עניין אישי והפעם עם דני דיין

בן 65, תושב מעלה שומרון. נשוי לעינת ואב לבת. הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק

רבקי גולדפינגר , כ"ו בסיון תש"פ | עודכן: 07:42

דני דיין
דני דיין
צילום: ארי בריגס

התחלה/ נולד לפני 65 שנה בבואנוס איירס שבארגנטינה. הצעיר מבין שני אחים.

אבא/ משה דיין ז"ל. כן, הם קרובי משפחה של משה דיין המפורסם. אביו היה מומחה באוקיינוגרפיה (מדעי האוקיינוס), עבד באוניברסיטת תל אביב ובהמשך כיהן כשגריר ישראל בגואטמלה. "איש ספר ופעיל ציוני. שימש יו"ר תנועת החירות בארגנטינה. קיבלתי ממנו את הקשר העמוק לעם ישראל ולציונות".

אמא/ ציפורה דיין ז"ל. "עובדת סוציאלית בנשמתה. ניהלה בית יתומות בבואנוס איירס. בארץ עבדה בלשכת הרווחה בשכונת התקווה ואחר כך במרפאה אונקולוגית. היו לה מסירות והתמדה יוצאות דופן".

ציונות/ "גדלתי במשפחה ציונית מאוד ויהודית בדרכנו. ההורים שלי הכירו בפעילות בתנועה הציונית. גיבורי הילדות שלי היו עולי הגרדום מהאצ"ל והלח"י, הכרתי לפרטי פרטים את הסיפור של כל אחד מהם".

א'-ב'/ בשנות היסודי והתיכון למד בבקרים בבית הספר הציבורי ואחר הצהריים בבית הספר היהודי, "שם למדתי עברית, תנ"ך, יהדות, גאוגרפיה של ארץ ישראל, שירים עבריים ועוד".

החלום/ "לא היינו משפחה מבוססת כלכלית, אבל השאיפה לעלות לארץ תמיד הייתה. כשהייתי בן 11 פרצה מלחמת ששת הימים. אני זוכר את הפאניקה לפניה, ואת התרוממות הרוח שאחרי. מיד אחר כך החלו בבית ההכנות לעלייה לישראל".

עולים/ בגיל 16 עלה ארצה. "עלינו שתי משפחות, אנחנו והמשפחה של דוד שלי. הגענו לארץ בתאריך 1/1/1971, קצת אחרי חצות. איזו התרגשות זו הייתה. באותן שנים גיבשתי את השקפת עולמי הפוליטית של ארץ ישראל השלמה".

למרכז הקליטה/ משדה התעופה הגיעה המשפחה למרכז הקליטה בבת ים. "תשעה חודשים התגוררנו שם. השלמתי את כיתה י' בתיכון העירוני. העובדה שדיברתי עברית הקלה על ההשתלבות שלי בכיתה. היה קצת הלם תרבות, אבל בגדול קיבלו אותי יפה". מבית ים עברה המשפחה לשכונת יד אליהו בתל אביב, "שכונה נהדרת עם אנשים טובים".

הו, אילנה/ דיין הוא בן דודה של העיתונאית אילנה דיין. "היא בת דודה ראשונה, האבות שלנו אחים והיא כמו אחות בשבילי. הקשר בינינו מאוד הדוק. היא צעירה ממני בתשע שנים. פעם היא אמרה לי שהתחילה לקרוא עיתונים בגיל מוקדם כדי להיות מסוגלת להתווכח איתי על נושאים פוליטיים, כך שככל הנראה אני אחראי במידת מה לכניסתה לעולם העיתונות".

טוב זה לא מספיק/ בסדיר ובקבע שירת במשך שבע שנים ביחידת המחשבים ממר"ם. במקביל השלים תואר בכלכלה ובמדעי המחשב בבר אילן. "בזמנו זה היה תחום חדש ומתפתח. הייתי טוב בזה, אבל זה לא סיפק אותי".

מפגש מכונן/ בגיל 26 השתחרר מצה"ל. "התלבטתי על דרכי, והלכתי לקורס צוערים במשרד החוץ". תוך כדי הקורס פגש את איש המחשבים שלמה טירן ז"ל, ויחד הקימו את חברת התוכנה 'אלעד מערכות'. בהמשך עמד בראש החברה במשך כשני עשורים. "החברה הצליחה מעל למצופה, היא גדלה ושברה שיאים, אבל אני תמיד חיפשתי את המעבר".

