הכוונה טובה, התוכנית פחות

החלת ריבונות חלקית וסמלית עדיפה על מימוש מלא של תוכנית המאה, שמותירה בידי ישראל חלק זעום משטחי יהודה ושומרון. דעה

עמנואל שילה , י' בתמוז תש"פ | עודכן: 14:40

טראמפ מאבד עניין, נתניהו חושש ומהסס. טקס השקת תוכנית המאה בבית הלבן
טראמפ מאבד עניין, נתניהו חושש ומהסס. טקס השקת תוכנית המאה בבית הלבן
צילום: קובי גדעון, לע"מ

1.

התאריך המיועד להחלת הריבונות ביהודה ושומרון על פי נתניהו חלף עבר, אבל לא היינו מתקטננים על כמה ימים, אפילו לא על כמה שבועות. העניין הוא שלפי הרושם המתקבל, לפחות נכון לשעה זו, לא תהיה החלת ריבונות משמעותית בזמן הקרוב.

מתוך 30 האחוזים מהשטח שמעבר לקו הירוק שעליהם מיועדת לחול הריבונות, 20 האחוזים של בקעת הירדן - שני שלישים מהשטח הריבוני המיועד - כנראה כבר נחתכו החוצה. דווקא האזור שלכאורה יש לגביו קונצנזוס רחב, חבל ארץ אסטרטגי של יישובים שהוקמו בידי תנועת העבודה, שאפילו גנץ ולפיד הבטיחו לפני הבחירות האחרונות לצרפם לשטחה הריבוני של ישראל - הפך לסלע מחלוקת. גנץ ואשכנזי לא רק הפכו את עורם ומתכחשים להבטחתם לבוחר, אלא גם משפיעים על הממשל האמריקני ומצננים את תמיכתו בכל צעד שאינו מוסכם עליהם.

מכיוון שנתניהו משתף בהתייעצויותיו ובהחלטותיו רק את נאמנו יריב לוין וכמה מיועציו הקרובים, לא נותר אלא להסתמך על שמועות והערכות. על פי מה שנראה כעת, גם ביהודה ושומרון נתניהו לא מתכוון בשלב הזה להחיל ריבונות על כל היישובים. ייתכן שיסתפק בגושים כמו אריאל, גוש עציון ומעלה אדומים. ייתכן שיצרף אליהם כמה מקומות סמליים מחוץ לגושים, כמו בית אל ושילה, כדי למתן את האכזבה של הימין בישראל ולהלהיב את תומכי טראמפ האוונגליסטים, חובבי עם ישראל וארץ התנ"ך. וייתכן שאפילו זה לא יקרה, ופשוט לא תהיה שום החלת ריבונות. אלא שבמקרה כזה הכישלון והפרת ההבטחה יהיו בוטים, ונתניהו עלול לספוג פגיעה קשה באמינותו. לכן הוא ישתדל לכל הפחות לבצע מהלך סמלי של החלת ריבונות, ולהבטיח שזו רק ההתחלה ושבעתיד יהיו פעימות נוספות.

2.

אבל גם אם זה כל מה שיֵצא מכל המהלך הגדול של תוכנית טראמפ, לא בטוח שצריך להצטער. בעסקת המאה של הנשיא האמריקני יש אומנם יתרונות גדולים, אבל טמונות בה גם בעיות קשות. בבקעת הירדן התוכנית מעניקה לישראל את כל המרחב, אבל ביהודה ושומרון היא משאירה לנו נתח זעום. חלק הארי של השטח, כולל כמחצית משטחי C, שכיום נתונים לשליטה ישראלית, מיועד להימסר לערבים. בנוסף, הפלשתינים אמורים לקבל כפיצוי שטחים נרחבים בתוך תחומי הקו הירוק.

