איילת שקד
איילת שקדצילום: דוברות

המחקרים הראשונים שנאספים מציגים תמונה ברורה: התרומה של צעדי הסגר למניעת ההתפשטות של הנגיף נמוכים מהתרומה של צעדי הריחוק החברתי שננקטו לפני הסגר והאטו משמעותית את קצב ההדבקה.

הבחירה היא לא בין בריאות לכלכלה. אלו דברים ששלובים אחד בשני. הלחץ, החרדה, הבידוד החברתי והנזק הכלכלי העצום למשק פוגעים גם הם בבריאות. לכן צריך להשקיע בצעדים שמביאים את התועלת הרבה ביותר - תוך ניהול הסיכונים.

קריסת מערכת הבריאות נבלמה. האסון ההמוני נמנע. מכאן צריך לנוע קדימה ולהתמודד עם קיום המחלה. היא לא תעלם בקרוב. אסור לנו לעצור את החיים, אלא להסתגל למצב החדש.

הסגר היה נחוץ כדי למנוע התפשטות חסרת שליטה, והיעד הזה הושג. הגיע הזמן ליישם את הידע שנצבר כדי לחזור הדרגתית לסוג של שגרה.

ההתרכזות צריכה להיות בשיפור מערך הבדיקות, כמותית ואיכותית; הרחבת מערך ההסברה והשקיפות, ורתימת אזרחי המדינה, שהוכיחו אחריות גדולה בעת הזו, להקפדה על היגיינה וריחוק חברתי. אך בראש ובראשונה - החזרת ענפים בעלי תרומה משקית גבוה ועם פוטנציאל הדבקה נמוך -לפעולה סדירה.

נתרגל לא ללחוץ ידיים, ללכת עם מסכות, לשטוף ידיים ולהמשיך לשמור על האוכלוסיה מעל גיל 65 או עם מחלות רקע בבידוד.