העסקה הטובה ביותר לתיקון ליל שבועות

מה העסקה הטובה יותר, ללמוד תורה כל הלילה ואולי להתנמנם קצת בתפילה, או לישון במיטה ולהתפלל שחרית כמו שצריך?

הרב יהושע מרדכי שמידט , ד' בסיון תש"פ

הרב יהושע שמידט
הרב יהושע שמידט
צילום: ללא קרדיט

 

בתקופת המגיפה שפקדה את ארץ ישראל וחלק גדול מן העולם, נאלצנו לשבת בבית ולסגור את הדלת בעדנו ובעד ילדינו. תקופה לא פשוטה, במיוחד לילדים שנאלצו להיות בבית- ללא חברים, בלי לימודים ובלי מסגרת כאשר המחנכים והמחנכות מנסים ללמד ולחבר את הילדים ללימוד מרחוק ללא הצלחה מי יודע מה. הילדים ממש טיפסו על העצים, גידלו קרניים והסתובבו בבית כארי בכלובו, שלא נדבר על ההורים.

לכן, אנו בתור הורים, סבים וסבתות ניסינו להיות יצירתיים ולמצוא פתרונות ראויים, ערכיים ותורניים להעסיק את ילדינו. והנה, יצרתי קשר עם אחד ממגדלי העופות במרכז הארץ לקנות ממנו עופות שיוכלו להעסיק את ילדיי ונכדיי, קבענו זמן והגעתי אליו, יצאתי מהאוטו לבוש מסכה והנה אני פוגש יהודי שניכר שאינו שייך דווקא לחובשי בית המדרש הקבועים, הוא עם מסיכה ורואה גם אותי עם מסכה, כנראה שהוא קרא את מחשבותיי ואז אמר לי- "אני, יש לי סגולה ששומרת עלי". שאלתיו בסקרנות: "מהי?", והוא הכריז בשיא הפשטות בקול גדול: "להיות ער כל ליל שבועות זוהי סגולה ששומרת עליך כל השנה".

חשבתי לתומי, הרי ישנו דיון אצל רבנים ותלמידי חכמים בחקירה האם טוב להיות ער כל הלילה על חשבון תפילה למחר, כאשר לא מכוונים בקריאת שמע בשמונה עשרה, כשנרדמים בקריאת עשרת הדברות, ואם כך יצא שכרו בהפסדו. מאידך גיסא, מנהג ישראל להיות נעורים כל הלילה והאמת היא שאתה רואה שישנם ציבורים שאיתנים בלהיות ערים כל הלילה, ואתה ממש רואה הבדלים בין קהילות שיש מנין ותיקין, לבין האוחזים לישון טוב בלילה ולהתפלל בשמונה בבוקר. ואז החילותי לתור ולחפש המנהג ומקורו וחשיבותו להיות ער כל הלילה.

ומובא בזוהר הקדוש פרשת "אמור": "ועל חסידים הראשונים לא היו ישנים בליל זה של חג השבועות והיו עוסקים בתורה", ומאריך שם הזוהר בדברים נפלאים אודות לילה קדוש ונפלא זה. אבל, עם כל חשיבות הדברים שכותב הזוהר הקדוש: "חסידים ראשונים" היו נשארים ערים כל הלילה- זה שייך לחסידים של פעם, אבל אנחנו ועמך כלל הציבור לכאורה נבוא לבית הכנסת לשעה שעתיים, נלמד תורה, נלך לישון כמו שצריך ונקום רעננים לתפילת חג שמחים טובי לבב, לא נרדם בתפילה ובקריאת התורה ונשאיר את המנהג לאחינו "החסידים הראשונים".


ועוד סברה טובה לשינה כראוי בלילה היא שניתן ללמוד טוב למחרת בראש צלול ונקי. זאת אומרת, אם אני ישן בלילה אני יכול ללמוד בראש צלול ונקי למחרת, מה עדיפות יש בלימוד הלילה הזה מהלימוד הטוב יותר לכאורה ביום.

ואז ראיתי את דברי הגאון הצדיק בספר "כף החיים" שהביא מקורות נפלאים נוספים ללילה הזה מהזוהר הקדוש. "אמר להם רבי שמעון יפה חלקכם... כי כולם שהכינו תיקונים בזה הלילה והיו שמחין בה כולם יהיו נרשמים בספר הזיכרונות... והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות ומכתיר אותם בכתרי עולם עליון".

יתרה מכך, מוסיף הזוהר הקדוש, וכאן אנו באים לסגולתו של ידידנו מגדל העופות: "ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלם שנתו ולא יערא לו כל נזק בשנה ההיא... ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בעניין זה כי אדם לא יישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא".

חשוב להבין - ליל שבועות הוא לילה מיוחד והברכה הנובעת ממנו היא גדולה מלימוד ביום. כפי שחודשי אלול- תשרי מיועדים לתשובה, כפי שבחודש אדר שבו עושים דין תורה עם גוי ובסייעתא דשמיא מצליחים- שאז המזל של ישראל חזק ותקיף וישנו זמן שמסוגל להצלחה וסייעתא דשמיא וזהו ליל שבועות.

מנהג זה פשט בכל תפוצות ישראל- אשכנזים, ספרדים, תימנים, חסידים וליטאים, קטנים וגדולים, גברים ונשים, ועכשיו כל אחד יתבונן כמו איש עסקים איזו עסקה יותר טובה בשבילו להתאמץ מאד וללמוד תורה בליל שבועות ולהיות ער כל הלילה, להתפלל ותיקין ואולי יתנמנם קצת בתפילה ויזכה לכל הברכות וההבטחות הכתובות בזוהר הקדוש ובכתבי האר"י ובדברי פוסקי ישראל, או לישון במיטה ולהתפלל שחרית כמו שצריך.

 

הרב יהושע מרדכי שמידט, ראש ישיבת "נחלת יוסף" שבי שומרון, מחבר "שיטת הסימנים" על הש"ס