בימים אלה, כאשר יש מי שמטיל ספק במסירותם של עובדות ועובדי ההוראה ובנכונותם למלא את תפקידם כהלכה, חשוב לחזור ולהזכיר את הסגולות הייחודיות של אלו שמאיישים את מערכת החינוך שלנו.
שלא תטעו לרגע, כמי שעסק בהוראה ועמד בראש בית ספר במשך קרוב לשני עשורים אני יכול לומר בפה מלא כי המורים המורות והגננות בישראל מתאפיינים במחויבות עמוקה ביותר לתלמידיהם ולעבודתם. הם חשים חובה מוסרית לעשות את עבודתם על הצד הטוב ביותר, ומשקיעים מעל ומעבר למה שנדרש מהם עבור תלמידותיהם ותלמידיהם.
כשהם עושים את מלאכתם הם אינם מביטים בשעון ובוודאי שלא בתלוש המשכורת; המוטיבציה שלהם גבוהה במיוחד ונובעת בעיקר מתחושת השליחות ומהאחריות הכבדה המוטלת בידיהם, כשסך הכישורים המקצועיים והאנושיים להם הם נזקקים כדי להחזיק כיתה שכוללת בתוכה מחוננים לצד ילדים מתקשים וילדים עם צרכים מיוחדים, חורגת הרבה מעבר להיבט הפדגוגי עצמו.
הנשים והאנשים האחראים לחינוכם של ילדינו בחרו במקצוע ההוראה המאתגר ומתיש באותה המידה, מאמינים בכל מאודם בחשיבות החינוך וההוראה, ואמונה זו מעניקה להם את הכוח להתמודד עם האתגרים היומיומיים האין סופיים. הם מודעים ליכולת ההשפעה שניתנה בידיהם ולאחריות הכרוכה בחינוך הדורות הבאים, וניגשים לעבודתם בחרדת קודש.
בתקופה זו ראויים עובדות ועובדי ההוראה להערכה מיוחדת. הם נדרשו להסתגל באופן מידי וללא הכנה ראויה ומעמיקה להוראה בדרך שונה לחלוטין לה הורגלו במשך שנים ארוכות. היה עליהם ללמוד כיצד להשתמש בכלים טכנולוגיים שלא הכירו, וללמד גם את התלמידים ואת הוריהם כיצד לעשות זאת. ללא כל הכנה הם אימצו שיטת עבודה אחרת והתאימו עצמם להנחיות שניחתו עליהם באופן תכוף.
בכלי התקשורת וברשתות החברתיות נשמעים לאחרונה דברי ביקורת על המורים, חלקן הגדול משולחות רסן, כי נוח מאוד למצוא אויב משותף להשתלח בדמות המורים והגננות כשהילדים נמצאים בבית והכלכלה חונקת. עם זה, אסור בשום אופן שדיונים על מתכונת הלמידה המתאימה לעת הזו ועל שינויים אפשריים במבנה שנת הלימודים יביאו להטלת דופי באכפתיות ובתחושת הערבות של נשות ואנשי החינוך. עובדות ועובדי ההוראה הישראליים ראויים תמיד, ובוודאי בעת הזו לשבח והערכה על מסירותם ומחויבותם יוצאת הדופן .
ד"ר חיים שקד הוא ראש המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום בנתיבות