ימי הקורונה: טוב להיות בבית

אנחנו בבית יותר מאי פעם. בית הוא מקום לחזור אלינו האמיתיים. לחזור לעצמך ולעצמי כיחידים ולחזור לעצמנו כמגזר, כעם וכעולם.

רועי גליק , ט' באייר תש"פ

רועי גליק
רועי גליק
צילום: באדיבות המצלם

בני הנוער של ימינו גדלו על קו התפר בין העולם שלפני הרשתות החברתיות והסמארטפונים, לבין העולם שאיתם.

גם בלי כוונה חונכנו ללכת, לרוץ, לרדוף אחרי הקידמה הטכנולוגית - לטוב ולרע. לא לטוב ולמוטב, לטוב ולרע.

כשיצאנו בחופשות הקיץ לים בתל אביב, ראינו על המדרכות את הסיסמא "עיר ללא הפסקה". אבל זאת לא רק תל אביב.

חונכנו, לא על ידי הורינו אלא על ידי הלך הרוח בעולמנו, לזרום בחיים בלי לעצור מדי פעם ולחשוב. לרוץ בלי לחדש לפעמים את המסלול, בלי להתרענן באמת.

"תמיד תמשיך להיות מי שאתה". תמשיך להיות מי שאתה עכשיו, גם אם אתה רק הכיסוי שלך ולא אתה האמיתי.

אגב אני די בטוח שלא רק בני הנוער מושפעים מהגישה הזאת, אלא גם טווחי גילאים אחרים.

ופתאום באה הקורונה, ובלי להאריך מדי במילים - עצרה כמעט הכל. אין בתי קולנוע. אסור לשבת במסעדות או בבתי קפה. לצאת להסתובב בעיר כמו לפני חודש? לנסוע ל"שופינג"? חלומות נעימים.

אנחנו בבית יותר מאי פעם. ובית - גם ברעיון וגם בתכל'ס - הוא מקום לחזור אלינו האמיתיים. לחזור לעצמך ולעצמי כיחידים, ולחזור לעצמנו כמגזר, כעם וכעולם.

אם רק נקפיד בימים האלה לפחות זמן מסך, וליותר זמן פנים אל פנים. לפחות לרוץ במסלול אין סופי, וליותר מחשבה.

טיפה פחות נשיקות וחיבוקים חיצוניים, ויותר דיבור כנה ואהבה פנימית. אם רק נקפיד על אלה - בעזרת ה' סוף סוף נהיה מי שאנחנו, אבל הפעם על אמת.

ולזכות האדירה הזאת, של לעצור שניה ובאמת לחשוב, ההגדרה המדויקת היא "ימי קורונה? הכרת הטוב!".

לתגובות: roeiglik@gmail.com, או בווצאפ - 0587995857.

רועי גליק הוא יו"ר נוער הבית היהודי, ומנהל מיזם חל"ה - חיבור לכל העם.