'הרבנית! זה אני'. אחד מתורמי הכליה שלנו

אלמנתו של הרב ישעיהו הבר: "אם היו שואלים אותי בגיל 19, כשנפגשנו: תתחתני איתו למרות שיילקח ממך בגיל 55? הייתי עונה, ודאי!".

ערוץ 7 , ז' באייר תש"פ

הרב ישעיהו הבר
הרב ישעיהו הבר
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

האיש שבזכותו תרמו מאות אנשים כליה לאדם זר, האיש שהשפיע על חייהם של אלפים רבים, הלך לעולמו בהלוויה קטנה, משונה. הוריו, הנושקים לגיל 90, עמדו ממרחק, מסכה על פניהם, ונפרדו מהבן במילים ספורות. אבד צדיק מן הארץ.

"אם היו שואלים אותי בגיל 19, כשהכרנו, האם אני מסכימה להתחתן עם ישעיהו למרות שהוא יילקח ממני רק בגיל 55, הייתי עונה 'ודאי!' בלי להסס", אומרת אלמנתו רחל לעיתון ידיעות אחרונות.

"הכרנו בשידוך, כמו כל החרדים, אבל אחרי פגישה אחת בלבד אמרתי להוריי: 'אל הנער הזה התפללתי'. לדעתי שברנו שיאים אפילו במגזר. אחרי 72 שעות התארסנו ובמשך 33 שנה חייתי עם האדם הכי עדין, הכי מיוחד, הכי אוהב שיכולתי לבקש. כשהלכנו לקנות בגדים, הוא היה צוחק שלוקח לו יותר זמן לבחור חליפה משלקח לו לבחור אישה. אין מילים לתאר את מה שניטע בינינו".

על הקמת מיזם ההשתלות שהציל חיי אדם היא מספרת "כשהוא סיפר לי את הרעיון, חשבתי שהוא השתגע. רציתי שילך לטיפול. באמת חשבתי שהאובדן של פנחס גרם לו לפוסט־טראומה. אני זוכרת שפרופ' מור, מנהל מחלקת ההשתלות בתל השומר, אמר לי: 'בעלך הזוי'. אבל מרגע שהרב החליט על משהו, אי־אפשר היה להזיז אותו. הוא הקים משרד בסלון והתחיל לפרסם את העמותה, בהתחלה בקרב הציבור הדתי והדתי לאומי, שאותו הכיר יותר טוב. בערבים היו שרועים פה על הספה חולים ואומללים שראו ביוזמה הזו תקווה אחרונה, והוא קיבל את כולם בסבלנות ומאור פנים. בשנה הראשונה הוא הצליח לתאם ארבע השתלות אלטרואיסטיות. חשבנו שהגענו לאוורסט. בשנה השנייה היו 11, ועכשיו הגענו ל־140 השתלות בשנה".

ואכן דרך "מתנת חיים" קיבלו עד היום כבר 820 איש כליה וזכו בחיים חדשים. יותר ממאה מתנדבים נמצאים כעת בתהליכי תרומה, ולאחר מותו של הרב, רבים מצלצלים ומתעניינים בתהליך. "זה סיפור שייכנס לספרי ההיסטוריה", אומרת רחל.

"בחול המועד פסח המצב הידרדר בבת אחת. הוא התחיל לדבר באופן מבולבל, ראיתי שהוא לא איתנו. הזמנו אמבולנס ואמרתי להם שנבדקנו לקורונה ועוד אין תוצאות. הגיע מיד רכב עם פרמדיק עטוף כולו בציוד מגן בצבע לבן. מבעד למסכה הוא אומר לי: 'הרבנית! זה אני, חיים נוימן מחברון'. מתברר שזה אחד מתורמי הכליה שלנו. בזמן שהוא העלה אותו לאמבולנס, צילצלו ממד"א להודיע שהגיעו התשובות והרב חולה בקורונה. מתברר שכולנו נדבקנו, פשוט לא היו לנו סימנים מובהקים. לי היה חום נמוך יחסית רק יממה, לבת שלנו אבד חוש הטעם והריח. ואז אני קולטת שהוא נוסע עם האנשים האלו, שעטופים בלבן, ואני לא יכולה לבוא איתו אפילו. אני זוכרת שחיים, הפרמדיק, החזיק לו את היד ואמר לו: 'אני אוהב אותך'. ניחם אותי שיש שם מישהו שהרב חשוב לו באופן אישי".

בלילה התקשר הרב הבר לרעייתו. ביקש שתתייעץ עם הרופאים הקבועים שלו, כיוון שבבית החולים מעוניינים להרדים ולהנשים אותו. כשצילצלה חזרה עם תשובה, לפיה מוטב לעשות כדברי הצוות בהדסה, וגילתה שהוא כבר מורדם. זו הייתה שיחתם האחרונה.

כעת, לאחר מותו, רחל תמשיך את מפעל חייו. הרב קנייבסקי, גדול הרבנים בזרם הליטאי, כבר אישר זאת במכתב מיוחד. הסמכה נדירה עבור אישה במגזר החרדי. "אני מקווה שיהיו לי כוחות נפש. זו משימת חיי עכשיו. למזלי, הרב ידע להגדיל את כל מי שסביבו. הוא השאיר מכונה משומנת עם תשתית מבורכת ומעשית. אני צריכה למדוד עכשיו זוג נעליים גדולות, ואולי אצטרך ספידות, אבל בסוף אני ארוץ".