מעבר/ "הצטרפתי לפעילות בתנועת התחיה. האמנתי שזה חשוב. בסוף מה שעניין ומשך אותי זה מה קורה במדינה שלנו. לאט לאט הפכתי פעיל בתנועה".

לפוליטיקה/ עם הזמן הפך לאחד מראשי תנועת התחיה ושימש כחבר המזכירות המצומצמת ובמשך שנתיים כמזכ"ל התנועה. הוא אפילו היה מועמד מטעמה פעמיים לכנסת, אך לא נכנס. "ישבתי בין ענקים כמו יובל נאמן, גאולה כהן, הרב ולדמן ועוד".

מתחתנים על ההר/ את רעייתו לעתיד עינת הכיר דרך פעילותם המשותפת בתנועה. "הכרנו בתחיה והתחתנו בפתח הר הבית, בשער המוגרבים. בחתונה היו יותר שוטרים מאורחים. קידש אותנו הרב אליעזר ולדמן, שאני מכבד ואוהב אהבת נפש". בני הזוג דיין נשואים מזה 33 שנים.

החצי השני/ עינת דיין (58), מנהלת אגף האסטרטגיה והשיווק באוניברסיטת אריאל בשומרון. "לדעתי יש לה חלק עצום בהתפתחות האוניברסיטה. מאוד גאה בעשייה שלה". בשנות כהונתו כקונסול היא נותרה בתפקידה בישראל, "ונפגשנו בכל הזדמנות אפשרית. זה בהחלט מאתגר, אבל צלחנו את זה".

הנחת/ הבת אופיר (26), סטודנטית לכלכלה ולפוליטיקה באוניברסיטת קולומביה ונשיאת ארגון SSI (סטודנטים תומכי ישראל) באוניברסיטה. "היא מצטיינת בלימודים ומצטיינת בפעילות שלה. עוד תשמעו עליה הרבה".

מעלה שומרון/ יותר משלושים שנה הוא מתגורר עם משפחתו ביישוב מעלה שומרון. "גרנו בדירה נוחה בתל אביב, ומטעמי אידיאולוגיה החלטנו לעבור לשומרון. אני אדם של עיר גדולה והמעבר לא היה לי פשוט, אבל השומרון קרא לנו. הבנו שחשוב לחזק את ההתיישבות, והקונספט של יישוב מעורב של דתיים וחילונים מצא חן בעינינו. מאז אנחנו שם".

שוב סטודנט/ לאחר 21 שנים עמוסות בניהול החברה המשגשגת, מכר את חלקו ופתח בפרק חדש בחייו. "חיי השתנו לחלוטין. בשלב הראשון הלכתי לשנתיים לאוניברסיטת תל אביב ללמוד תואר שני במימון. הפכתי סטודנט במשרה מלאה ונהניתי מכל רגע".

עומד בראש/ שנתיים לאחר הגירוש מגוש קטיף נבחר לתפקיד יושב ראש מועצת יש"ע. "באותה תקופה המועצה הייתה מותג שאינו בשיאו. חשבתי שאבוא לשנה, אבל נשארתי בתפקיד קרוב לשש שנים מרתקות. אלו היו שנים סוערות בתקופת ממשלת אולמרט וסכנת ההתכנסות, אובמה והבית הלבן, ואז נאום בר אילן של נתניהו. המון אתגרים. השמחה שלי היא שבשנות עבודתי מספר התושבים ביהודה ושומרון גדל בלמעלה משלושים אחוז".

נתניהו/ "כיושב ראש מועצת יש"ע היו לי ויכוחים לא פשוטים עם ראש הממשלה. לפעמים דיברתי איתו והוא ייחס לדבריי תקיפות יתר, אבל בהחלט היו לנו גם שיתופי פעולה חשובים".

שר החוץ/ לאחר שש שנים בתפקיד יושב ראש המועצה, עבר לשמש "מעין שר חוץ של מועצת יש"ע. בממשל אובמה היינו מוקצה מחמת מיאוס. הגעתי לוושינגטון והתחלתי ליצור קשרים עם חברי קונגרס, עיתונאים זרים ועוזרי הנשיא בבית הלבן. אלו היו שנתיים מאתגרות ומרתקות".

מחפש בית/ לקראת הבחירות לכנסת העשרים התמודד בפריימריז לרשימת הבית היהודי ונבחר למקום ה־21 ברשימה לכנסת, "אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא מתאים למפלגה והמפלגה לא מתאימה לי, ודרכינו נפרדו".

