התחלה/ קיבוץ מחניים, השני מבין ארבעה אחים. מאוחר יותר עברה משפחתו למשק שיתופי חיטים, ובגיל שש לקריית עמל. "אבי קיבל משרת ניהול בית ספר, עם דירת קרקע וחצר גדולה, וזו הייתה אז הצעה שאי אפשר לסרב לה".
אבא/ שמואל בן ארצי ז"ל, סופר, משורר ואיש חינוך. "הוא החל כבחור ישיבה במזריץ' שבפולין, ואחרי שעלה לארץ התיישב עם חלוצים בגוש דן ואיתם עלה לייסד את מחניים. למרות היותו בן קיבוץ, בעברו היה פעיל באצ"ל ואף נקבר בחלקת לוחמי המחתרת בירושלים. סמוך למותו חשף שהוא היה שותף במבצע תליית הקצינים הבריטים בנתניה".
אמא/ חווי בן ארצי, רוב שנותיה הייתה עקרת בית. "היא טיפלה בנו ולפעמים גם בילדי השכנים. אמא באה ממשפחה ירושלמית של תלמידי הגר"א שגרה בסביבת מאה שערים. היא הכירה את אבא דרך שיתוף פעולה שהיה אז בין תושבי מאה שערים לאצ"ל".
חַגִּי/ למרות העבר המשותף באצ"ל, השם חגי ניתן לו בעקבות יום הפועלים. "השם אומנם מופיע בתנ"ך, זהו בנו של גד, אבל נולדתי באחד במאי שהיה מצוין בקיבוץ בחגיגיות, ולכן שמי הוא חַגִּי – החג שלי".
תולעת ספרים/ את שנות בית הספר היסודי למד בהתחלה בקריית עמל, בית הספר שאביו ניהל. מאוחר יותר עבר האב לנהל את רימונים בקריית טבעון, והעביר את ילדיו איתו. "הייתי תולעת ספרים כבר אז. בבית היינו מעיינים לא מעט בתנ"ך ובאגדה וגמעתי אנציקלופדיות".
כמעט חתן עולמי/ אחרי רימונים עבר לתיכון קריית עמל, ובכיתה י' התמודד בחידון התנ"ך לנוער. "בחידון הארצי הייתי במקום הראשון. בעולמי התמודדתי מול האחים הרצל ובלפור חקק, ובכל השאלות הם ואני קיבלנו את מלוא הנקודות. בשאלת ראש הממשלה נשאלנו 'איפה לומדים שצריך לשמוע לזקנים?', והתחלתי להביא פסוקים: 'מזקנים אתבונן', 'מישישים חוכמה', 'שאל אביך ויגדך'. אלא שכל התשובות שעניתי לא היו בחומר לחידון, אז לא קיבלתי את הנקודות וזכיתי במקום השני".
הפרס הגדול/ "התסכול מאז עוד מלווה אותי, הרי נתתי תשובה כל כך טובה. אבל אבא אמר לי שאת הפרס קיבלתי כבר, כי למדתי תנ"ך וזה יישאר איתי לכל החיים, והוא צדק".
לא רק שייקספיר/ בעקבות הקשר המרוחק עם משפחת אמו, החל לשמור מצוות. בתום כיתה י"א החליט לעבור לישיבה תיכונית. "במסיבת סוף שנה נתנו לי פרס מצטיין, הזמינו אותי לנאום והודעתי על עזיבה. הקהל נדהם. אמרתי אז משפט שמלווה אותי עד היום: 'לא מספיק ללמוד רק שייקספיר, צריך גם רמב"ם ומפרשים'. המורה לספרות עלה אחריי ואמר: 'מה שחגי רוצה ללמוד מתאים לדתיים. אנחנו משכילים'".
