראל ידעה משברים תיירותיים רבים, בין הסיבות המרכזיות : אינתיפאדה שנייה, מלחמת לבנון השנייה, מצבעים צבאיים, אינתיפאדת הסכינים ועוד – החוסן התיירותי נשען בין היתר על התמודדות חוזרת ונשנית עם משברים, והניסיון של בעלי עסקי תיירות בישראל שנצבר ב20 השנים האחרונות, הופך לרב ערך בתקופה הקשה הזאת .

הקורונה מלמדת אותנו כי על עסקי התיירות, על הרשויות המקומיות ועל הממשלה להכין תרחישים של משברים עתידיים. תוכניות ניהול משברים אשר עלולים לנבוע מגורמים שונים ולפתח אסטרטגיית חוסן, אסטרטגיית הימנעות ואסטרטגיות שיקום, בכדי להיערך היום למשבר שצפוי לנו מחר.

הכותב הוא מומחה לתיירות משברית ומרצה במכללה האקדמית כנרת