ההצעה/ לפני חמש שנים הציע לו ראש הממשלה נתניהו לכהן כשגריר ישראל בברזיל. הממשלה אישרה את מינויו, אך ברזיל סירבה לאשר את המינוי. "ברזיל התנגדה בגלל פעילותי במועצת יש"ע. אני גאה על הסיבה הזו. נתפסתי על דברי תורה. בשלב מסוים הבנתי שהתפקיד בברזיל לא עומד לקרות".

לניו יורק/ אז הוצע לו תפקיד הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק. "מדובר בתפקיד המעניין ביותר בשירות הציבורי הישראלי. בתפקיד הזה יש פוליטיקה, דיפלומטיה, כלכלה, תקשורת, אקדמיה והמון אחריות ושליחות".

משמיע קול/ "אני גאה שהצלחתי להביא את קולה של ישראל לכל גוני הציבור הניו יורקי. פיתחתי קשרים הדוקים עם חרדים ועם רפורמים, עם הקהילה ההיספאנית והאפרו־אמריקנית. גם הקשרים הכלכליים בין ישראל למדינות שבאחריותי התהדקו מאוד בתקופתי. במסגרת תפקידי היו לא מעט רגעים בלתי נשכחים, כמו למשל חגיגות הענק לרגל 70 למדינת ישראל או הפיגוע הקשה בפנסילבניה".

אמריקה בהולד/ בחודשים האחרונים מתחוללת ברחובות ניו יורק מציאות לא פשוטה. "כאילו מישהו לקח מדינה שמתנהלת על 250 קמ"ש ושם ברקס בבת אחת. יהודים נפטרו מקורונה במספרים מבהילים. זה שבר את ליבי. לזה נוספו הפגנות אלימות שמתרחשות ברחבי העיר עם מראות לא קלים בכלל".

חוזר הביתה/ בימים אלו הוא מסיים ארבע שנות כהונה בתפקיד וחוזר היישר לשבועיים בבידוד. ומה בנוגע לתוכניות לעתיד? כרגע אין, "אבל אני חוזר עם שני נושאים שבוערים בי: עם ישראל והקשר עם יהדות התפוצות וארץ ישראל".

אם זה לא היה המסלול/ "יכול להיות שהייתי הולך לאקדמיה ללמוד היסטוריה של עם ישראל. מרגיש חלק בשרשרת הדורות. זה נושא שאני חי אותו".

ובמגרש הביתי:

בוקר טוב/ "אני לא משכים קום יותר מדי. בדרך כלל קם בשבע בבוקר, כמובן זה תלוי לו״ז. היופי בתפקיד שלי הוא ששום יום לא דומה לקודמו. יש ימים שעיקרם פגישות במשרד, ימים של סיורים ואירועים בחוץ, ולא מעט נסיעות בתוך ארצות הברית". הולך לישון מאוחר. "לא קורה שהיום מסתיים לפני חצות".

פלייליסט/ "לא התקדמתי עם הזמן. נשארתי תקוע עם השירים הישראליים היפים של יהורם גאון וחווה אלברשטיין".

שבת/ "קידוש בערב שבת הוא חובה. בניו יורק הרביתי לבקר בבתי כנסת בשבתות, וכך להכיר קהילות מגוונות, להתפלל עימן ובדרך כלל גם לשאת דברים בפניהן".

דמות מופת/ בנימין זאב הרצל. "חולל את המהפכה הגדולה ביותר בתולדות עם ישראל באלפיים שנה. חזונו ופעילותו התניעו את המהלך שהעביר את עם ישראל משעבוד לחירות. בלתי נתפס שהתחיל בכך יחסית מאוחר בחייו, ובגיל 44 כבר הלך לעולמו".

מפחיד/ "שבספר ההיסטוריה היהודית שייכתב בעוד 100 שנה, יהיה כתוב חלילה שבמהלך המאה ה־21 עם ישראל התפצל לשני שבטים נפרדים: יהודי ישראל ויהודי התפוצות".

משאלה/ "עוד מיליון עולים בעשור הקרוב, כמו בשנות ה־90".

כשאהיה גדול/ "הייתי שמח להיות פעם יושב ראש הסוכנות היהודית או שר התפוצות, כי דרושה מהפכה בנושא יחסי ישראל והתפוצות. אבל בשיטה הקיימת צריך להיכנס לשם כך לזירה הפוליטית, ואיני רואה את עצמי עושה זאת".

לתגובות: rivki@besheva.co.il