בג"ץ הקפיא את מעקב שב"כ

בג"ץ קבע הערב (יום א') כי שב"כ לא יוכל מיום חמישי הקרוב לסייע בהתמודדות עם הקורונה וכי הנושא טעון חקיקה.

ערוץ 7 , ב' באייר תש"פ

אסתר חיות
אסתר חיות
Photo by Olivier Fitoussi/Flash90

שופטי בג"ץ קבעו הערב (ראשון) כי מיום חמישי הקרוב, אם תרצה המדינה להמשיך להסתייע באמצעים הטכנולוגיים המצויים בידי שב"כ לאיכון חולי ומבודדי קורונה, יש לקבוע סמכות זו בחקיקה ראשית.

הרכב השופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, יחד עם המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט נועם סולברג קיבל את עתירות שהופנו נגד החלטת הממשלה להסמיך את השב"כ להפעיל אמצעי איכון במסגרת המאבק בנגיף.

לפסק הדין המלא

הנשיאה חיות עמדה על כך שהתפרצות מגיפת הקורונה והתפשטותה הובילה לשינוי סדרי החיים בישראל וברחבי העולם וכי בנסיבות ייחודיות וחריגות אלה הייתה הממשלה מוסמכת לקבל החלטה להפעיל את השב"כ.

זאת על מנת להסתייע באמצעים הטכנולוגיים שברשותו לביצוע חקירות אפידמיולוגיות, המיועדות לאתר אנשים שבאו במגע קרוב עם חולים מאומתים וליידע אותם שעליהם להיכנס לבידוד ביתי.

היא ציינה כי לממשלה, באישור ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, יש אפשרות להסמיך את השב"כ לבצע פעילות בתחום שאינו מצוי בליבת העשייה הביטחונית במובן הצר, כשהדבר דרוש לשם שמירה וקידום "אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה" וכאשר נשקפת סכנה חמורה ומידית לאזרחי המדינה ותושביה או לסדרי המשטר שלה.

הנשיאה קבעה כי בנקודת הזמן שבה התקבלה החלטת ההסמכה, הצורך להתמודד עם התפרצות מגפת הקורונה אכן ענה למבחן האמור, אך ככל שמעורבותו של השב"כ בטיפול במשבר תתארך מעבר ל-30.4.2020, יש צורך לעגן את סמכותו לעשות כן במסגרת חקיקה ראשית מתאימה, דוגמת הוראת שעה זמנית.

בהקשר זה צוין שהבחירה לעשות שימוש בארגון הביטחון המסכל של המדינה לצורך מעקב אחר מי שאינם מבקשים לפגוע בה, מבלי שניתנה הסכמה לכך מצד מושאי המעקב, מעוררת קושי רב ביותר ויש לחתור למציאת חלופה הולמת אחרת, המגשימה את עקרונות הגנת הפרטיות.

עוד נקבע כי המצב המשברי החריג והנדיר בכל קנה מידה שעמו אנו מתמודדים, הצדיק נקיטה באמצעים החריגים שתוארו, אך יש לשמור מכל משמר שהאירועים החריגים שעמם אנו מתמודדים בימים אלה לא יותירו אותנו עם מדרון חלקלק של שימוש באמצעים חריגים ופוגעניים ללא הצדקה.

השופט חנן מלצר ציין כי במצב החירום בו אנו מצויים בעקבות מגיפת הקורונה רשויות המדינה רשאיות לפעול על פי "עקרון הזהירות המונעת" המאפשר להן לנקוט בצעדים למניעת התממשות איום משמעותי לנזק רחב ובלתי הפיך, אפילו אם הסתברותו נמוכה בלבד.

עם זאת, המשנה לנשיאה הדגיש כי גם לעקרון האמור יש להציב גבולות ומשכך יש לעגן את הסמכת השב"כ בחקיקה ראשית תוך בחינת קיומם של אמצעים חלופיים ומידתיים יותר להשגת אותה תכלית.

השופט נועם סולברג ציין כי הדעת נותנת, וסקרי דעת קהל בתקופה זו לימדו על נכונות אנושית לוותר קמעא על הפרטיות, על מנת לסייע באיתור מוקדם של נדבקים; ניכרת נכונות שלא למצות עד דק את זכויות הפרט, מתוך אחריות כלפי הזולת ולמען החברה.