המותר והאסור בפיטורי קורונה

שעות נוספות בעבודה מהבית, חל"ת, עסקים שקרסו ומועסקים שפוטרו. פגיעת הקורונה בכלכלה מגיעה לבתיהם של מאות אלפים שמבקשים תשובות.

שמעון כהן , י"א באייר תש"פ

עו"ד אשר אביטן
עו"ד אשר אביטן
צילום: משרדו

עו"ד אשר אביטן, מומחה לדיני עבודה, מתייחס בראיון לערוץ 7 למספר שאלות העולות בעקבות החזרה הכלכלית והתעסוקתית לשגרה על רקע משבר הקורונה.

"יחסים בדיני עבודה בין עובד למעסיק הם יחסים מורכבים בדרך כלל, ולכן רוב חוקי העבודה הם בחקיקת מגן שנועדו להגנה על העובדים. המשבר שפקד את העולם פתח כאן פתח לשינויים מהותיים בצורת עבודה, בעיקר עבודה מהבית ובכלל צורות של דינים וחוקים שלא ברור איך אפשר לקיים אותם כהלכתם וכסדרם ושאלות רבות מעסיקות את העובדים ואת המעסיקים".

על סוגיית העבודה מהבית והשאלות העולות ממנה אומר עו"ד אביטן: "לאחרונה מגיעות אלינו הרבה פניות מחברות, מעצמאים ומעובדים שרוצים לשנות חלק מאופן העבודה שהתנהלה עד כה, בין אם באופן זמני ובין אם באופן ארוך טווח. יש מקומות שזה אפשרי ויש מקומות כמו בתי קפה שזה לא רלוונטי, אבל בענפי ההייטק, עריכת דין, מענה לשיחות ועוד הדבר אפשרי גם מהבית והשאלה היא איך".

שינוי כזה, אומר אביטן, צריך ונכון שיתבצע בחוזה עצמו. "השינוי בחוזה הוא סוג של הסכמה כתובה על האופן שבו עובדים, מה היקף השעות, מה הציפייה מהעובד, איך הפיקוח על העובד וכו'. כשמגיעים למשרד הדברים ברורים אבל עכשיו, מהבית, הכול שונה".

"אחת הבעיות המרכזיות עבור המעסיק היא נושא השעות הנוספות. אם עובד צריך לעבוד 8 שעות יומיות אבל הוא דוחס את העבודה לשלושה ימים ועובד 12 שעות יומיות, החוק קובע שהמעסיק חייב לו שעות נוספות, אבל הוא לא ירצה שבמתכונת החדשה תחול עליו החובה הזו, אז איך עושים זאת? ישנו פסק דין לא מוכר שקבע שבתנאים מסוימים ניתן להחליט שהעובד אחראי לשעות שלו ואם יש שעות נוספות מסוימות ניתן להסכים לכך. כך ניתן חופש לעובד והמעסיק יכול לשלם במתכונת סבירה ולא על פי שעות שהעובד יחליט ויוגדרו לכאורה כשעות נוספות".

עו"ד אביטן רואה כבסיס לכלל הסוגיות את ההסכמה שאליה מגיעים המעסיק והעובד. הוא מזכיר כי בדיני עבודה גם אם היוזמה לוויתור על זכויות של שעות נוספות מגיעה מהעובד הדבר אינו חוקי ואינו מקובל, והמעסיק יצטרך לשלם. זאת מאחר ומדובר בדיני מגן הקבועים בחוק.

בהמשך הדברים מתייחס אביטן לזכויותיו של עובד בעסקים שקרסו בעקבות המשבר ולמעשה מצא את עצמו ללא מקום עבודה. "זו סיטואציה שלא נוכל להימנע ממנה. הרבה עסקים היו על גבול ההצלחה והיציבות, אבל כשהיו צריכים לעמוד בהתחייבויות קודמות הם נאלצו לסגור את העסק. במקרים כאלה העובדים מבוטחים בביטוח הלאומי ואם החברה מתפרקת ואין לה יכולת לשלם זכויות ופיצויי פיטורין הם יכולים לפנות לרשת הביטחון של הביטוח הלאומי". בדבריו מציין אביטן כי מדובר בהליך מעט מורכב שמתמשך לאורך זמן אך בסופו העובד יקבל את הסכומים שמגיעים לו.

עוד עלתה בשיחה עם עו"ד אביטן שאלת זכויותיהם של עובדים בחברות שנאלצות לצמצם את מספר עובדיהן בשל הנחיות משרד הבריאות. האם ניתן לפטר אותם? "אחת המטרות של בעל חברה או עסק היא להרוויח כסף ולכן כל שיקול כלכלי הוא לגיטימי, אבל כשהשיקול נוגע באפליה זו בעיה".

דוגמא לדבריו מעלה עו"ד אביטן כשהוא מזכיר פניה שהגיעה אליו מבעל חדרי כושר המעוניין לפטר את העובד הכי ותיק משום שהוא מרוויח הכי הרבה. מהלך שכזה ייחשב ללגיטימי. לעומת זאת "לא לגיטימי יהיה אם אותו בעל חדר כושר רוצה להפסיק להעסיק אישה בהריון והוא פונה קודם אליה, למרות שיש עוד עובדים עם שכר דומה. במקרה זה השיקול נגוע במשהו פסול".

האם לא ניתן בפרשנות כזו או אחרת לעטוף כל מהלך של פיטורין, גם של אישה בהריון, בצורך כלכלי? "החוק אומר שאפשר לעטוף את זה בכל צורה אבל צריך לפנות בבקשה לשינוי תנאים בפיקוח במשרד הרווחה. הייתה תקופה שבה הייתה אפשרות להוציא לחל"ת, אבל התקופה הזו חלפה וכעת כל חל"ת וכל פיטורין מצריך היתר".

במקרה של אפליה על רקע גיל אין אפשרות למעסיק לפנות לקבלת אישור מיוחד מהפיקוח במשרד הרווחה, אך הוא יצטרך להיוועץ בעורך דין שיבחן אם מדובר בפיטורין לגיטימיים-כלכליים או שיש כאן חשש למהלך פסול.