כשיריב הורוביץ (48), אחד הבמאים המוערכים ביותר בישראל ויושב ראש איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה לשעבר, נקלע לדילמה מקצועית, יש לו עקרונות שמנחים אותו. "פעמים רבות כשאני נמצא בדילמה כבמאי, למשל: מצאתי רעיון לסרט, ואחר כך מתברר לי שיש עוד מישהו שיש לו אותו הרעיון - אני שואל את עצמי: למי שייך הרעיון? מי הגביה את השטר? התשובות לשאלות הקיומיות נמצאות במשנה", הוא קובע. "התשובות שנמצאות במשנה ובגמרא מפשטות ומקילות עליך את החיים. אני עצמי כאדם יוצר עסוק פעמים רבות בסוגיות של קניין רוחני וזכויות יוצרים, והפתרונות נמצאים שם. יש לי חברים שיכולים להתווכח: מה זה רלוונטי להיום אם שור נגח פרה? אבל אני רואה בדיונים הללו את היופי של המוסר היהודי, כיצד צריך לנהוג. לדעתי חשוב מאוד שצעירים יבינו שמאחורי ההתנהגות יש מוסר וחוקים, ויש אנשים שחשבו על זה לעומק והגיעו לכל התשובות. אני בעד".
הורוביץ נאה דורש ונאה מקיים: הוא הבמאי של סדרת הקיץ המצליחה 'רצים למשנה' מבית 'סולמות' בראשות הרב יוסף צבי רימון, שחוזרת לעונה שלישית מושקעת במיוחד. "אנחנו בתעשיית הקולנוע מאוד אוהבים את העבודה שלנו, וכל אחד עושה את המקסימום תמיד, אבל ב'רצים למשנה' יש עניין ערכי. מרגישים את החשיבות של חינוך הדור. מעניין מאוד לעסוק באיך מנגישים תכנים לדור הצעיר ואיך יוצרים איזון בין הכיף והאקשן בסדרה ללימוד המשניות. לשזור מוסר עם הרפתקה. מדובר על עבודה עם אנשים טובים, ערכיים וחדורי מטרה", הוא מחמיא.
את המפגש של הבמאי התל אביבי עם אנשי 'רצים למשנה' הוא מגדיר כ"נדיר". "אני נמצא הרבה בשואו ביזנס, והמוקד הוא תמיד רק כיצד לייצר רייטינג ורווח. ב'רצים למשנה' יש תחושה מדהימה ומדבקת של שליחות. אומנם הסדרה נעשית במחירים שלא עושים היום סדרות בדרך כלל - בימים אלו אני בצילומים לסדרה 'נעלמים', סדרת נוער ישראלית מסוג דרמה־מסתורין בעונתה הרביעית, המשודרת ב'הוט', ושני פרקים שלה עולים יותר מכל הסדרה 'רצים למשנה' - אבל הדבקות במטרה מילאה את החללים שהיו חסרים בתקציב. כולם נרתמים עד הסוף. תופעה יוצאת דופן. זכיתי לעבוד עם צוות שמאמין במטרה, בערכיות ובחשיבות. בשבילי זה מרענן מאוד".
בית אחד בחמישה בתים
'רצים למשנה' היא סדרת רשת עלילתית ללימוד המשנה המקנה לילדים כלים שמסייעים להם ללמוד את המשנה באופן עצמאי, מעודדת את לימוד המשנה בקרב ילדים והופכת אותו לעניין חווייתי. הסדרה משודרת באינטרנט ובערוץ 20, ובשירותי ה־VOD של 'יס'.
איך הסתדרתם עם אתגר הקורונה?
"התחלנו צילומים לפני תקופת הקורונה, וכמו כולם נעצרנו. כשהתחילו לשחרר, התחלנו לצלם תחת מגבלות. חשוב לי להגיד כל הכבוד למנהלת שירה פלברט שרצתה מאוד שלילדים יהיה תוכן איכותי לצפייה בקיץ ושלא יישארו ללא הסדרה עקב המצב".
