נכדה וסבתא
נכדה וסבתאצילום: ISTOCK

בתור ילידת שנות השבעים, אי שם מזמן לפני שהייתה קורונה בוודאי, אפילו אינטרנט לא הסתובב באוויר החופשי, לצערי הרב כל הסבים והסבתות שלי כבר אינם בסביבה כדי לספר לי את הסיפור שלהם.

לכל אחד מארבעת האנשים היקרים ההם, היה סיפור חיים מרתק, כיאה לדור המייסדים המופלא ההוא. חלק עברו את זוועת השואה, חלק ברחו מאירופה עוד לפניה.

חלקם עלו ארצה באניית מעפילים, עם עצירה לא מתוכננת בקפריסין, אחדים התחתנו באופן פיקטיבי עם נשים שלא הכירו כדי להביא אותן באישור לפלשתינה דאז.

את הסיפורים האלה שמעתי בחצי אוזן, ולעיתים אפילו בהקשבה באמצעות שתי האוזניים ממש, אבל דבר אחד לא עשיתי מעולם – לא התיישבתי לכתוב את הסיפור שלהם. לא האזנתי לסיפור מתחילתו ועד סופו, ולכן עד היום אני לא יודעת את כולו ובוודאי שאין לי אותו למזכרת לדורות הבאים.

עד כאן חרטות והחמצות. מכאן מסקנות והזדמנויות.

כי הימים האלה, המשונים עד תמיהה, מביאים איתם, לצד תחושת המועקה הכללית, החרדה והחשש מהבאות, גם כמה הזדמנויות משונות שהקב"ה מזמן לנו, אחת מהן למשל היא האפשרות הנדירה לפצוח בפרויקט של "והגדת לנכדך" אונליין, בשפת הזום.

אז אם אתם קוראים את השורות האלה, ואם ההזדמנות נראית לכם מתאימה למידותיכם, למצב הרוח ולכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותכם, להלן בכמה נקודות, איך מתחילים ואיך מתקדמים, מתוך אמונה שלמה כי בשש אחרי המבול הנוכחי, תפגשו כל המשפחה לסעודה ותחגגו את השקת כתיבת הסיפור המשפחתי.

אז איך עושים את זה?

לפני הכל מלמדים ומוודאים שכולם מכירים את כלי העבודה המקוונת המתאים לכם, ויודעים להשתמש בו או בהם. ומה אחר כך? אחר כך מתחילים לעבוד על פי העקרונות הבאים:

קובעים שעות עבודה מסודרות – כן חייבים. פעם או פעמיים ואפילו יותר, בשבוע, הכל פי היכולות אבל בלי לוותר לעצמכם יותר מדי. הקורונה לא תהיה כאן לנצח. בוודאי. בחרו שעות עבודה קבועות שבהן כולם יודעים, גם הנכד וגם הסבא או הסבתא – שזה מה שעושים ולא שום דבר אחר.

לא מערבבים סיפורים – למרות שאיפה שהוא מתי שהוא, כך אני מניחה, סבא פגש את סבתא, אני ממליצה להתמקד ולהתקדם בכל סיפור בנפרד. אחד על אחד או אחת יהיה קל יותר לכולם.

בוחרים ביחד את המסר - סליחה על החינוכיות בזמנים שבהם אין בתי ספר ועדיין, ממליצה בחום לחשוב בתחילת הדרך מה בעצם אתם רוצים לומר: שאפשר להתגבר על מכשולים, שהמדינה הזו חשובה לכם, שאתם גאים במשפחה שלכם? כל מסר הוא נהדר וחשוב. הבחירה לשים לב אליו בתחילת הדרך תייצר עמוד שדרה מרכזי לסיפור שלכם.

משרטטים את מבנה הספר – עורכים רשימה מסודרת. חלקים ופרקים. זו המסגרת של הספר כולו. היא מאפשרת להתמקד, לא להתפזר ולעבוד על פי סדר ומבנה ידוע מראש.

מתחילים לכתוב – זהו זה. ארגנתם, תכננתם, בחרתם מבנה, עכשיו מתחילים לכתוב. פרק פרק. צעד צעד. מסיימים ומתקדמים. אל תעצרו יותר מדי, סבב הערות קטנות וממשיכים. את העריכה של הספר כולו תעשו רק אחרי שכולו יהיה כתוב, כשרואים את היער ולא רק כל עץ בנפרד. וזה אני רוצה לקוות כבר יקרה אחרי הקורונה. אמן.

רותי לקס היא כותבת, עורכת ומלווה כותבים בתהליך הוצאת ספר לאור.