אריאל שרון
אריאל שרוןצילום ארכיון: יוסי זמיר, פלאש 90

15 שנה לעקירת יישובי חבל עזה, דומני שאפשר כבר לומר בפה מלא, ללא חשש, את המשפט המזעזע שלכאורה אסור להוציא מהפה: ראש הממשלה אריאל שרון היה בוגד.

בוגד בעמו, בוגד במדינתו. שרון הוא ראש הממשלה היחיד מכל תריסר האישים שמילאו את התפקיד, הראוי לתואר הבלתי מכובד הזה.

שרון היה בוגד, בדיוק על פי ההגדרה של המילה בוגד: אדם שפגע ביודעין בביטחון המדינה לתועלתו האישית.

שרון פגע ביודעין בביטחון המדינה, כי יותר מכל אדם אחר בישראל, הוא ידע בוודאות שהתוצאה של נסיגה חד צדדית מהרצועה תהיה רקטות על אשקלון וקרית גת (אפילו הוא לא האמין שהטווח יכסה גם את גוש דן ובאר שבע). ולמרות הידיעה הוודאית הזו שרון החליט על נסיגה מהרצועה.

איך אני יודע ששרון ידע את זה? כי הוא בעצמו הזהיר מכך אין ספור פעמים. בחודש דצמבר 1987, אחרי פרוץ 'האינתיפאדה הראשונה', כששמעון פרס הציע לסגת מעזה (בלי לפרט מאילו חלקים של הרצועה מדובר), הגיב שרון: "זו הצעה בלתי שקולה, שתוביל להגברת האלימות הפלשתינית משום שלא ניתן לחסום הרמטית את רצועת עזה. אם נצא משם, המחבלים ישגרו טילים ופגזים על שדרות ואשקלון, בדיוק כפי שעשו בלבנון".

בחול המועד סוכות תש"ן השתתף שרון בטקס חידוש היישוב כפר-דרום. בנאומו באירוע אמר: "כפי שברור שאם ישראל תוציא כוחותיה מדרום לבנון יישובי צפון הארץ יופגזו, כך ברור שאם נפנה את רצועת עזה, כל האיזור הדרומי של הארץ ייפגע. רצועת עזה היא רצועת הביטחון. אם לא היו יושבים כאן יהודים, לא היתה מוטיבציה לסייר באופן קבוע ולטפל בטרור האינטנסיבי ברצועה".

בי"ח בכסלו תשנ"ב, 25 בנובמבר 1991, חצי שנה לפני הבחירות לכנסת ה-13 שבה איבד הליכוד את השלטון, השתתף שרון באירוע של הקרן לפיתוח גוש קטיף שהתקיים במלון היאט על הר הצופים בירושלים. גם כאן הוא שטח את השקפת עולמו הביטחונית: "משך שנים רבות היתה רצועת עזה המקור הקשה ביותר לטרור הפלשתיני-ערבי נגד ישראל. היום, אפשר להציב קטיושה – צינור מתכת קטן הנישא על כתף – ולפגוע באשקלון, בקרית גת, בנתיבות. מה נעשה אז? נפציץ? נגיב?... אין תשובה לבעיות האלה, אלא בנוכחות יהודית בחבל עזה".

שרון לא שינה את דעותיו, גם כשנבחר לראשות הממשלה. בי"ח בטבת תשס"ג 23 בדצמבר 2002, שנה לפני ששרון הכריז לראשונה בכנס הרצליה על 'התנתקות', הוא אמר בישיבת 'שרינו' של הליכוד: "כל נסיגה או הפרדה חד-צדדית ללא הסכם פירושה אסון כבד על ישראל. צריך להיזהר מכל ניסיון לנטוע אשליות שיש פתרון למצב, על ידי החלטות חד-צדדיות והפרדה חד-צדדית או איזשהו צעד ללא הסכם...".

