רק 5% מהסטארטאפים בישראל מצליחים

ישראל היא אומת הסטארטאפ, ובעידן הקורונה זינק מספר ההמצאות והפיתוחים. מה צריך לעשות כדי שאלה לא ייבלעו עם 95% הפיתוחים שנעלמים.

שמעון כהן , ב' בסיון תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

סביב משבר הקורונה נולדו לא מעט פיתוחים ומיזמים עסקיים, סטארטאפים שרבים מהם לא צפויים להצליח, כפי שמלמדת הסטטיסטיקה. מה הופך סטארטאפ למצליח ומה גורם לו לגווע? על כך שוחחנו עם ניר מקובסקי, מומחה לליווי עסקי לעסקים ולסטארטאפים.

"בתקופה האחרונה מדברים על כך שכמות המסטראטפים בישראל היא כ-5000 בשנה. אנחנו נחשבים למדינת סטארטאפ ועדיין פחות מחמישה אחוזים מצליחים וזה מדהים כי אנחנו מדהימים ברעיונות המדהימים שלנו. באפריל, שיא המשבר, גוייסו 900 מיליון דולר לסטאראפים ישראליים ועדיין רק חמישה אחוזים מצליחים כשיש מדינות ששם עשרים אחוזים מצליחים", אומר מקובסקי.

אז מה גורם לסטארטאפ הישראלי להיכשל בממדים שכאלה? "אנחנו מדינה שצמחה על טהרת היצירתיות החלוציות עם סכין בין השיניים, מה שהוליד הצלחות ענקיות, אבל בפועל כל אחד חושב שהוא הולך להכניס מיליונים ורואה את הדוגמא של חברות שהצליחו לאחרונה. במציאות המשקיעים מחפשים מי שיש לו כבר הצלחות קודמות. חברות שנמכרו בסכומי עתק לא מתחילות מאפס אלא מגיעות עם עשרות שנות הצלחה בעבר. משקיעים רוצים לראות חברה עם קשר למשק ועם הצלחות קודמות ואולי כבר עם מכירות".

"יש אנשים עם הרבה מוטיבציה, רצון טוב ורעיונות שיכולים לייצר מהפכות אבל יש הרבה מחשבות לא נכונות. לדוגמא אנשים חשובים שסטארטאפ צומח מהר. זה לא נכון. סטארטאפ צריך לייצר אימפקט רציני ולהפוך לויראלי כמו שקרה לפייסבוק ולוו'ייז, אבל עד שיש פריסה בינלאומית זה לוקח מספר שנים. זה לא קורה בבת אחת. בשביל זה צריך תשתית ניהולית שצריך לדעת איך לעשות אותה. הרבה אנשי תכנות ושיווק טובים לא ניהלו אופרציה של עשרות ומאות מיליוני דולרים. צריך לדעת לנהל מערכת".

ואולי התעוזה הישראלית שגורמת לישראלים לחשוב על הסטארטאפ היא שגורמת לאותם ישראלים גם להאמין בעצמם ככאלה שיכולים לנהל חברות בסדרי גודל שלא ניסו קודם לכן? מקובסקי מקבל את ההערכה הזו ומוסיף: "צריך לדעת לשים את הגבול ולראות במה אנחנו טובים ולקחת מישהו שיוכל להשלים את הצד הפחות חזק שלנו ולהתקדם לצעד הבא. בהרבה חברות שהצליחו הייתה תרבות ניהולית מושרשת מההתחלה, שיהיה קברניט טוב שיידע להציב יעדים ומטרות, צריך לייצר נקודות בקרה באמצע הדרך ולבחון אותן בעיניים פקוחות".

עוד ממליץ מקובסקי למפתחי סטארטאפים לבחון את המוצר שבידיהם אם הוא נותן מענה לצורך שקיים בשוק, "לבדוק מה השוק באמת צריך ולא רק מה הוא רוצה. בעיניי חדשנות היא לראות איזה דברים הולכים להתפתח לאור מה שקורה כעת. לדוגמה, משבר הקורונה מביא את נושא העבודה מרחוק, איך יוצרים עבודה יחד למרות המרחק. בעתיד אולי נעבוד כשלצידנו הולוגרמות של השותפים לנו. כדי ליצור את זה צריך לדבר עם השוק בגובה העיניים ולא להישאר עם המחשבות שלי. צריך להיות מעורה בשוק. אם עושים משהו לילדים צריך לבוא במגע איתם ולהכיר את מה שהם רוצים וצריכים".

טעות נפוצה נוספת היא המחשבה שצריך להמציא את הגלגל מחדש. לא תמיד חייבים להמציא את הגלגל מחדש. אפשר גם לשדרג דבר קיים. אם יש צורך ויש הרבה משתמשים יש מקום למי שיעשה את זה טוב יותר. הפשטות מנצחת".

את הדרך להצלחה משרטט מקובסקי במספר צעדים ובהם שילוב של חוצפה ישראלית הכרוכה במהירות יחד עם ניהול נכון וסבלנות. יש להפנים שההצלחה לא תתרחש בתוך חודש או חודשיים. "בדרך כלל מדובר במי שעשו דבר או שניים בעבר או שיש להם משהו ייחודי". לדבריו הזמן הממוצע לרווחי סטראטאפ מתחיל כעבור ארבע שנים ויש דוגמאות מובילות שהפכו ל"מפלצות" רק אחרי 15 ו-20 שנה. "לא בבת אחת הם הפכו למפלצות. מי שיש לו סבלנות גם ירוויח הרבה".


הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il