משרד הביטחון ישלם/ בכיתה י"ב למד בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר בירושלים. "אבא התעקש שאסיים את הלימודים במקום שבו התחלתי, והודיע שלא יסכים לשלם על לימודי הישיבה. בשל הזכייה בחידון התנ"ך הארצי הייתה שמורה לי מלגת לימודים ממשרד הביטחון. ביקשתי מהם לחלץ את הכסף לישיבה התיכונית, והם הסכימו. בתום כיתה י"ב קיבלתי פרס בנתיב מאיר ואבא הגיע לטקס. בסופו הוא ביקש לשלם בגלל שהוא היה מרוצה על אף שהישיבה כבר קיבלה את המלגה, לכן נתן תרומה השווה לשנת לימודים בנתיב מאיר".
לא לבגרות/ "אחת הסיבות שהתעקשתי ללמוד בישיבה תיכונית הייתה שאוכל ללכת לישיבת הסדר. למדתי שנה אחת בכפר חסידים ואחריה עברתי לישיבת כרם ביבנה. נהניתי ללמוד תורה שהיא לא לבגרות. בכרם ביבנה עוצבה דמותי, יחד עם חברים טובים שמהם צמחו גם ראשי ישיבות".
הקצין הראשון/ את שירותו הצבאי שירת בתותחנים. "היינו המחזור הראשון של תלמידי הסדר בתותחנים, והחתן שלי היה במחזור ההסדר האחרון שם, כך שסגרנו מעגל. היינו בליווי צמוד של הרב גורן, שאף הגיע לבקר מעת לעת. המשכתי גם לקורס קצינים ועודד טירה, מפקד קורס קציני תותחנים, הכריז עליי כקצין הראשון מישיבת הסדר".
החצי השני/ עם השחרור מצה"ל עבר ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים והחל להדריך בארגון גשר המפגיש דתיים וחילונים. "בגלל שבאתי מהעולם החילוני אל הציבור הדתי, הרב טרופר לקח אותי לצוות ההדרכה, ושם פגשתי את אשתי מִלכה, במקור ממשואות יצחק. משפחתה קיבלה אותי בזרועות פתוחות על אף הרקע החילוני".
הגיס ביבי/ אחותו הקטנה היא רעיית ראש הממשלה, הגברת שרה נתניהו. "עוד כשהוא נכנס למשפחה, והיה בראשית דרכו הציבורית, הוא דיבר על מה יעשה כשיהיה ראש הממשלה. האמנו בו, זה היה לגמרי רציני. לא הייתה לו אז היכרות עם הציבור הדתי, ולקחתי אותו לפגוש רבנים מובילים וכן למדנו יחד תנ"ך ויהדות".
אין מקום/ "בלימודיי באוניברסיטה העברית היו לא מעט דתיים. לא הרגשתי שיש בעיה כלשהי, אבל בסיום התואר השני החלטנו מלכה ואני לעבור לבית אל ואז הורמו גבות. היו שהבהירו לי: 'אתה יכול לסיים את פה את הדוקטורט, אבל משרה כנראה שלא תקבל פה'".
יש מקום/ "הגענו לבית אל עם הקמתה, בעקבות הקריאה של הרב צבי יהודה לפתח ולבנות את ארץ ישראל. הרגשנו שהקדוש ברוך הוא נותן לנו מתנה וצריך להתנפל עליה. פה אנחנו חלק מהקהילה, מהחבורה, בניגוד למקומות אחרים שאולי לא היו מכניסים לחיקם חוזר בתשובה".
בר אילן/ לפני כמה חודשים יצא לפנסיה אחרי שני עשורים שבהם לימד באוניברסיטת בר אילן. "זה מקום שמעמיק ביהדות ובמורשת, ונהניתי ללמד שם את הסטודנטים".
בתי מדרש למבוגרים/ לקראת פרישתו הקים שני בתי מדרש לתנ"ך. "היה מקום שפתחנו בעבר בישיבת כרם ביבנה, ולאחרונה הקמנו עוד שני בתי מדרש כאלה לגמלאים במכללת ליפשיץ בירושלים. יש המון גמלאים שהם בריאים וחזקים, ורוצים לנצל את התקופה שאחרי העבודה ללימוד תורה. הלימודים הם סדירים, ופעם בחודש יוצאים לטיול במקומות שעליהם למדנו בשיעורים".
