נתניהו וטראמפ
נתניהו וטראמפצילום: קובי גדעון, לע"מ

בימים אלה מצוין מלאת 46 שנים לעלייתו לקרקע של הישוב אלון מורה. על הימים שבהם לעלות להתיישב ביהודה ושומרון לא היה חלק מתנופת התיישבות אלא המצאת הגלגל ההתיישבותי מחדש, שוחחנו עם מי שהיה אז ממובילי הקבוצה, בני קצובר.

על המציאות שבה החליטו אנשי הגרעין לחולל את מהפכת ההתיישבות מספר קצובר: "מירושלים ועד עפולה כמאה קילומטר ללא יהודי אחד. מפלגת העבודה שלטה ולא איפשרה להקים ישובים למעט ארבעה ישובים ביהודה. המתנו בכיליון עיניים שמשהו יקרה עם האח התאום וככל שהתקדמנו ביהודה הציק לנו מה יקרה עם השומרון. ידענו אם השומרון יישאר ריק הגורל ייחרץ והעובדה שאין יהודים תתקבע בתודעה ולשנות דבר כזה יהיה מאוד קשה".

על משמעותה הנוספת של הפקרת השטח ללא התיישבות מציין קצובר: "זה שטח שסומן בתכנית אלון למסירה לירדן ואם לא יהיו כאן יהודים השטח עלול להימסר. הבנו שהדרך היחידה היא 'וירשת וישבת בה' וחייבים להיאחז. הבנו שהעולם כולו יהיה נגדנו, תנאים בשטח הם אפס, אין חשמל, אין מים ואין כלום וגם הציבור הישראלי בחלקו לא איתנו, אבל כמי שקיבל ניסיון בחברון צריך להתמודד עם המשימה ויחד עם חברי הרב מנחם פליקס החלטנו להקים גרעין שיאבק במצב הזה. זה היה בחורף תשל"ג".

"אחרי שנה של התארגנות והתרחבות, פניה לרוב שרי הממשלה, גיוס של האלוף שפרש מצה"ל אריק שרון, עברנו את שלושת שרי מפלגת העבודה שתמכו בנו כולל פרס ודיין. מלחמת יום כיפור קטעה לנו את הפעילות, אבל כשהשתחררנו מהמילואים אמרנו שדי לדיבורים הגיע הזמן לעלות לקרקע. יש לנו מורה דרך טוב, אריק שרון, ופתחנו את המערכה על ההתיישבות בשומרון. זה קרה ביוני 74, באותו שבוע שבו ועדת אגרנט גורמת לנפילת ממשלת גולדה ועולים לשלטון רבין כראש ממשלה ופרס כשר ביטחון, י"ב וי"ג סיוון. התאריך הזה חוזר על עצמו גם בהמשך".

"עלינו שמונה פעמים ופשרת סבסטיה שעליה ניצח שמעון פרס הובילה אותנו למחנה קדום ובעקבות המערכה הזו של שמונה עליות יצרה את גוש אמונים ו-12 גרעינים וקבוצות שהיוו את השלד של כל הבנייה בשטח. תוך כדי כך חברים שלנו מקימים את הגרעין שהלך לעפרה, יהודה עציון ואורי אליצור ז"ל".

הריקודים בתחנת סבסטיה
הריקודים בתחנת סבסטיהצילום: אלבום משפחתי. בני קצובר

"פשרת סבסטיה מתרחשת בחנוכה ואלון מורה נרשמת במפות. הפשרה הובילה אותנו למחנה קדום אבל אנחנו לא ויתרנו על הרצון המקורי דווקא ליד שכם כי שם ההתחלה היהודית ושם זה מרכז האזור. בעידן בגין חידשנו את המאמצים מולו ולהפתעתנו הוא לא נותן לנו בגלל קרטר שהיה דומה לאובמה. אנחנו מחדשים מאבק ועולים שוב על הקרקע. בפעם השלישית והוא נותן לנו משבצת קרקע ליד המקום שבו נמצא היום איתמר. זה קורה בסיוון 79'. הערבים עותרים לבג"ץ עשרה ימים אחרי שעלינו וזוכים בו בשנת 80' והרב צבי יהודה מורה לנו להתחיל את הכול מבראשית בהר כביר".

