'דרושה תכנית להצלת ענף החקלאות'

מזכ"ל הקיבוץ הדתי רואה במאבק בקורונה הזדמנות להבנת חשיבות החקלאות והצורך בתכנית חקלאית מוסדרת "שלא נזדקק לחסדי זרים בעת משבר".

שמעון כהן , י"ב בניסן תש"פ

ארכיון
ארכיון
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

מזכ"ל הקיבוץ הדתי, אמיתי פורת, קורא להנהגה בישראל לקבוע תכנית חקלאית מסודרת שתאפשר לענף החקלאות לשרוד גם בתקופות שגרה וגם בעיתות חירום.

את דבריו אומר פורת בראיון רגעים לאחר ישיבה של התאחדות חקלאי ישראל שבה עלתה הסוגיה לפרטיה לצד מצוקת החקלאים. "העידן הזה הוא עידן שמדגיש את מושג ביטחון המזון הלאומי ואת חשיבות היכולת לייצר מזון בסיסי בעצמנו ללא חסדי זרים. כדי שזה יקרה, לא רק בתקופות משבר אלא גם בימים כתיקונם, צריך שתהיה תכנית לאומית בנושא הזה. הדברים נשחקו בשנים האחרונות. במיוחד עכשיו חשוב להזכיר את זה".

פורת קובע כי תכנית כזו אינה קיימת וצריך לייצר אותה. "חלק מהדברים נפגעו בגלל הדגש שניסו לתת על הורדת מחירי המזון, מה שחשוב לצרכן, אבל בסוף פגעו בחקלאות אבל לא הורידו מחירים. דרושים חוק חקלאות ותכנית לאומית שתייצר תכנית ארוכת טווח עם הגנות, חדשנות ואיזונים כדי לשמור על ביטחון המזון וגם על החקלאים שמספרם הצטמצם בשנים האחרונות ולשמור על יציבות כלשהי בענף הזה".

"אנחנו מייצאים הרבה ידע חקלאי לעולם וחשוב שבבית פנימה הדברים לא יישחקו ולא יסוגו לאחור", אומר פורת ומציג מספר דוגמאות של סעיפים שצריכים להיכלל באותה תכנית לאומית: "צריך להגדיר מדדי איכות ובהתאם יוסכם באיזה תנאים מייבאים, ואם מייבאים אז לייבא במכס שישמור על מגדלי העגבניות. כעת עומדים להשמיד תוצרת עגבניות שרי בנגב כי קנו עגבניות מטורקיה. המחיר נספג בפערי התיווך ולא משורשר אל הצרכן. כך קורה שחקלאי ישראל משמידים חלק מהתוצרת שלהם. דרך מדיניות הייבוא של פירות וירקות צריכות להיות התאמות שישמרו על החקלאי הישראלי".

עוד מציין פורת את נושא הקשר בין החקלאי לקרקע, "דרוש ביטחון ארוך טווח שיאפשר לפתח גידולים ארוכי טווח ולא חד שנתיים כמו במקרה של תמרים. מדובר בצורך של שבע שנים והחוזים עם רשות מקרקעי ישראל חייבים להיות מותאמים". לדבריו כיום הדברים לא מוסדרים ו"חלק מהקרקעות מנוהל בהחזקה זמנית ולא שווה לייצר בהם גידולים ארוכי טווח וזה ייצר חוסר יעילות בשימוש בהם".

עוד הוא מזכיר את הצורך לאפשר שימושים מעורבים בין חקלאות לענפים אחרים. "שימוש מאוזן ייתן ביטחון לחקלאים וניהול של הקרקע בצורה הגיונית ושוויונית על ידי המדינה ואז יהיו יותר חקלאים". לזאת הוא מוסיף את חשיבות ההשקעה בחדשנות. "היכולת לייצר יותר תוצרת בפחות קרקע זה דבר שהמדינה צריכה להוביל. כל אלה צריכים להופיע בחוק החקלאות ובתכנית לאומית לחקלאות".

בהמשך השיחה עמו התייחס פורת להתנהלות הקהילתית בקיבוצים מול אתגר הקורונה, התנהלות שלטעמו נכון וניתן ללמוד ממנה לקהילות אחרות ברחבי הארץ: "ברוב הישובים שלנו יש מטה מיוחד שמנהל את האירוע מאז אמצע מרץ. אנחנו יודעים למפות אוכלוסייה בסיכון גם ברמה שמית וגם ברמת הצרכים הנדרשים. באמצעות נוער ומתנדבים אנחנו דואגים באופן יומיומי ושבועי לצרכים שלהם, תרופות קניות וכו' ואפילו בלימוד טכנולוגיה כדי לייצר שיחות מרחוק, זום וכו'. אלה פעולות שאנחנו מבצעים בצורה נוהלת ומתוכננת וזה נותן ביטחון לאוכלוסיות בסיכון, בעיקר המבוגרים אבל גם לבעלי צרכים מיוחדים ולנוער בסיכון, כשיש מי שרואה אותם ודואג לצרכים המיוחדים שלהם דרך מטה משותף".

לטעמו של פורת מודל זה של פעילות וקהילתיות יכולה להיות מועתקת תוך התאמה למבנה של כל חברה וחברה, ובסיסה הוא התארגנות הממפה ומתאימה את הצרכים למי שזקוק לה ובהתאם להצמיד מתנדבים על פי הצורך הרלוונטי.