העונה השלישית, שתעלה החל מט"ו בתמוז במשך חודש עם 25 פרקים, עוסקת במשניות ממסכת בבא מציעא. כאדם שמחובר למסורת, הורוביץ מרגיש חיבור מיוחד למסכת זו. "אני לא מאלו שיש בהם אנטי לנושאים שנבחרו, בדיוק להפך. למדתי בחיים שלי גמרא ופרקי אבות, עוד לפני שהתחלתי לעבוד בעמותת 'סולמות'. זה ממש לא סינית בשבילי, הנושאים לא זרים לי, כי אני לא מהמתרחקים מהמורשת, נהפוך הוא. למדתי בבא מציעא", הוא אומר בסיפוק אך בצניעות רבה. "לא כדי להתפאר חלילה, אבל היו תקופות שהיה לי חברותא בבבא מציעא ואהבתי מאוד ללמוד את המסכת".
איך התחיל החיבור שלך, במאי תל אביבי, עם 'רצים למשנה'?
"דרך צבי יהודה הרלינג, המפיק של 'רצים למשנה'", אומר הורוביץ. "צבי יהודה שאל את עמית ליאור, המרצה שלו בנעלה ויושב ראש איגוד התסריטאים בישראל, אם הוא מכיר במאי שגם יהיה מחובר לנושא וגם ישמח לעשות את העבודה, ועמית המליץ עליי. הוא עשה את השידוך", הוא צוחק. "אני מצידי התלהבתי לעשות יצירה שמערבבת תחומים - יצירת חוויה בידורית שבתוכה יש גם חוויה לימודית".
מה קורה אם בטעות הבמאי לא מבין את המשנה?
"משנה זה דבר יפה ומובן. התסריטאים עצמם מבארים בכתיבה את המשנה, וזה בעצמו מספיק לי בדרך כלל. פעמים רבות הרב יוסף צבי רימון היה שם והסביר לנו".
מה הרגע הכי מאתגר מבחינתך?
"הכי מאתגר שבגלל הקורונה והקשיים, הבית של המשפחה בסדרה צולם בחמישה בתים", הוא מחייך. מקצועיות כבר אמרנו?
למרות כל החיוכים והחיבור הטוב, השידוך בין הבמאי התל אביבי למיזם מפתיע. "יריב בא מהעולם החילוני וזוהי אחת הסדרות הראשונות שהוא עושה לציבור הדתי", מספרת שירה פלברט, מנהלת 'רצים למשנה'. "הגישה שאני מאמינה בה לאורך השנים, וזו גם עמדתו של הרב יוסף צבי רימון, היא שאנחנו צריכים לעשות כל דבר בצורה הכי מקצועית, וזה לא עומד בסתירה להיותנו דתיים. החלטתי שאם אנחנו רוצים להצליח, חייבים להיות הכי מקצועיים שאפשר. מה המשמעות של זה? שאני קובעת את הסטנדרטים בהתאם לתקציב, ואם דברים מסוימים לא נראים טוב בתקציב דל, אני מעדיפה לא לייצר אותם. זה אומר שבכל שנה אני קובעת סדר עדיפויות מאוד ברור ומציבה מטרות חדשות שבהן אני רוצה להשתפר ולהתמקצע. ממילא הבחירות שלנו הן מקצועיות, וברוך ה' הבחירות האלה הוכיחו את עצמן בסדרה לאורך השנים. שדרגנו את הצוות, ורמת ההפקה הופכת ליותר ויותר מקצועית מדי עונה".
מלבד סוגיית המקצועיות, לשירה יש עוד כמה דרישות. "הגיעו אלינו מספר לא מבוטל של במאים. הפרמטרים שהיה חשוב לי לבחון הם קודם כול נעימות, מכיוון שיש ילדים על הסט, וחשוב לי שיהיה דיבור נקי, רגוע ומכבד. שנית, ניסיון בסדרות דומות. הפרמטר השלישי הוא היצירתיות, ורק הרביעי בתור הוא המחיר.
"דווקא בגלל שהסדרה עוסקת בלימוד משנה ומיועדת לציבור דתי, הבחירה שלי בבמאי חילוני היא מורכבת. היה הרבה יותר פשוט לקחת במאי דתי שיודע ללמוד משניות ומבין שהמוצר הסופי מגיע ל־80% מהמגזר, וככזה, יש צורך ללכת בין הטיפות ולהבין ניואנסים תת־מגזריים. אבל החלטתי לקחת את האתגר הזה, לטובת המקצועיות".
