מלאכים של החיים - "תוכו רצוף אהבה"

יעל קאופמן פגשה את המלאכים והמלאכיות של מלאכי - מתנדבים צעירים שמגיעים לשמח קשישים בבתי אבות.

יעל קאופמן , א' בניסן תש"פ

המלאכיות של סניף שוהם
המלאכיות של סניף שוהם
צילום: באדיבות הצלם

המבוגרים באים לא אחת בטענות כלפי בני הנוער, בעיקר בהשוואות בינו לבין מה שהם מגדירים 'הנוער של פעם'.

המצב הזה גורר לא מעט ויכוחים בין צעירים למבוגרים, כשהצעירים טוענים שהאידיאולוגיה של הנוער היום, חזקה לא פחות מבעבר.

ארגון נוער אחד נותן גם את הדוגמה המנצחת לאותם וויכוחים עם המבוגרים וגם מגיע עד אליהם כדי להוכיח את זה.

הכירו את תהילה רוזנפלד בת ה-17 ואת עדי עינות חברתה בת ה-16. השתיים הקימו לפני שנה את ארגון מלאכי שי, ע"ש מלאכי רוזנפלד הי''ד, בן דודה של תהילה אשר נרצח בפיגוע. במסגרת הארגון מתנדבים בני נוער בבתי אבות ברחבי הארץ.

רוזנפלד ועינות מספרות לנו על דמותו של מלאכי הי"ד, שעל שמו נקרא הארגון.

תהילה: "מלאכי היה אח מסור ל-6 אחים, ולאחר שאחיו יצחקי ז"ל נפטר הוא לקח את תפקיד האח הבכור במשפחה. הוא היה חכם בצורה יוצאת דופן, אהב ספורט ושיחק כדורסל. הדבר הכי חשוב לו היה המשפחה שלו, בה הוא השקיע כל רגע פנוי ואהב מאוד לשחק עם אחיו. בנוסף הוא חי חיים של אחדות ושיח מחבר בדרכים שונות. בין אם כאשר היה מתחבר ומדבר עם חילונים באוניברסיטה על השקפת עולמם באופן מכבד ועם המון שמחה וצחוק, ובין כאשר היה מארגן משחקי כדורסל בהשתתפות של כל המגזרים. הוא בעיקר ניסה להפיץ אהבה. לפני כארבע שנים בי"ג תמוז התשע"ה מלאכי נרצח בפיגוע ירי לאחר שחזר ממשחק כדורסל לביתו שביישוב כוכב השחר".

מהיכן נולד הרעיון להקים את הארגון?

תהילה: "אחרי שמלאכי נרצח ראיתי שהדבר הראשון שאביו של מלאכי-אליעזר עשה, היה לקחת את הקלרינט שלו, לנגן ולא להפסיק לשמח אנשים באירועים. זה גרם לי להבין כמה כוח יש למוסיקה וכמה היא מחייה ומשמחת. הבנו שהנגינה יכולה להחזיר לאנשים את שמחת החיים שלהם ורצינו להקים משהו לזכרו של מלאכי".

המלאכים של ירושלים-בית אבות גני אורה
צילום: באדיבות הצלם

ולמה החלטתם להתנדב דווקא בבתי אבות?

תהילה: "יש לי סבתא רבא בבית אבות ותמיד כשבאתי לבקר אותה ראיתי כמה צער ובדידות יש שם. אלו אנשים שיושבים מהבוקר עד הערב ולא עושים כלום. אנשים כל כך בודדים שצריכים חיוך או חיבוק, יש כאלה שאין מי שיבוא לבקר אותם".

עדי: "ברור לנו שחוסר עשייה ובדידות יכולים להביא כל אחד לדיכאון. כאב לנו לראות את המצב הזה והרגשנו שיש המון עמותות שמשמחות בבתי חולים אבל שוכחים את בתי האבות. אז החלטנו שאנחנו חייבות לפעול ולשנות את המצב הזה".

איך אתם עושים את זה בפועל?

עדי: "אנחנו מארגנות קבוצות של נוער שילכו לשמח בבתי אבות בכל הארץ. יש סניפים בירושלים, אופקים, אשדוד, אשקלון, מעלות, רעננה, הרצליה, שוהם ועוד. הסניף הראשון היה בבית אבות גני אורה בירושלים. זה התחיל כשהלכנו עם החברות שלנו והמשיך וגדל".

תהילה: "כשאנחנו מגיעים לבתי אבות, אנחנו מגיעים עם המון שמחה. שירים, ריקודים, ניגונים וגם יושבים ומשוחחים איתם. אנחנו משתדלים לתת יחס לכל אחד ואחת מהם".

כל כמה זמן אתם יוצאים להתנדבות?

"אנחנו משתדלים להגיע לכל סניף פעמים ומעלה כל חודש זה קשה בגלל עומס לימודי אבל זה חשוב לנו ואנחנו מוצאות לזה זמן".

איך הפצתם את דבר קיומו הארגון בארץ?

"בעיקר דרך הרשתות החברתיות .ב"ה אנחנו חלק מנוער מדהים ותוך זמן קצר נפתחו עוד ועוד סניפים".

הייתה איזו חוויה מיוחדת שחוויתן?

עדי: "פעם אחת, ניצולת שואה בת 85 סיפרה לנו שכשהיא הייתה בגילנו, המחשבות היחידות שהיו לה היו האם היא תזכה לשרוד את השואה ולעלות לארץ ישראל להקים משפחה. וכשהיא רואה אותנו היום שמחים ומחייכים - זה עושה אותה מאושרת. בעיקר משמח לראות קשישים ששרים ורוקדים איתנו, פתאום רואים עליהם שהם מתעוררים לחיים".

תהילה: "פעם אחרת פגשנו אישה ששבתה רעב במשך כמה שבועות ורק בזכות היחס והדיבור האוהב של המתנדבים היא חזרה לאכול".

יש סיבה מיוחדת לסלוגן של הארגון?

"הסלוגן שבחרנו זה המשפט 'תוכו רצוף אהבה'. כי זה היה המשפט שהיה הכי מזוהה עם מלאכי.
אנחנו רוצות להפיץ כמה שיותר טוב בלי להמעיט באיכות הטוב".

ולסיום, אם אחד מהקוראים שלנו מתחבר לרעיון שעומד מאחורי הארגון שלכן-איך הוא יכול להצטרף?

"הוא יכול לפנות תמיד לעדי במספר הטלפון - 0556606160 אנחנו נשמח לכל מתנדב ומתנדבת שיצטרפו אלינו".