יחד עם השמירה הקפדנית על כללי הזהירות הנדרשים למניעת התפשטות המגיפה, כיוון שבימים אלו אנו פנויים יותר, יש בידינו הזדמנות להדר במצוות שמחת ראש חודש, ובמיוחד כשמדובר בראש חודש ניסן שהוא הראשון לחודשים.
אמנם אין חובה לשמוח בראש חודש בסעודה ומשתה, אבל מצווה יש להרבות ולשמוח בסעודת ראש חודש (שו"ע או"ח תיט, א, פנה"ל זמנים א, 6).
המצווה להוסיף לכבוד ראש חודש דבר מאכל מיוחד, והמהדרים אוכלים בשר ושותים יין, ומי שאינו שמח בכך, יהדר במאכל ובמשקה שמשמח אותו. טוב לערוך את השולחן לכבוד סעודת ראש חודש בדרך כבוד.
מצווה לקבוע את סעודת ראש חודש על פת, שבכך מכבדים את הסעודה וגם זוכים לברך את ברכת המזון מהתורה (פנה"ל זמנים א, ו).
בזכות שנשים לא חטאו בחטא העגל, נתן הקב"ה לנשים את שכרן בעולם הזה, "שהן משמרות ראשי חודשים יותר מן האנשים", ומהדרות למעט במלאכה בראש חודש.
ונתן להן שכר לעולם הבא, שהן עתידות לחדש את נעוריהן כמו הלבנה שמתחדשת, שנאמר (תהלים קג, ה): "הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי" (פרקי דרבי אליעזר מה). אבל הכנת סעודה אינה נחשבת מלאכה, אלא להפך, השביתה ממלאכה נועדה לשם התפנות להכנת סעודות משמחות ולימוד תורה, כמו בחול המועד שאסור לעשות מלאכה אבל מצווה להכין סעודות משמחות.
אולם כיוון שמעלת נשים בראש חודש יותר מגברים (פנה"ל זמנים א, ז), גברים שיודעים לבשל, בלא להשאיר אחריהם עבודת ניקיון מכבידה לנשים, יש צד של הידור שביום שאינם עובדים, יכינו את סעודת ראש חודש.