אפשר דוגמה?
"בסדרה משחקים זוג הורים, אבא ואמא. אחד התנאים שלנו היה שהזוג יהיה נשוי, כי גם אם אין מגע פיזי ביניהם, יש מצבים שכיחים בבית רגיל כגון מריבות או קרבה מסוימת, ומבחינתנו אי אפשר להעמיד שחקנים שאינם נשואים זה לזה בסיטואציה כזאת. ליריב זה היה נשמע מוזר, הוא לא כל כך הבין, הרי הרבה יותר קל למצוא שני שחקנים שכל אחד מתאים לתפקיד שלו, מאשר למצוא בני זוג שמתאימים לשני התפקידים.
"חשובה לנו האווירה התורנית, מבחינתנו זה אומר שלא קיימת מציאות שבה הבמאי צורח על השחקנים ויש אווירה של לחץ. רצינו במאי שהוא קודם כול אדם שנעים לעבוד איתו, שיודע איך לדבר לשחקנים ומזהה תקלות. בכל אלו ניחן יריב. חשוב לומר: במקומות ההלכתיים, שבהם יש לנו הערכים שלנו, אנחנו לא מתפשרים בכלום".
3 מיליון צפיות ביוטיוב
האתגר השתלם, ויש תוצאות בשטח: עונה חדשה, איכותית ומקצועית. "ראינו את הייחודיות של יריב על הסט. הליהוק מאוד מקצועי, ודרך העבודה משרה נעימות. השקענו הרבה כדי שהילדים שלכם ושלי יקבלו תוצר ברמה גבוהה, ובזכות המקצועיות, יש לגישה שלנו פירות: בתוך שלוש שנים גדלנו מ־3,000 צופים ל־70,000. זה לא קרה מעצמו או כמעט בלי שיווק", מסבירה פלברט, "אלא זו תוצאה של עבודה קשה והתמקצעות. אין סדרה בציונות הדתית שכל מטרתה היא לימודית, שהגיעה ל'יס' VOD. רק ביוטיוב הגענו לשלושה מילון צפיות, ובפרק הנצפה ביותר צפו 90,000. יש לזכור שבמושגים שלנו כל צפייה שווה הרבה יותר מילד אחד, כי בדרך כלל כשמשפחה יושבת וצופה ב'רצים למשנה', מדובר בממוצע על שלושה-ארבעה ילדים. רוצים דוגמה להתמקצעות? ראינו בניתוחים של הצפיות ביוטיוב בשנה הראשונה, שכ־50 אחוזים מהילדים נטשו את הסרטונים אחרי הקטע של ההצגה ולא ראו את הלימוד. חשבנו - מה אפשר לעשות כדי להצליח להכניס את הלימוד? ביקשנו מעמית פארן התסריטאי שהלימוד יהיה שזור בתוך העלילה. בכל שנה ישנה עלילה וצריכים לפתור תעלומה שונה. כדי להתקדם בעלילה, צריכים ללמוד את המשנה וכך לפתור את התעלומה".
יחד עם ההצלחה, פלברט מבקשת לחדד את המטרות. "המטרה של הסדרה היא לא הסרטונים עצמם ולא רק מילוי הזמן החופשי בקיץ. אנחנו מאוד שמחים שהילדים בוחרים לצפות בעצמם בפרקים באמצע הקיץ, זה דבר מדהים", היא אומרת בסיפוק רב, "אך יחד עם זאת, המטרה הראשית שלנו היא לגרום לילדים לאהוב ללמוד משנה. הסדרה היא טריגר להוציא את המשנה מהמדף, ללמוד אותה ולאהוב אותה". נראה שהמטרה מושגת ובגדול. גילוי נאות: אחי, הראל, השתתף בסדרה במשך כשבע שנים וזכה בפרסים.
איך התגובות בשטח?
"מדהימות. יש ילדים שלקחו את 'רצים למשנה' צעד אחד קדימה, ובזכות הסדרה מסיימים מסכתות או אפילו ש"ס משניות לרגל בר־המצווה או בת־המצווה. הסדרה משפיעה על שיעורי המשנה בבית הספר. זה כבר לא המקצוע שנמצא בתחתית הרשימה, ויש מורים שמשתמשים בפרקי הסדרה במהלך השנה".
