נפתלי בנט
נפתלי בנטPhoto by Yonatan Sindel/Flash90

משבר הקורונה מורכב משתי בעיות עצומות - רפואית ופרנסתית - שמתנגשות לכאורה זו בזו: מצד אחד רוצים למנוע הצפה המונית של חולי נשימה קשים על חדרי טיפול נמרץ מוגבלים במספר שיביא לקריסה ולתמותה גדולה, לכן "סוגרים את ישראל" כדי לבלום את קצב ההידבקות בנגיף, אך גורמים לנזק נוראי ומידי למיליוני ישראלים שאיבדו את מקור פרנסתם.

אני זוכר כילד בן 10 בחיפה כאשר אבא ז"ל שהיה עצמאי גויס במלחמת לבנון הראשונה. היינו בחרדה נוראה גם על חייו, וגם על קיומה הכלכלי של משפחתי.

ברגעים אלו יש מיליוני ישראלים בחרדה כפולה זו, לבריאות ולקיום הכלכלי. זה פשוט נורא. אז איך יוצאים מזה? איך אפשר למנוע את קריסת מערכת הבריאות מבלי להחריב את פרנסת עם ישראל?

מסתכלים על המדינות האחרות שעשו זאת: הונג קונג, שוודיה, יפן, סינגפור, דנמרק ולומדים מהן. מדינות אלו בלמו את המגיפה וממשיכות לתפקד ב"שיגרת קורונה" נורמלית.

והנה מה שצריך לעשות (למעשה, זו טיוטת מתווה לתכנית לאומית לישראל להתמודדות מול הקורונה):

1. מאמצים הרגלים חברתיים חזקים: ריחוק פיזי, אי לחיצת ידיים, שטיפת ידיים, חבישת מסיכות מגן (אני דוחף לאימוץ כאן), מדידת חום בכניסה לכל משרד או לבניין, חיטוי מרובה.

2. מגבילים התקהלויות ואירועי ספורט גדולים וכד.

3. שומרים במיוחד על האוכלוסייה המבוגרת (מבצע "משמרות הזהב").

4. שומרים על הצוותים הרפואיים ולצייד את בתי החולים ביותר חדרי טיפול נמרץ נשימתיים.

5. מבצעים בדיקות המוניות בכל יום על מנת לאתר מיד ומוקדם כל התפרצות של המגיפה, ומייד להעביר לבידוד.

כך למשל, כל רופא ביתי יוכל להפנות פציינט עם חום וכאב גרון לבדיקה מיידית. לא נצטרך לחכות 5 ימים לקבל תשובות, אלא נקבל תוך 3-6 שעות. כל מי שאותר כנשא-קורונה, סביבתו מיד תיבדק (משפחתו, עמיתיו לעבודה, חבריו). כל מי שנכנס לישראל מחו"ל ייבדק.

6. כאשר מוקד התפרצות המחלה יאותר, יש "לכבות" אותו מיד. למשל, אם בבית ספר מסוים אותרו מספר תלמידים חולים, אז נבדוק את כל התלמידים ונסגור (רק) את בית הספר למשך שבועיים.

אלו עיקרי התכנית. ברגע שנעשה זאת, אפשר לחזור בהדרגה לפעילות כלכלית כמעט מלאה. כמה מהר אפשר לעשות זאת?
זה תלוי בנו. אם ממשלת ישראל תקבל החלטה נחושה - שעוד לא התקבלה - להגדיל את היקף הבדיקות היומיות מכמה אלפים לכמה רבבות (סביב 40,000 ביום), נוכל להערכתי לחדש את הכלכלה מיד לאחר הפסח.

אם נמשיך לגרור רגליים ולא נגדיל מיד ומהר את היקף הבדיקות, נמשיך להיות עיוורים. לא נדע איפה קרתה התפרצות של המגיפה עד שהשריפה הקטנה תהפוך לשריפה ענקית. אני קובע באופן חד משמעי: זה אפשרי. אפשר תוך 3 שבועות להגיע לכ-35,000 בדיקות ביום.

דמיינו יער שצריך לשמור עליו. מותר שיהיו בו שריפות קטנות ומבוקרות (למעשה זה כנראה אפילו רצוי), אבל אסור שתתפתח שריפת ענק בלתי נשלטת.

עכשיו דמיינו שפקח היערות עם עיניים מכוסות. הוא לא יכול לראות איפה פרצה שריפונת קטנה. ואז כל שריפות קטנה הופכת במהרה לשריפה ענקית ונוראית. אז מה הוא נאלץ לעשות? הוא מציף את כל היער במים כל הזמן. (הנמשל: חונק את כלכלת ישראל) לעומת זאת, דמיינו שיש לו משקפת ומעין "רדאר שריפות" (נמשל: בדיקות קורונה).

הוא בכל פעם מזהה שריפה כשהיא עדיין קטנה (למשל, בניין מגורים בחדרה שנדבקו בו 4 דיירים בקורונה) ואז שולח מטוס כיבוי למוקד הקטן של האש ומכבה את האש (נמשל: מבודד את נשאי הקורונה ומנתק את שרשרת ההדבקה). זה המצב בדיוק.

כדי שנוכל לצאת מהבור הזה כמה שיותר מהר, ישנה חלוקת תפקידים בינינו, הציבור והממשלה: תפקיד הציבור לעזור זה לזה, לחלשים ולזקנים במיוחד. לקיים הוראות. להימנע ממגע.

תפקיד הממשלה להסתער על הגדלה מסיבית של בדיקות, על הצטיידות מהירה במכשירי הנשמה ולסייע לאוכלוסייה החלשה.

אני מתחייב להמשיך לפעול 20 שעות ביממה בכל מאודי ובכל כוחי כדי לממש את מחויבות הממשלה לבריאות הציבור, אך גם לפרנסת הציבור.

חייבים לצאת מהסגר הזה כמה שיותר מהר. בשביל זה חייבים המוני בדיקות.

מילה אחרונה לפני סיום:
אני כל-כך גאה בכם.
כולנו עוברים יחד תקופה קשה, מוזרה, מעורפלת.
אבל העם הזה, עם ישראל. מתגלה במלוא תפארתו.
אינספור מתנדבים מתנועות נוער.
סיירת מטכ"ל מתגייסת.
לוחמי המוסד.
אנשי כלכלה.
הייטקיסטים (אחד מהם כמעט גר אצלנו במשרד).
"עם כלביא יקום, וכאריה יתנשא"
אין על מדינת ישראל!

אני אוהב אתכם כל כך, אחיי ואחיותיי.
אנחנו נתגבר על זה, יחד.

לילה טוב.
נפתלי בנט