משדרים עליונות

ההתנהלות של תאגיד השידור הציבורי, משדרת התנשאות ועליונות על הציבור שאותו הוא אמור לשרת

ניצן קידר , כ"ו בסיון תש"פ

התוכנית לא הייתה לרוחו של קובלנץ כבר מראשיתה. 'קלמן וסג"ל'
התוכנית לא הייתה לרוחו של קובלנץ כבר מראשיתה. 'קלמן וסג"ל'
צילום מסך

הורדת תוכניתם של קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל ('קלמן וסג"ל') מלוח שידורי הערב של תאגיד השידור הציבורי 'כאן' אולי לא משנה לציבור בבית יותר מדי, אבל היא חלק ממגמה החושפת איך מנהלי התאגיד רוצים שייראה.

כשהתאגיד יצא לדרך, ניסו להראות בו את הפלורליזם הגדול ביותר. לגבש קהל צופים מכל שכבות הציבור וגוניו. מגישים דתיים, מגיש או שניים מהציבור החרדי (בעיקר ברדיו), מגישים מהימין, מהציבור הערבי, מיוצאי אתיופיה. הם לא היו הרבה, הם ודאי לא היו הרוב, אבל היה ניסיון לסוג של 'התחנפות' לציבור, העיקר לשמור על המגוון המסוים, כמובן לצד האנשים ש'חושבים נכון'. חפשו את המגוון הזה היום על המסך או על הסקאלה של מגוון תחנות השידור בתאגיד.

המנכ"ל, אלדד קובלנץ, מראה בימים אלה מה ניסה ליצור: כמי שניהל את גלגלצ ביד רמה והיה אחראי לאותו פלייליסט אימתני שהותיר בחוץ אומנים וסגנונות רבים, גם בתאגיד הוא מנסה לייצר ערוץ שכולו לפי טעמו וטעם מנהליו.

והטעם הזה, מה לעשות, לא מסוגל להכיל את קלמן ליבסקינד על המסך ערב ערב (אבל כן כשהוא 'מאוזן' על ידי אסף ליברמן באחת התוכניות הטובות ביותר ברדיו כיום). הוא ודאי לא מסוגל להכיל את אראל סג"ל, שלא רק שדעותיו אינן עולות בקנה אחד עם דעותיהם של מנהלי הערוץ, אלא - שומו שמיים - הוא גם מעז לשאול את מרואייניו שאלות קשות. את אמילי עמרוסי, שהביאה לתאגיד, לצד חן שידורי, גם דעות מוצקות - שחררו לטובת שלי יחימוביץ'. בני טייטלבוים, אחד המגישים המוכשרים של רשת ב' ברשות השידור, הוגלה לדל"ת האמות של התחנה לציבור החרדי־דתי 'מורשת'. מי שישמע אותו שם מדי יום (בעשר, מומלץ), יתהה מדוע נשלח טייטלבוים לפינה המגזרית ולא למיינסטרים. אפשר להמשיך. שלומי גולדברג היה מנהל מחלקת המורשת בערוץ 1 ברשות השידור. הוא הגיש תוכניות יהדות והוכיח גם בתוכניות אקטואליה רדיופוניות שהוא ראוי להיות במקום הזה. היום תוכלו לשמוע אותו מגיש את תוכנית הקראת העיתונים בחמש בבוקר.

סביר להניח כי בתאגיד יאמרו שהזיזו מגישי ימין לטובת מגישה אחרת שמזוהה עם דעות ימניות - גאולה אבן. יוסיפו גם שהרייטינג של 'קלמן וסג"ל' היה נמוך ושהיה צורך ברענון, כפי שנעשה מעת לעת. יציינו גם שהוסיפו ללוח שתי נשים בהגשה (מקום שבו התאגיד דווקא מעולם לא נחשד בעייתי).

אז הנה קצת על ההתנשאות נוסח קובלנץ ואנשיו. לליבסקינד וסג"ל הוצעה במקום התוכנית פינת דעות במסגרת מהדורת החדשות. מדוע? כי שם ניתן למסגר אותם. להבהיר שהם פרשנים 'מטעם', בעלי דעה, ולא מגישים לגיטימיים לטלוויזיה הציבורית. בהקשר זה יש חובשי כיפה ב'כאן חדשות', אבל איש מהם לא מגיש תוכנית יומית בטלוויזיה. גם לא שבועית. גם הם ממוסגרים כאנשי דיווח.

בחזרה ל'קלמן וסג"ל'. קובלנץ, יודעים לספר גורמים בתאגיד, לא אהב את התוכנית מהרגע הראשון. ליבסקינד וסג"ל הואשמו לא אחת שהם משקיעים יותר בתוכניות הרדיו שלהם מאשר בתוכנית הטלוויזיונית. עניין הרייטינג הוא מביך יותר: הרי רק לפני זמן קצר הורדה מהמסך תוכנית של אבן־סער עצמה עם ירון לונדון, שגם היא - איך לומר - לא הייתה בשורה בתחום אחוזי הצפייה.

בתאגיד בחרו להמשיך ולהתנשא עלינו. שכחו שמדובר בשידור ציבורי. התגובות המתנשאות, הן על מועצת התאגיד והן על ארגון העיתונאים שפנה בטרוניה, הן לא של משרת ציבור שבא לעשות עבור העם בישראל טלוויזיה (בתקצוב שבא מהכיס של כל אחד ואחד מאיתנו), אלא להכתיב לעם מה שיראה. בשביל זה יש מגוון ערוצים מסחריים. הערוץ הציבורי אמור לתת מקום למגוון הדעות, גם ב'פרונט' וגם בלי 'איזון', שהוא ממש לא קדוש בתוכניות התאגיד.

