הלב הגדול של הרב ישעיהו הבר

יאיר ארנון מספר על יחסו של הרב הבר זצ''ל לכל אדם, ובמיוחד לתורמי הכליה. "אדם טוב שהקים מפעל חיים ואין שני לו בעולם''

יאיר ארנון , ד' באייר תש"פ

יאיר ארנון (משמאל) עם הנתרם - גבי, פצוע מלחמת יוכ"פ
יאיר ארנון (משמאל) עם הנתרם - גבי, פצוע מלחמת יוכ"פ
צילום: ללא קרדיט

ישנם אנשים טובים וישנם אנשים שעושים מעשים טובים, ופעמים שהדברים באים האחד על חשבון השני.

ישנם אנשים בעלי עוצמות גדולות, השקועים במעשים טובים, אך המאמץ שהם משקיעים במעשים הגדולים גורם להזנחת ההתנהגות האנושית הנעימה והרגישות לדברים הקטנים ולאנשים הפשוטים.

מנגד, ישנם אנשים טובים, המתייחסים לזולתם בחום ובאהבה, אבל אינם ניצבים בחזית העשייה הגדולה.
הרב הבר התייחד בשילובם של שני הצדדים – אדם טוב עם מעשים גדולים. גם מפעל חיים (תרתי משמע) ענק, וגם אדם אנושי, מלא חום וטוּב לב.

מעשיו הגדולים, מטבעם, ידועים ומפורסמים. מפעל הצלת החיים "מתנת חיים" – אין שני לו בעולם. אולם התנהגותו החמה כלפי כל אדם, אף שהיא פחות מפורסמת, אינה פחות מרשימה.

הדרך לתרומת כליה ארוכה ומלאה בבדיקות פיזיות ונפשיות. זהו מסע נפשי אישי של המועמד לתרומה. ליווי התהליך על ידי הרב הבר היה רגיש ומסור. אף שניתן היה לְצַפּוֹת שאדם שזהו מפעל חייו יפעיל לחץ על התורמים, הרב לא נהג כך. הוא ידע להגיד דברים ברורים על חשיבות התרומה, אך ידע גם להיות רגיש ולא ללחוץ. זוהי אומנות השילוב בין עיסוק במעשים הגדולים לרגישות כלפי האדם הקטן.

הנקודה הזו בולטת גם בסיפור הקמתה של העמותה: הרב נתקל בבעיה אישית – הוא עצמו היה זקוק לכליה – ובעקבותיה החליט לעזוב את כל עיסוקיו ולסייע לאחרים. ליבו הָרָגִיש דחף אותו להקים מפעל ענק למען הכלל – שילוב בין טוּב לב לגבורה וגדלות.

הרב הבר הקפיד לברר מה יחסם של בן/בת הזוג לתרומה, ואם בן הזוג לא תמך – הרב היה מונע את המשך התהליך.

כך התנהל הרב הבר בכל עניין. למרות עיסוקיו הרבים – תמיד היה זמין לכל, והתייחס לכולם במאור פנים. הדברים היו נכונים לא רק לפני הניתוח אלא גם לאחריו – בכל שאלה שנשאל, בכל פנייה, תמיד בדק, בירר, והחזיר תשובה מפורטת, ודאג גם לצרף מילה טובה ולהרגיע.

לאט לאט מתאספים הסיפורים על יחסו של הרב לכל אדם. אתרום גם אני משלי:

לאחר הניתוח, כשחזרתי הביתה, התעוררה שאלה שהטרידה אותי. בשעת לילה מאוחרת התקשרתי לשאול את הרב, שהשיב לי מיד, אך הרגיש שאני עדיין מוטרד מהעניין. הוא ביקש ממני להמתין רגע, ולמרות השעה המאוחרת ביקש מהרופא המנתח להתקשר אליי על מנת להרגיע אותי.

כחצי שנה לאחר מכן שוב נתקלתי בשאלה – שאלה פעוטה ושולית למדי, אך הרב דאג מיד לבדיקות אצל ראש המחלקה הכירורגית בבית החולים איכילוב (שכלל לא היה בעבודה באותו זמן).

ליבו הטוב של הרב התגלה גם בחיי היומיום – הוא תמיד הקפיד לשאול איך אנחנו מרגישים, לברר אם הכל בסדר ולדאוג לשלומנו.

כדי לתרום כליה צריך לב גדול – מקור אנרגיה ומוטיבציה, והמוטיבציה הזו נדרשת גם לאחר התרומה. הליווי והרגישות של הרב לכל תורם היו מקור אנרגיה חשוב בתהליך התרומה. הרב היה הלב של "מתנת חיים", וליבם של תורמים רבים, שקיבלו ממנו אנרגיה לפני ואחרי התרומה. יהי זכרו ברוך.

יאיר ארנון, תושב ברוכין, תרם כליה לפני ארבע שנים לאדם שלא הכיר, בזכות הרב הבר ופעילות עמותת מתנת חיים