ממשיך קצובר ומספר כי לאחר שנים בהם לא נוצרה תהודה לפעילות ההתיישבות "דווקא המערכה הגדולה והקמת גוש אמונים יוצרת תנופה ותעצומות נפש שהרב צבי יהודה היטיב לבטא אותה כשאמר 'תראו שהכול יפרח לכם מארץ ישראל'. מרגע זה מתחילה התרוצצות במחנה שלנו מתוך תחושה שאפשר לשנות את העולם, מתחילות יוזמות רבות, מתחילה תקשורת ובהמשך במעלה, ישיבות, מדרשות, מכינות והלאה. הכול פורח מארץ ישראל ומאותה המערכה. זה היה קפיץ דרוש שהצית הרבה דברים".

עם אריאל שרון, מורה הדרך
עם אריאל שרון, מורה הדרךצילום: אלבום משפחתי. בני קצובר

מאותם ימים ביקשנו לשמוע מקצובר את נקודת מבטו כשהוא שומע על שיח תכנית טראמפ המדבר על ריבונות בתמורה למו"מ שאחריתו עשוי בהחלט להוביל למדינה פלשתינית, והוא משיב:

"כבר כשהחגיגות היו בבית הלבן ודיברו על 'משק כנפי ההיסטוריה' הסתכנתי ואמרתי "חסד לאומים חטאת". או תמים או אוויל יכול היה לשמוח ממה שהאמריקאים היו מוכנים לתת לנו. מהר מאוד התברר שזה רק תמורת 70 אחוזים של מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון והיתרה תינתן להם בנגב, כלומר הם יקבלו עד הגרגר האחרון כשחלק מהישובים ייכנסו למובלעות. לא הקמנו את כל המאבק הזה בשביל תושבי אלון מורה לבדם, אלא בשביל היאחזות יהודית לנצח באזורי יהודה ושומרון ולא כדי שתקום מדינה פלשתינית".

"היום אני מקבל אישוש סופי לחששות שלי. הכוונה של האמריקאים לא טובה. קשה ולא פופולארי להגיד את זה לידידים אבל זו לא היסטוריה. זו אולי היסטוריה פלשתינית כשהעם היהודי מוכן להסכים למפות להקמת מדינה פלשתינית. זה דבר פסול תורנית ובינלאומית אין עם שעושה סחורה מהמולדת שלו, מעבר להקמת מדינת טרור מסוכנת".

קצובר ממשיך ומזהיר ממו"מ שייתקע בסופו של יום ואז "יבוא נשיא חדש ויגיד שצריך כעת תכנית חדשה שתתחיל מאיפה שהיהודים ויתרו. הסכמתם ל-70 אחוז, עכשיו בוא נמשיך הלאה. זה נזק בלתי הפיך. הריבונות חשובה אבל לא היא שמצילה את יהודה ושומרון. אפשר לבטל את הריבונות כפי שראינו שהייתה נכונות לוותר על כל הריבונות בגולן אם אסאד היה מתפשר. מה שמציל את המציאות זה שינוי המפה, אחיזה חזקה של מאות אלפי יהודים ואנחנו לא רחוקים מזה".

"האמריקאים מתחילים לדבר במושגים אחרים רק כי המפה השתנתה. כל התכנית הזו באה לבלום את המקומות המרכזיים של לב יהודה ושל לב שומרון, שם מכניסים מובלעות שלא יוכלו להתפתח וזה מזכיר את המהלך הנבזי של שמעון פרס עם ערפאת והתפרסם בעיתונות הלונדונית. פרס אמר אז למה להסתבך עם גירוש חצי מיליון יהודים. בוא ניצור מדינה פלשתינית עם איים והיהודים ייאלצו לברוח מעצמם. זה מה שטראמפ מציע עכשיו".

את דבריו מסכם קצובר בפניה לחבריו להנהגת ההתיישבות: "מתפלא על חבריי שלא מדברים בצורה ברורה נגד המהלך האסוני הזה. אני יכול לשבח את לחיאני ודגן שמדברים ברור, אבל האחרים מגמגמים וחלקם רואים בזה משק כנפי ההיסטוריה אבל המציאות תתפח על פניהם כי יגלו שהאמריקאים לא מוכנים להתפשר על גרם מהמפות שלהם".