תאגיד מנותק מהציבור

ההחלטה השרירותית להוריד מהמסך את התוכנית 'קלמן וסג"ל' היא עוד ביטוי של התעלמות מרוב הציבור בישראל

עמנואל שילה , כ"ו בסיון תש"פ | עודכן: 14:16

קלמן ליבסקינד ואראל סגל
קלמן ליבסקינד ואראל סגל
צילום: משה נחומוביץ

1.

לא ברור מה עומד מאחורי ההחלטה המקוממת להוריד משידור בערוץ הטלוויזיה 'כאן 11' את תוכנית האקטואליה היומית בהגשת קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל.

הנימוקים שפורסמו בתקשורת, על ידי כתבים שתודרכו כנראה בידי מי שקיבל את ההחלטה, רחוקים מלשכנע.

זה לא נראה כעניין של עלויות. תוכניות אחרות בערוץ עולות לא פחות. זה גם לא עניין של רייטינג, כי הרייטינג נמוך בכל התוכניות של 'כאן 11'. האם מדובר בכיפופי ידיים ותרגילי מנהיגות על רקע פרשת הצילום של סג"ל עם שני חבריו בשירה משותפת עם ראש הממשלה נתניהו? ושמא הושפעה ההחלטה מתקרית ההתנפלות של המרואיינת זהבה גלאון על המראיין ליבסקינד, בגלל שאלה לגיטימית לחלוטין שלו שהפעילה אצלה רפלקס בוטה של פמיניזם רדיקלי?

כך או אחרת, אין מדובר רק בוויתור על תוכנית איכותית ואינטליגנטית שקיימה דיונים ברמה גבוהה עם זוויות דיון ייחודיות. ההחלטה הזו היא שחיטה לאור היום של כבשת הרש הטלוויזיונית היחידה שנתנה ביטוי בשידור הציבורי לרוב הימני בישראל, לדעות שלו, למצוקות שלו ולשאלות שהוא רוצה להציג. מדובר בהתכחשות אטומה של הנהלת התאגיד למחויבות שלה כלפי הציבור שמכספו היא מתקיימת.

2.

מאז החלו לפני כשלוש שנים שידורי התאגיד הציבורי 'כאן', הצליחו מנהליו להפיק תוכניות חדשניות ומעניינות ולרשום אי אלו הישגים בשידורי הטלוויזיה, הרדיו והדיגיטל. אבל בניגוד למוצהר ולמצופה, הגברת הגיוון האידיאולוגי בקרב השדרנים ומגישי תוכניות האקטואליה איננה אחד מהישגים אלו. בעניין הזה - או שלא באמת ניסו, או שרצו אבל נכשלו.

בתחילת דרכו של התאגיד עוד נראה היה שנעשה ניסיון אמיתי לתת יותר מנוכחות סמלית למגישים שיודעים גם לשאול שאלות מימין. לאחרונה המגמה השתנתה, ונראה שלפחות במובן הזה, גם בעידן התאגיד החדש - רשות השידור הישנה והרעה עדיין כאן. השמאל הישראלי רק הולך ומצטמק במפה הפוליטית, אבל ממשיך ליהנות מעדיפות ברורה במפת התקשורת המשודרת. מנכ"ל תאגיד 'כאן' אלדד קובלנץ אינו מצליח למצוא עמדת שידור פנויה למישהו שמבטא את דעת רוב הציבור הישראלי.

חוסר האיזון בשידורי האקטואליה של רשת ב' בולט במיוחד על רקע תהליך השינוי לטובה שמתרחש בתחנה הציבורית המתחרה. תחת המפקד שמעון אלקבץ, בגלי צה"ל הושג איזון כמעט מלא בין מגישי אקטואליה משמאל למקביליהם מימין. מול שורת מגישי השמאל הוותיקים - רזי ברקאי, רינו צרור, יעל דן, ירון וילנסקי וטלי ליפקין־שחק, ניצבת רשימה נאה של מגישים המזוהים עם הצד השני - עירית לינור וקובי אריאלי, יעקב ברדוגו, אמיר איבגי וישי שנרב. לאחרונה אף הוחלט בגל"צ למנות את איבגי המצוין לתפקיד ראש מחלקת החדשות.

3.