מכתבים לטליה/ עד היום הוציא לאור עשרה ספרים שכתב ועוד כתבים של אחרים שערך, בהם 'מכתבים לטליה', מכתבי דב אינדיג הי"ד שלמד איתו חברותא בישיבה ונפל במלחמת יום הכיפורים. "זה ספר שנהיה יסודי בקרב הנוער הדתי, ובמידה מסוימת הוא החליף את 'מכתבי יוני'. 'מכתבי יוני' הוא בהחלט ספר ערכי נהדר, אבל הוא בא ממקום חילוני. ב'מכתבים לטליה' יש תכתובת בין חייל דתי לבחורה חילונית, והתכנים שם מותאמים יותר".
מגילת השואה/ אחד המיזמים שלו הוא כתיבת מגילות המתעדות אירועים בהיסטוריה היהודית, מסיפור חנוכה ועד לאירועי ששת הימים והקמת המדינה. השבוע יצא לחנויות בהוצאת ספריית בית אל הספר השישי בסדרה - 'מגילת השואה'. "אני מכניס את השואה להקשר היסטורי רחב של רדיפת יהודים ואירועים אנטישמיים היסטוריים, ומדבר מהצד האמוני של סירוב העם היהודי לעלות לארץ על אף קריאתם של הגר"א והרב קוק".
היסטוריה לנוער/ "היסטוריונים כותבים ספרי מחקר, שקוראים אותם שלושה היסטוריונים אחרים. אני רוצה לחבר את הנוער לידע הזה. את מגילת אסתר כל ילד יודע, היא כתובה בקצרה וכולם מדי שנה קוראים אותה יחד. אז בדומה למגילת אסתר, כך הוצאנו את המגילות האלה. השנה לא יהיו טקסים ביום השואה ולא בטוח שיהיה בית ספר, זו הזדמנות לקחת את המגילה הזאת ולקרוא עם הילדים בבית".
אם זה לא היה המסלול/ "לצערי, כנראה הייתי פרופסור באוניברסיטה נחשבת בארצות הברית".
במגרש הביתי
בוקר טוב/ "לא בוקר של פנסיונר. יוצא לפני הפקקים לכרם ביבנה או לירושלים, מתפלל שם שחרית וכבר בתשע עומד מול תלמידים ומלמד תנ"ך".
פלייליסט/ "בעבר הייתי שומע ערוץ 7. היום מאזין לגלי ישראל ולרשת מורשת. כשעולה מרואיין שמאלני במורשת אני מעביר לגלי ישראל, וכן להפך".
שבת שלום/ "בימים שאינם ימי קורונה באים הנכדים. תמיד יש שולחן ערוך, ובשבת בצהריים יש שיעור קבוע שנמשך 35 שנה. ליל שבת זה הלילה היחיד שאני מקדיש לקריאת עיתונים. למדתי מהרב קוק שהיה מגיע לספרייה ביפו ומבקש מהספרן את כל כתבי העת מהשבוע. הוא אמר ש'בן תורה צריך שיהיו לו מהלכים בתרבות העולמית'".
דמויות מופת/ "בחדר העבודה שלי, לצד תמונות המשפחה, יש שתי תמונות שמלוות אותי: הרב קוק זצ"ל ודב אינדיג, החברותא שלי. בחור חכם מוכשר".
מפחיד אותי/ "מדינת ישראל הולכת להיות הרבה יותר יהודית ודתית ותהיה אור לגויים. מפחיד אותי המשבר שיקרה בדרך עד שהיא תהפוך להיות כזאת".
משאלה/ "לזכות לראות בעיניים את השלב השני בגאולה כאשר כל עם ישראל יחזור בתשובה".
כשאהיה גדול/ "כשאגדל ויהיה לי קשה קצת יותר לצאת ולטייל, אני מקווה שיהיה לי כוח להמשיך לכתוב ולהוציא עוד ספרים ומגילות".