שולחן עגול וירטואלי
שולחן עגול וירטואליצילום: המשרד לנושאים אסטרטגיים

כ-230 בכירים בעולם היהודי התכנסו הערב (חמישי) לשולחן עגול וירטואלי, כדי לדון בסוגיית הדה-לגיטימציה לישראל ובהתפשטות תיאוריות קונספירציה אנטישמיות, בצל משבר הקורונה הגלובאלי.

הפאנל הינו יוזמה משותפת של המשרד לנושאים אסטרטגיים בשיתוף המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (JCPA), והשתתפו בו בין היתר, הנציב המיוחד של הנשיא טראמפ למאבק באנטישמיות, אילן קאר; יו"ר ועידת הנשיאים של הארגונים היהודים בארה"ב, מלקולם הונליין; ויו"ר הסוכנות היהודית לשעבר, נתן שרנסקי.

מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים, צחי גבריאלי, פתח את הדיון והסביר כי משבר הקורונה מייצר חיבורים בין תופעת הדה-לגיטימציה לבין תיאוריות קונספירציה בדבר האשמת ישראל והיהודים בהפצת הנגיף.

המחוללים הינם גורמים מדינתיים כגון איראן וטורקיה וסמי-מדינתיים כגון הרש"פ, לצד ארגוני BDS וגורמי ימין קיצוני. "במשרד לנושאים אסטרטגיים בחרנו להתמודד עם התופעה באמצעות ניטור מקיף של ההתבטאויות לצד קמפיין דיגיטלי הפונה לבני הנוער שנמצאים בבתים, ומעוניינים לאזן את השיח האנטי-ישראלי הבולט ברשתות החברתיות בצל משבר הקורונה. הקמפיין נחשף ליותר ממיליון בני נוער והוביל לקידום עשרות אלפי פעולות אקטיביות בפייסבוק ובאינסטגרם (דיווח, שיתוף, תגובה)", סיפר גבריאלי.

יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר, נתן שרנסקי הסביר כי "לא מדובר בתופעה חדשה תחת השמש. תמיד בעתות משבר ואסון היהודים הופכים למטרה ולשעיר לעזאזל. היום, בחסות הקורונה, אנו רואים חזרה לשתי טענות אנטישמיות קלאסיות, רק שכיום הן מופנות כלפי יהודים באשר הם, וכנגד מדינת היהודים, ללא הבחנה בין השניים: ראשית, הטענה שיהודים הם רעים במהותם ומהווים את המקור למחלה, ושנית, עלילת דם קלאסית לפיה היהודים אחראיים להתפרצות המשבר ולמעשה מרוויחים ממנו''.

הנציב המיוחד של הנשיא טראמפ למאבק באנטישמיות, אילן קאר, אמר בדיון כי "האנטישמיות החדשה היא לא יותר מאנטישמיות קלאסית המותאמת למציאות של המאה ה-21. היום, בזמן שהעולם כולו מוטרד ממשבר הקורונה, האנטישמים עושים מה שהם עשו תמיד - מטילים את האחריות למשבר הנוכחי על היהודים. אנחנו עובדים היום על גיבוש תכנית אסטרטגית להתמודדות עם האנטישמיות שצפה בעקבות משבר הקורונה. התכנית מתמקדת במספר נקודות מרכזיות: שמירה על הביטחון הפיזי של הקהילה היהודית; אימוץ הגדרת IHRA ככלי עבודה ואכיפה להתמודדות עם אנטישמיות קלאסית ומודרנית; התמודדות עם אנטישמיות במרחב המקוון; וביסוס תכניות לימוד להכרות מעמיקה עם המסורת, התרבות וההיסטוריה היהודית – הדרך האסטרטגית היחידה לחסל את הבורות ולמגר את האנטישמיות".

נשיא JCPA היום ומנכ"ל משרד החוץ לשעבר, דורי גולד, אמר כי "משבר הקורונה מהווה הזדמנות למדינת ישראל לבסס יחסים ושיתופי פעולה מיוחדים עם מדינות עולם שלישי, בדגש על אפריקה. באופן זה נוכל לבלום התפשטות של תיאוריות קונספירציה, אנטישמיות וישראלופוביה, בכך שנהפוך לשותפים לפתרון המשבר בקרב מדינות אלה".

סגן יו"ר ועידת הנשיאים של הארגונים היהודים בארה"ב, מלקולם הונליין, התייחס לשאלת "היום שאחרי" וכיצד משבר הקורונה ישפיע על תפקוד הקהילות היהודיות בתפוצות. "50% מיהודי ארה"ב חוו או מכירים מישהו שחווה מתקפה על רקע אנטישמי. היום, ברקע של משבר הקורונה, החשש בקרב הקהילה היהודית עלול להחמיר, ולגרום לנוכחות דלה יותר בבתי כנסת. המשבר גם גרם לקשיים כלכליים בקרב ארגונים יהודיים ופרו ישראלים ברחבי העולם, דבר שעלול להקשות על הטיפול בתופעות של אנטישמיות שיעברו מהמרחב הוירטואלי, למרחב הציבורי, ביום שאחרי הסרת הסגר".

היוזמה המשותפת מתקיימת במקביל לפרסום הספר "ישראלופוביה והמערב" מאת דן דייקר, עמית מחקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.