מזרח ירושלים: מציאות מורכבת בצל הקורונה

במזרח ירושלים מתנהל מאבק ריבונות סביב השאלה מי יקבע, מי יסביר, מי יחטא ומי ינהל את ההתמודדות עם הקורונה. הר הבית הוא רק דוגמה.

שמעון כהן , כ"ז באדר תש"פ

מי הריבון שם. מזרח ירושלים
מי הריבון שם. מזרח ירושלים
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

עד כמה ואיך נאכפים כללי הזהירות מהקורונה במזרח ירושלים וברשות הפלשתינית? על כך שוחחנו עם מאור צמח, יו"ר 'לך ירושלים', העוקב אחר המתרחש במזרח ירושלים ובמאפייני החדירה של הרש"פ לשכונותיה הערביות של ירושלים.

"אנחנו אומרים שהריבונות של ישראל במזרח ירושלים נבחנת לא רק בשגרה אלא גם בחירום שמאתגר אותנו מול האוכלוסייה. יש כאן כמה תהליכים מעניינים. זה התחיל בסגירת בתי הספר כשהרש"פ הקדימה את סגירת מערכת החינוך בכמה ימים, כבר בערב פורים היא סגרה את בתי הספר ברשות הפלשתינית. זיהו שם את החשש מהתפשטות המחלה באזור בית לחם ובית ג'אלה. מכאן התחילה התגלגלות עד כדי איומים על בתי הספר הישראלים במזרח ירושלים כדי לחייב אותם לסגור".

על איומים אלה מרחיב צמח: "נוצר מצב שבתי הספר הישראליים המשיכו ללמד והתחיל ברשויות החברתיות ובוועד ההורים לחץ גדול על בתי הספר הללו לסגור כי ישראל לא דואגת להם ורוצה להפיץ את המחלה ולכן לא סוגרת את בתי הספר. תסגרו את בתי הספר. על ידי זה הם רצו להוכיח את חוסר הריבונות של ישראל במזרח ירושלים".

בנוסף, מספר צמח, נכנסה הרש"פ לביצוע מהלכים עצמאיים בתוך מזרח ירושלים כמו חלוקת חומרי הסברה ואף ביצוע חיטוי בשכונות שונות במזרח ירושלים. חומרי ההסברה חולקו גם באוטובוסים כשעליהם מתנוסס סמל הרשות. מהלכים אלו הובילו למעצרו של ראש הפתח' בעיר העתיקה מאחר והוא היה זה שהוביל את הקמפיין הזה.

בדבריו קובע צמח כי ישראל מבצעת מהלכי הסברה ופעולות חיטוי בשטח, כך שאין לה צורך כל במהלכים פלשתיניים. עוד הוא מציין את הסכנה הגלומה בשימוש בחומרי חיטוי לא מוכרים על ידי הגורמים הפלשתיניים.

התופעה לא נעלמה לחלוטין ומאור צמח מספר כי "בימים האחרונים הם מקבלים מכולם, גם מישראל וגם מהרשות". במקביל "משטרת ירושלים פועלת בהטלת קנסות ופיזור התקהלויות במזרח העיר. עד לפני כשבוע היו התקהלויות שבאות לבטא חוסר הקשבה לריבון. בימים האחרונים זה הופסק", אומר צמח ומעיר כי לאירועים יש גם פן דתי איסלאמי שכן האמונה המוסלמית גורסת כי מועד מותו של אדם נקבע עם לידתו ולכן אין סיבה לשמור על הכללים, ומי שנגזר עליו למות על ידי הנגיף ימות.

הפן הדתי של האירועים מוביל גם לפסק הלכה של מכללת אל-אזהאר ולפיו מי שיישאר בתוך ביתו יקבל את השכר הנעלה של השהידים, ובכך מוסר העוקץ הדתי של הסרבנות להיענות להוראות וההנחיות. "מכובדים מוסלמים ואנשי הלכה מצטרפים ומוציאים פתוו'ת לשמור על הכללים".

על הר הבית מספר מאור צמח כי "בהר הבית הייתה התפיסה שממשיכים כדרכנו ואנחנו נקבע את הכללים, כל אחד יבוא עם השטיח שלו לתפילות, אנחנו נקבע איזה חיטיו יהיה וכו'. כל זה עד אתמול כשהחליטו לסגור את אל אקצה".

"בעולם המוסלמי הפנימו את ההגבלות במקומות התפילה המוסלמיים הרבה לפני אל אקצה", אומר צמח המעריך כי מאחורי ההתנהלות בהר הבית עומדים גורמים השייכים לפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, וזאת מתוך ערבוב עניינים פוליטיים בענייני בריאות הציבור.

התפנית באל אקצה החלה ביום שישי בצהריים. עד לרגעים אלה נשמעה בין השאר גם דרשת הסתה וקריאה לירושלמים להגיע למסגד כי ישראל בחסות הקורונה רוצה לעשות שינויים רדיקאליים בא אקצה. לעומת זאת בחל מיום שישי האחרון בצהרים נפרסו מחסומים של המשטרה והתאפשר רק לכמה עשרות להיכנס למתחם.

באותו יום שישי הוטל על מנהל אל אקצה קנס של 5000 שקלים על אי שמירת הכללים. אל אקצה נסגר סופית לתפילה על פי פתוו'א שהוצאה אתמול על ידי הוואקף.