חוק אחד פחות מדי

הכנסת היא המקום היחיד במדינה בו מרמה היא חוקית ואינה ברת עונשין. להפך, המרמה זוכה בכל הקופה ואפילו עושה את מעשיו בגלוי ומהמקפצה

מאיר גרוס , א' בניסן תש"פ

מאיר גרוס
מאיר גרוס
צילום: עצמי

הכנסת נגלית שוב ושוב כמוסד שחבריו נהנים מזכויות שאינן נחלתו של האזרח הפשוט. גם בתחומים שאין הגיון בהעמדת חבריה במעמד על. ויתכן שהסדרת ההעדפה הזאת הייתה גם מונעת את הכאוס הנוכחי.

הכנסת היא המקום היחידי, אולי, במדינת ישראל ששם מרמה היא חוקית ואינה ברת עונשין. להפך, המרמה זוכה בכל הקופה. ואפילו עושה את מעשיו בגלוי ומעל המקפצה. ללא בושה. אני מתכוון להבטחות לבוחר. הבטחות שבגינן נבחרו חברי כנסת, ומיד לאחר הבחירות בהתרווחם על כסאות עור הצבי במליאת הכנסת, הם פועלים בניגוד גמור למה שהבטיחו. ואין פוצה פה ומצפצף. ומעניין למה אין בנושא פניות לבג"צ או תביעה אזרחית. 

ניתן בקלות למנות את העבירות. רמאות יש פה. וכמובן הפרת אמון מרגיזה. וכבר ראינו הרבה תגובות כועסות של בוחרי כחול- לבן על הפרת הבטחה שלא להקים ממשלת מיעוט הנשענת על ח"כים הלוחמים נגד מהות המדינה. אפשר להוסיף לאישומים גם רישום כוזב בפניות לבוחר, אולי גם בפרסומים ובמצע של מפלגות. הכיצד איך חוק המונע את העבירה הזאת. 

ויש עבירות חמורות יותר. מה לגבי אונאת הציבור? הרי מדי פעם אנו שומעים על נוכלים המבטיחים הבטחות לקשישים, מקבלים מהם כסף למימוש ההבטחה ונעלמים, והמשטרה מעמידה אותם לדין. והרי יש חברי כנסת שהבטיחו הבטחות שבגינן הם זוכים למעמד מכובד ושכר מופלג עם הטבות מאוד משמעותיות, אך אינם מקיימים את ההבטחות. האם אונאה כזאת מותרת? ביהדות אונאת דברים היא אונאה לכל דבר. למה בכנסת ישראל היא ספורט. ואפילו רב שנים ולא תופעה חד פעמית. 

אם היה לנו חוק פשוט, כזה הנשען על ... עשרת הדברות, בהן  נכתב "לא תגנוב", כל הסאגה הפוליטית הייתה נגמרת מזמן. לא תגנוב את דעת הבריות, לא תגנוב כספי מדינה בצורת משכורת ותנאים מפליגים. הבטחת בחירות מהותית חייבת להיות מעוגנת בחוק, והמפר אותה פשוט ייבעט מהכנסת. ובחינה פשוטה של תופעות הכלנתריזם בפרלמנט הישראלי תבהיר לנו שהסכמי אוסלו לא היו יכולים לצאת לפועל – לו היה חוק כזה- כי הח"כים הבוגדניים לא היו יכולים להחליף צד מימין לשמאל. ההתנתקות הייתה מקבלת כרטיס אדום מבג"צ, וראש הממשלה אז לא היה מאותרג. אלא מסולק. אגב, מעניין שלא ראינו אז תביעות על שוחד פשוט. לאו דווקא של תקדים מוזר בגין סיקור אוהד, אלא עקב פגיעה ממשית בהרבה אנשים בגלל שוחד כפשוטו. מעניין ששני חברי כנסת אמיצים – ויש עוד כמה פחדנים- שנשארו נאמנים להבטחותיהם במערכת הבחירות האחרונה, נדרשו אפילו להתפטר. ככה ייעשה לאיש אשר המלך אינו חפץ ביקרו. והבוחר?  זה שסמך על ההבטחה והיושרה- להתראות בעוד ארבע שנים. כחול- לבן, אל תלכו לעסוק ביהלומים. שם חותמים עסקים בלחיצת יד בלבד. (היום עם כפפות).

ובהקשר הזה, עוד עניין לא פעוט. דגל הדמוקרטיה מונף היום גבוה מעל כל נושא אחר. (הגם שאיננו מוזכר כלל במגילת העצמאות. שם מוזכרת דווקא "מדינה יהודית". ) למרבה האבסורד הדגל הזה נישא ביד פוליטית שמדכאת את הדמוקרטיה בביתה שלה, שחבריה מונו ללא דמוקרטיה פנימית והיא מתנשאת (שקרנית כבר אמרנו)  תוך עריצות רוב קטנטן. האומנם כך נראית דמוקרטיה? ומעניין שהאיש מזהה התהליכים, אינו זוכר כיצד חוקים- שנחקקו בדרך דמוקרטית במדינות מסוימות- הם שחיסלו שם את הדמוקרטיה. יחד עם כמה מיליוני אזרחים, כידוע. 

והאמת, שעצוב וכואב לראות נבחרי אומה, שלחלקם אפילו עבר מרשים, בקלונם האישי והציבורי.