ספרי לנו סיפור טוב שממחיש את יחס הקהל.
"לפני שלוש עונות קיבלנו אימייל מאמא: 'שלום, לבני קוראים יצחק ויש לו CP (שיתוק מוחין), והוא לומד בכיתת שילוב בבית ספר לא דתי. חיפשנו איך להעשיר את עולמו התורני וגילינו את רצים למשנה. רצינו לספר לכם שהוא מאוד נהנה'". מאותו הקיץ יצחק הוא אורח קבע באירועים של 'רצים למשנה', עונה על כל השאלות וזוכה בחידון בין המקומות הראשונים. "לא רק שזה נותן לו את מה שחסר בבית הספר, שבו אין לו הצד התורני, אלא שזה מקום שבו הוא מרגיש שווה בין שווים, זוכה בפרסים, ואין הבדל בינו לבין ילדים אחרים. מלבד לימוד המשנה, ההשתתפות במיזם גם מחזקת לו את הביטחון העצמי ומעצימה אותו".
שירה שופעת סיפורים, והיא מנסה לברור את המיטב. "אמא כותבת לי: 'הבן שלי מסיים מסכת ברכות, ורצינו לשאול: מה עושים בסיום מסכת?' הקשיתי עליה: 'לא הבנתי את השאלה'. עונה לי האם: 'שירה, אנחנו לא מבית דתי, ברמה הטכנית אנחנו לא יודעים מה עושים בסיום מסכת'. מיד שלחתי לה את ה'הדרן עלן'. הם עשו סיום מסכת, וסיפרו לנו אחר כך שהיה מאוד מרגש. אצלנו כל סיום הוא מרגש, אבל למען האמת, לשמחתנו כבר די התרגלנו לראות תמונות של עוגות מיוחדות מסיומי מסכת, וילדים שבעקבות 'רצים למשנה' מסיימים מסכת לראשונה. אנחנו מקבלים המון תודות. לפני שנתיים, שלמדנו על אבדות ומציאות, הילדים שיתפו אותנו שהם הולכים ברחוב ופתאום שמים לב לחפצים שעד עכשיו לא היו שמים לב אליהם, ומביעים את דעתם בפני המשפחה שלהם בשאלה אם צריך להכריז על האבדה או להשאירה במקומה. אנחנו שמחים לראות ש'רצים למשנה' לא נשאר רק בתוך המסך, והילדים יודעים לקשר את המסרים לחיי היומיום".
היעד הבא: קהל חילוני
"השאיפה שלנו היא להגיע לקהל רחב יותר, להמשיך לגדול עם הילדים ולעשות בעתיד 'רצים לגמרא' ו'רצים להלכה'. תורם דתי לשעבר שראה את הסדרה העיר לנו שמצד אחד היא מאוד יפה, אולם מצד שני הוא רוצה שניצור סדרה שמתאימה גם לילדים כמו שלו, שלומדים במסגרות לא דתיות. בעקבות כך, התחלנו לעבוד על סדרה על פרשת השבוע אשר מיועדת לציבור הכללי". רגע לפני שהראיון מסתיים, שירה מבקשת לעצור ולומר תודה. "אחת המנטרות של הרב רימון היא הכרת הטוב, ומאוד חשוב לי להודות. תודה לרב רימון שנותן בי את האמון שלו מההתחלה, לרב אלי טרגין מנכ"ל העמותה, לרב אביעד ברטוב ולאלעד איזבוצקי, היוזמים של 'רצים למשנה', ולשותפים שלנו, האגף לתרבות יהודית".
לסיום, שחררי לנו איזה ספוילר לעונה הקרובה.
"בעונה הקרובה יהיו 25 פרקים. יסופר בה על משפחה שמשפצת את ביתה, וההורים, שעוסקים לפרנסתם בארכיאולוגיה, מגלים מגילת נחושת ולוקחים אותה הביתה כדי לפתור אותה. תוך כדי השיפוצים העניינים מסתבכים".
גם אתם כבר סקרנים?
* בשיתוף מיזם 'רצים למשנה'