גם אחרי הבחירות של 2003, כששרון בדק עם יו"ר מפלגת העבודה עמרם מצנע אפשרות להקים קואליציה איתו, הוא דחה את בקשת מצנע לעקור רק יישוב אחד ברצועה – נצרים – ונתן למצנע הרצאה מקיפה על החשיבות האסטרטגית של נצרים.

אז מה הביא את שרון לשנות את דעתו? מה הוא הבין בינואר 2004 שהוא לא הבין בינואר 2003? רק דבר אחד: שנסיגה מהרצועה היא הדרך היחידה למנוע את העמדתו לדין בפרשת שוחד.

אני מאמין לסיפור שסיפר בשעתו צבי הנדל, שפורסם במקומות רבים, על הדיון ב'פורום החווה' – חבורת המקורבים של שרון - בו שוכנע שרון לסגת מהרצועה ולהרוס את היישובים כדי לחלץ את עצמו מהעמדה לדין. הנדל סיפר כי שמע על כך מאחד מאנשי 'פורום החווה'. אספר את הפרשה בקצרה: לעו"ד דב וייסגלס, פרקליטו וראש לשכתו של שרון, הגיע מידע שממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה עדנה ארבל, מכינה כתב אישום נגד שרון בפרשת האי היווני, על שוחד. וייסגלס הבין במדוייק מה המשמעות המשפטית של המילה שוחד, ועד כמה קשה להיחלץ בשלום מסעיף כזה. בכינוס של 'פורום החווה' - הבנים עמרי וגלעד, וייסגלס, איש הפירסום אייל ארד, ראובן אדלר ועוד כמה מקורבים - אמר אחד מאנשי יחסי הציבור של שרון: "אריק, לך על פינוי מוחלט של חבל עזה. רק זה יחלץ אותך מהבוץ המשפטי".

התגובה המיידית של שרון היתה שלילה מוחלטת: "לא בא בחשבון. ההתיישבות שם היא נכס אסטרטגי. ליד אשקלון יש לנו את תחנת הכוח שנותנת יותר ממחצית חשמל לכל המדינה, והנפט של קצא"א (קו צינור אשקלון-אילת), שאם טיל אחד פוגע בהם אני צריך לפנות את כל הדרום. אוי ואבוי לנו אם ישראל לא תשלוט ברצועה. רק לפני כמה חודשים הסברתי את זה למצנע. להתיישבות ברצועה יש חשיבות אסטרטגית. אני באמת מאמין בזה".

במשך שלושה שבועות הפעילו עליו המקורבים לחצים שיסכים למהלך, עד ששרון נשבר והסכים להצעה.

הדיון הזה נשמר בסוד. איש לא הדליף אותו לתקשורת. רק אחד מהמשתתפים סיפר על כך לצבי הנדל. זה היה, נזכיר שוב, לפני שמישהו במדינה, חוץ מחברי 'פורום החווה', ידע ששרון מתכנן לסגת חד צדדית מהרצועה ולהחריב את גוש קטיף.

אין לי הוכחות משפטיות באמיתות הסיפור, יש רק הוכחה הגיונית. האדם שסיפר זאת להנדל – לפני שמישהו במדינה ידע על כך! חשוב להדגיש זאת שוב ושוב - מסר לו מידע שנחלק אותו לשני סעיפים: א. שרון מתכנן נסיגה מלאה מהרצועה והריסת כל היישובים. ב. הסיבה לכך היא המצוקה המשפטית של שרון. האם סעיף א' הוכח כנכון? אין מי שחולק על כך. סימן שגם סעיף ב' נכון. הרי לא סביר שמישהו ממקורבי שרון ידליף להנדל מידע סודי אמיתי – סעיף א' – ויפברק סיבה שיקרית שרק מוציאה את שרון באור שלילי.

אז מי שפוגע ביודעין בביטחון המדינה לתועלתו האישית – אין לו הגדרה אחרת זולת זו שבכותרת.

הטור המלא יפורסם בשבת הקרובה ב''מצב הרוח''