ובעוד שידורי האקטואליה של התחנה הצבאית עוברים חידוש, גיוון וריענון, בספינת רשת ב' הנוטה שמאלה עד כדי חשש טביעה מפטירים כדאשתקד. פותחים את היום, כמו ב־25 השנים האחרונות, עם יומן בוקר בהגשת אריה גולן הישן והטוב, שיודע בעיקר לשאול שאלות משמאל. בין 10:00 ל־12:00 שולטת בכיפה קרן נויבך עם סדר יום פמיניסטי־פרוגרסיבי ברוח הקרן החדשה לישראל. בין מגישי יומן הצהריים משתלב בטעות מישהו שאינו מהשמאל רק לעיתים נדירות. ואת יומן הערב מגישה, לא פחות ולא יותר, יושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר שלי יחימוביץ' - זו שהספיקה, לפני שעברה לפוליטיקה, לרתום את תוכנית האקטואליה המרכזית שהגישה ברשת ב' לשירות תהליך אוסלו ותנועת 'ארבע אימהות' הפמיניסטית־פציפיסטית.

אה כן, ישנה גם 'קלמן־ליברמן'. כן, גם ברדיו של 'כאן' ליבסקינד מציל את המצב, עם שעתיים של תוכנית ראיונות מצוינת, מואזנת ומאוזנת, עם מגיש מימין ומגיש מהמרכז־שמאל. נווה מדבר ירוק ובודד של משבצת שידור שאפשר לשמוע בה גם שאלות מימין, בתוך שממה צחיחה של חול שכולה שמאל.

אז באמת תודה למנהלי התאגיד שיצרו את השעתיים האלה, אבל רצועה אחת מאוזנת בין ימין לשמאל אינה יכולה לכפר על החדגוניות המשמימה שיצרתם לכל אורך היום. וכאשר לא רק בגל"צ, אלא גם בתחנות אזוריות כמו רדיו תל אביב או רדיו ללא הפסקה אתה יכול לזפזפ ולשמוע את פתחי וזמרי, ינון מגל ואראל סג"ל - קשה שלא לתהות מה מצדיק את תקציבי העתק ואת המונופול על שידורי רדיו ארציים שרשת ב' נהנית מהם. אפילו בשידורי רשת ב' מרוממה של פעם אפשר היה לשמוע יומני חדשות בהגשת מגישים דתיים כמו חיים זיסוביץ' ומיכאל טוכפלד. אבל מנהלי 'כאן' מעדיפים לייבש ברדיו מורשת את בני טייטלבוים שצמח ברשת ב', לצמצם את אמילי עמרוסי, ובמקום עמית סגל, שפרש מהתוכנית בבוקר יום חמישי - להביא יחד עם ירון דקל את איש 'הארץ' חיים לוינסון. בקצב הזה, ולאור האלטרנטיבות בתחנות המתחרות, לא ירחק היום שבו לשידור הציבורי יאזינו שמאלנים שרוצים ליהנות וקומץ ימנים שרוצים להתעצבן.

4.

שר התקשורת החדש יועז הנדל הגיב בטוויטר, ואמר שבאופן אישי צר לו שתוכניתם של ליבסקינד וסג"ל ירדה משידור, אבל הוא אינו מתערב בלוח השידורים. יחד עם זאת כתב הנדל, עיתונאי לשעבר, כי הוא מצפה שתאגיד השידור יפעל על פי מחויבותו להשמיע כמה שיותר קולות מגוונים.

שר התקשורת אכן אינו אמור להתערב בהחלטות ספציפיות, אבל המחויבות שלו ללוח שידורים מגוון אינה צריכה להסתכם בהבעת ציפיות. בימים אלו הוא מינה מחדש את הוועדה הציבורית שמפקחת על שידורי תאגיד 'כאן', ועליו מוטלת האחריות להשגיח שהיא ממלאת את חובתה לציבור ודואגת לגיוון אידיאולוגי אמיתי בשידור. אם לא יעשה זאת, הציבור ימשיך להפנות גב לשידור הציבורי, והשר לא יוכל להתנער מאחריות לכישלון ולבזבוז כספי הציבור.

5.

באשר לליבסקינד וסג"ל, הם ימשיכו בעבודתם ברדיו ובעיתונות המודפסת, וקרוב לוודאי שלא יעבור זמן רב עד שימצאו את מקומם, יחד או בנפרד, גם במשבצת שידור טלוויזיונית, אם ב'כאן 11' ואם בערוצים אחרים. עברו הימים שבהם אנשי תקשורת מעולים היו תלויים לטוב ולרע במוצא פיהם השרירותי של מנהלי ערוץ השידור הציבורי האחד והיחיד. גם אם ב'כאן' מתעקשים להישאר בעבר החדגוני, התקשורת הישראלית בכללותה הולכת ומתפתחת, הולכת ומתגוונת. את התהליך ההדרגתי החשוב והחיובי הזה אי אפשר לעצור במחי החלטה שרירותית ומקוממת של אדם אחד.

לתגובות: eshilo777@gmail.com