אמנם התוכנית קובעת שאף יישוב לא ייעקר, אבל הכוונה היא רק ליישובים מאושרים ומוסדרים. מאמץ התיישבותי אדיר של עשרים שנות הקמת מאחזים באזורים אסטרטגיים חיוניים, אמור להימחק בתואנה שמדובר בהתיישבות בלתי חוקית. זאת ועוד: כעשרים יישובים מרוחקים מיועדים להישאר בשטח כמובלעות מבודדות, וכאילו לא די בכך, עוד צפויה להיגזר עליהם הקפאת התרחבות. התוכנית יותר מרומזת מה היא מצפה שיקרה באותם יישובים: שהתושבים המעוניינים בכך יקבלו פיצויים, וינטשו.

ואחרי כל זה, השטח שעליו תוחל הריבונות כולל רק מעט יותר מעשרה אחוזים משטחי יהודה ושומרון. אם בעבר חשבנו שפיזור היישובים מבטיח שליטה לכל הפחות בשטחי C, באה תוכנית טראמפ ומנתקת את היישובים מסביבתם הגיאוגרפית הקרובה, ובמקרים רבים גם מצירי התנועה המרכזיים שמוליכים אליהם. וכך נוכחות של 400,000 תושבים יהודים מבטיחה את שליטתה של ישראל רק בכ־12 אחוזים מהשטח. האם אפשר לשמוח על כך? האם מפעל ההתיישבות הוקם כדי להשיג אחיזה בחלק קטן כל כך של שטחי יהודה ושומרון?

3.

הסכנה הגדולה ביותר של תוכנית טראמפ טמונה בכוונה המוצהרת להקים מדינה פלשתינית על השטח שמחוץ לתחומי הריבונות. תומכי התוכנית מרגיעים אותנו שזה לא יקרה, שמדינה פלשתינית לא תקום משום שהפלשתינים לא יעמדו בתנאים הקשים שהתוכנית מעמידה לכך. אבל הניסיון מלמד שתנאים שהפלשתינים נדרשים להם - סופם להישחק ולהישכח. על פי התרחיש הסביר, ברגע שישראל משדרת שאלה הם גבולות ריבונותה במקרה שהפלשתינים יעמדו בתנאים - היא תהיה מנועה מלהרחיב את ריבונותה גם אם לא יעמדו בהם. ואם בשלב מסוים הפלשתינים יכריזו חד־צדדית על מדינה בלי לעמוד בתנאי תוכנית טראמפ, הדרישה מישראל תהיה להסתפק בשטח הריבוני שלה ולכבד את ריבונות הפלשתינים בשטח שמיועד להם. הדרישה הזו תבוא גם מבחוץ - מהאו"ם, מהאיחוד האירופי ואפילו מארה"ב, וגם מבפנים - מהשמאל הישראלי. קיבלתם את שלכם, יאמרו לנו, לא עקרו לכם אף יישוב. עכשיו מה אתם רוצים, שנצא למלחמה כדי לכבוש שטחים שאין בהם אף יישוב ישראלי? רק משום שהפלשתינים הקימו מדינה בלי לעמוד בתנאים של טראמפ?

מה שקורה כעת בעזה, שישראל לא חולמת לכבוש אותה מחדש למרות הטרור הבלתי פוסק והתחמשות הפלשתינים באלפי רקטות שמאיימות על תל אביב ונתב"ג, צפוי לחזור על עצמו גם לגבי שטחי יהודה ושומרון.

קיצורו של דבר, תוכנית טראמפ היא תוכנית לחלוקת הארץ לשתי מדינות: ישראל ופלשתין. היא טובה יותר מכל תוכנית אמריקנית קודמת שהייתה על השולחן, כי היא לא עוקרת אף יישוב, ונותנת לישראל את כל הבקעה ונתח קצת יותר גדול משטחי יהודה ושומרון. אבל היא בכל זאת לוקחת מידינו את רוב שטחי יהודה ושומרון, והיא מקדמת את חזון הקמתה של מדינה פלשתינית. פרדוקסלית, למרות שהיא יותר טובה מתוכניות של ממשלים אמריקניים קודמים, היא גם יותר מסוכנת. מדוע? כי היא מדלגת על הצורך להגיע להסכמה עם הפלשתינים, ולכן, בניגוד לתוכניות קודמות שנכשלו, היא גם עלולה להתממש.