פנינו לתאגיד בשתי שאלות: לאחר הורדת התוכנית, ערב האקטואליה של כאן אינו כולל כלל מגישים המזוהים עם הימין. האם יש בכוונת התאגיד לאזן את המצב הזה? ושנית, האם יש מגמה של הרחקת עיתונאים המזוהים עם הימין מהרשתות המשמעותיות בתאגיד?

בתאגיד בחרו לענות בצורה לקונית. "לוח השידורים ברצועת האקטואליה של 'כאן 11' הוא דינמי ומשתנה משיקולים מקצועיים בלבד, תוך הקפדה על הצגת מגוון דעות וייצוג הולם לכל שכבות האוכלוסייה בישראל". לתגובה הזו יש לי מענה אחד: רדו אל העם. תעשו טלוויזיה הכי טובה, אבל תציגו בה את כל הגוונים. לא בטורי דעה ובמגוון המרואיינים, אלא במגוון המגישים, הדעות הנשמעות גם מפי מנווטי השידור, ולא רק מאלה שלצידם.

מאחורי מסך עשן

הבעיה המרכזית בהליך החלת הריבונות היא חוסר הוודאות. איש לא יודע באמת לאן חותר בנימין נתניהו, ולאיזה מתווה של החלת ריבונות מתוך כמה מתווים שעל הפרק. היחידים שמעודכנים בכל צעד שנבחן ובכל התלבטות הם נציגי הממשל האמריקני. החלום, ניסיונות הלחץ או התקווה שראש הממשלה ילך לצעד של ריבונות בלי הסכמה מפורשת של ממשל טראמפ - כולם ירדו מסדר היום השבוע.

השגריר פרידמן דילג השבוע הרבה יותר מפעם אחת בין לשכתו בשגרירות שבשכונת ארנונה ללשכתו של נתניהו בקריית הממשלה בירושלים. בדיון אחד השתתפו גם גבי אשכנזי ובני גנץ, שעמדתם לגבי הריבונות מעורפלת עוד יותר מזו של נתניהו.

אחת ההצעות ששמע באחרונה ראש הממשלה היא החלת הריבונות במספר פעימות או שלבים. למהלך כזה יש מספר מתווים שמנסים לענות על שאלות כמו מהיכן להתחיל את החלת הריבונות - האם מעומק השטח והחוצה או להפך, והאם לפתוח בהחלת ריבונות במקומות שהם קונצנזוס כמעט מקיר לקיר, או דווקא במקומות שיעוררו סערה ומשכך, יהיה ברור שהשלבים הבאים קלים יותר.

נתניהו מעוניין לייצר נראות שגם האמריקנים יאהבו. תוכנית החלת ריבונות הדרגתית שתכלול כמה שלבים וצעדים יכולה להתכתב היטב עם תוכנית המאה. נתניהו גם יקרא בין שלב לשלב לפלשתינים לחזור לשולחן המשא ומתן - עוד צעד שיעניק לו נקודות בצד האמריקני.

כאמור, ראש הממשלה מאוד רוצה הסכמה אמריקנית, אבל אחד הדברים השנויים במחלוקת הוא המפות. חוץ מנתניהו עצמו, היישובים שבפנים ושבחוץ מודאגים כי ראו את המפה המקורית של ממשל טראמפ, זו שפורסמה בעת השקת התוכנית. המפה הזו הייתה אמורה לשמש לתיקונים - שהאמריקנים, אגב, הסכימו לבצע ברצון רב.

מאז ועד היום, פחות משבועיים ליעד של ראש הממשלה להכרזת הריבונות, אומנם נערכו שיחות ומגעים, אבל מפה חדשה ומתוקנת טרם גובשה. היו ניסיונות, הייתה ועדה משותפת שעסקה בסוגיה, אך תוצאה סופית איש לא ראה. מדוע? כי למרות שהוועדה למיפוי עבדה ופעלה ונפגשה פעמים רבות, לא הושגה בה מעולם הסכמה על מתווה אחד ברור.

המתיישבים ממשיכים ללחוץ על ראש הממשלה. הוא יודע שהפרת הבטחת הריבונות לימין עלולה לפגוע בו, ומנסה למצוא את הפתרון האופטימלי שיוציא אותו טוב מול כולם וגם לא יהיה מרחיק לכת יתר על המידה. בסופו של דבר, המהלך ייעשה בתיאום מול האמריקנים. נתניהו מחכה להם, נועץ בהם, מייחל לאישור פומבי, כדי שיוכל ללכת למהלך עם גב גדול של ארה"ב. האמריקנים לא יפריעו לנתניהו להחיל ריבונות, אבל הצהרה רשמית? זו כנראה לא תגיע.

אם נתניהו לא היה נצמד לתאריך, ייתכן שהיה יכול לדחות עוד את המהלך. אך הוא התחייב ל־1 ביולי, ועכשיו עיני הציבור נשואות למבחן של ממשלת האחדות: כן או לא לריבונות, מי בעד ומי נגד, מי דואג להתיישבות ומי מזניח.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com