אלימות במשפחה
אלימות במשפחהiStock

כ–90 מאנשי הדרג המנהל ושליחי רשת אור תורה סטון התכנסו לכנס וירטואלי בנושא 'אלימות במשפחה בצל הקורונה', כדי לתת מענה לשליחים ברחבי העולם, לאנשי החינוך ולרכזים החברתיים בארץ לאור הדיווחים על עליה במקרי אלימות במשפחה.

יוזם האירוע, נשיא וראש מוסדות 'אור תורה סטון' הרב ד"ר כתריאל ברנדר, הסביר את חשיבות המפגש: "יש לרשת כ-300 שליחים בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם שיצאו מטעם מכון 'שטראוס-עמיאל' ונמצאים בחזית המאבק בתופעה. בנוסף, יש לרשת רכזי זהות יהודית בעשרות קהילות בארץ ומאות מורים שממשיכים לתת שיעורים מקוונים לתלמידים.

''אנשים מכל האוכלוסיות ותלמידי המוסדות פונים אליהם לעזרה וחשוב שהם ידעו כיצד להגיב ולסייע לפונים באופן מקצועי ונכון. חשוב גם שידעו לזהות את הסימנים המעידים על אלימות במשפחה וכיצד להתנהל מרגע שהובן שאכן קיימת בעיה, וכיצד לסייע בפתרון שלה", אמר ברנדר.

במפגש השתתפו מספר מומחים אשר הסבירו למשתתפים את הרציונאל המלווה את האלימות במשפחה, "אלימות במשפחה היא תופעה גורפת, שיכולה להתקיים בכל מקום, מראשי קתדרות באוניברסיטה ועד ראשי כוללים", הסבירה ד"ר שולמית להמן, מנהלת המרכז למשפחה ב'יד שרה'. "תופעת אלימות גברים כלפי נשים נפוצה יותר, אולם יש גם אלימות של נשים כלפי גברים, ומצבי מתח פרטיים וכלליים דוגמת נגיף הקורונה והשלכותיו, 'מעודדים' התפרצות של אלימות. האלימות לא מגיעה דווקא ממקום של כוח ועוצמה אלא דווקא מתוך רגשי נחיתות".

לדברי ד"ר להמן, האלימות לא באה לידי ביטוי רק ברמה הפיזית, אלא גם באמצעות אלימות כלכלית, מילולית, טכנולוגית, דתית ועוד. "החרדה הקיומית, החשש והלחץ הכלכלי, האבטלה, מביאים לעלייה במפלס החרדה שמגבירה לחץ, ומכאן הדרך לאלימות מתקצרת. נוסיף לזה שיש אנשים ששותים אלכוהול ונוטלים סמים שונים כדי להתמודד לכאורה עם המצב, אך בפועל האמצעים הללו עלולים להגביר עוד יותר את האלימות", מדגישה ד"ר להמן.

"הבידוד מגביר את האלימות במשפחה, הצפיפות הפיזית ללא היכולת להתאוורר והאינטראקציות הזוגיות סביב הילדים מהווים גם הם קרקע פורייה לאלימות, כשבנוסף הבידוד מרחיק את בני הזוג מהמשפחה וממעגלים חברתיים ומונעת מהתוקפן והקורבן ונטילציה ויכולת לקבל עזרה".

"הרב או הרבנית הם אנשי הסוד ופעמים רבות משמשים ככתובת הראשונה עבור קורבנות ותוקפניים שמעוניינים לשתף ולעשות שינוי בחייהם", ציינה להמן.

הפסיכולוג הקליני פרופ' טוביה פרי הסביר בדבריו כי תפקידם של הרבנים והרבניות, המחנכים והמחנכות של הרשת בטיפול באלימות במשפחה הינו משמעותי מאוד. "הרב או הרבנית הם אנשי הסוד ופעמים רבות משמשים ככתובת הראשונה עבור קורבנות ותוקפניים שמעוניינים לשתף ולעשות שינוי בחייהם. לרב ולרבנית ישנה חשיבות רבה במתן תקווה לקורבן או לתוקפן, הם צריכים להעביר מסר כי ניתן לשנות את המצב ולקבל עזרה מקצועית ולהראות שיש אור בקצה המנהרה. צריך לפעול ללא שיפוטיות ולטפח את הקשר עם הקורבן או התוקפן כדי להוביל לתוצאה של הפסקת האלימות. הרב צריך גם להיות נגיש וליזום במידת הצורך, ולא רק להגיב למה שקורה".

על אף שאנשים רבים צובעים אירועי אלימות בצבעי שחור ולבן- התוקף הרע אל מול הקורבן הטוב הרי שלרבנים ואנשי חינוך אין את הפריבילגיה הזאת. אנשי המקצוע לא מחפשים הצדקה לאלימות במשפחה והם כמובן נגדה, אך הם מציינים שכדי לפתור את הבעיה צריך להיזהר מלהפעיל שיפוטיות יתר כלפי התוקפן והקורבן, מאחר ושיפוטיות יכולה רק להרחיק את הדרך לפתרון והפסקת האלימות.

"תפקיד הרב להתחבר לכוחות הקיימים והוא כתובת לגיטימית ראשונה במעלה. אנחנו מחונכים ומורגלים להגיע לרב כדי לקבל עצה, להקשיב, לצרכי תמיכה ועידוד, אבל אם רב יקבע גבולות זה עשוי להתקבל על הלב ועל הדעת. זהו תפקיד אמון, הרב הוא מתווך המחויב בסודיות וההקשבה שלו לבדה, בייחוד בימים אלו בהם אנשים נמצאים בבידוד בגלל הקורונה, יכולה לאפשר ונטילציה הכרחית שתוריד את הלחץ", הוסיפה ד"ר להמן.

כאשר מדברים על תלונה במשטרה מציינים אנשי המקצוע שמדובר על כלי מרכזי בסל הכלים שיש להשתמש בו כשיש צורך, אם כי לא תמיד זהו המהלך הראשון שבעקבותיו תיפתר בעיית האלימות במשפחה. "תלונה במשטרה עוזרת פעמים רבות לשים תמרורי עצור לבעלי הבעיה, אולם לעיתים עלולה להסלים עוד יותר את המצב בבית", מסבירה ד"ר להמן. "הרב צריך לעזור לאנשים להבין שהם אחראיים על החיים שלהם, לא לשלול אותם, להבין אותם ולנסות ביחד עם גורמים נוספים לפתור את בעיית האלימות במשפחה".