אז נכון שיש סיבה טובה להתאכזב. הרי נופפו לנו מול העיניים בפיתוי של החלת ריבונות על כל יישובי יהודה ושומרון והסרת האיום של עקירתם. אבל כשרואים את התמונה המלאה, את סכנותיה הגדולות של תוכנית טראמפ ולא רק את יתרונותיה, לא בטוח שיש להצטער אם גם היא תישאר בגדר רעיון בלבד.

4.

במדרש רבה (בראשית סד) מסופר על אכזבה גדולה שעם ישראל נחל כמה עשרות שנים לאחר חורבן הבית השני. מלכות רומי נתנה אישור לבנייתו מחדש של בית המקדש. לאחר שעם ישראל החל בהיערכות ובאיסוף תרומות, הרומאים חזרו בהם מהסכמתם בעקבות קטרוג ומלשינות מצד הכותים. העם הזועם והנסער רצה לפתוח במרד חסר סיכוי, שהיה צפוי להסתיים באסון כבד, ורבי יהושע נשלח כדי להרגיע את הציבור המאוכזב. מספר המדרש (בתרגום חופשי שלי): "בא רבי יהושע ודרש: אריה טרף טֶרף ועצם עמדה בגרונו. אמר: כל מי שיבוא ויוציאו - אתן לו שכרו. בא קורא מצרי, שמקורו ארוך, הכניס את מקורו והוציאו. אמר לו: תן לי שכרי. אמר לו: לך ותהיה מתפאר שנכנסת לפי אריה בשלום ויצאת בשלום". וסיכם רבי יהושע את הלקח מהמשל שלו: "דיינו שנכנסנו לאומה זו בשלום ויצאנו בשלום".

כזכור, לאחר בחירתו של טראמפ לנשיא ארצות הברית הרעיפו עלינו הוא וממשלו לא מעט מתנות. הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר אליה את השגרירות, הוא סילק את נציגות אש"ף מוושינגטון, הכיר בריבונותנו ברמת הגולן, ולבסוף שר החוץ שלו מייק פומפאו אף הכריז שההתנחלויות הן חוקיות.

לאורך כל הדרך אמרו לנו שאומנם עכשיו אנחנו מקבלים, אבל טראמפ הוא איש עסקים ממולח, ובסוף הוא יגבה מאיתנו מחיר בעסקת המאה שהוא מדבר עליה כל הזמן. אז נכון, היו לנו תקוות גדולות מעסקת המאה, נטעו בנו אשליות ורודות. אבל לנוכח המחיר שהיא גובה מאיתנו, ספק אם יש להצטער אם לא תצא אל הפועל. דיינו שנכנסנו אליה בשלום ויצאנו ממנה בשלום. ואם מה שיישאר ממנה בסופו של דבר הוא צעד קטן וראשוני של ריבונות, אבל בלי מחויבות לחזון המדינה הפלשתינית, למפה ולגבולות שהיא מסמנת - גם זו לטובה.

5.

ושלא יבלבלו אתכם נתניהו ותומכיו בפוליטיקה, בהתיישבות ובתקשורת: את כישלון המהלך אי אפשר לתלות בשינויים הקטנים והסבירים שהנהגת המתנחלים ביקשה להכניס במפה. אם לא תהיה החלת ריבונות, זה יקרה בגלל גנץ וחבריו שעשו הכול כדי להכשיל אותה, בגלל לחצי הערבים, האירופים ומדינות נוספות, משום שנתניהו כדרכו היה הססן וחששן, ומשום שטראמפ הגיע למסקנה שזה לא מה שיעזור לו לנצח בבחירות. אז למרות הנטייה הידועה של המתנחלים להלקאה עצמית - במקרה הזה באמת שאין סיבה.

לתגובות: eshilo777@gmail.com