ממשלת הפרטים הקטנים

שבועיים לתוך יולי, והמילה 'ריבונות' אפילו לא עולה בישיבת הממשלה.

ניצן קידר , כ"ד בתמוז תש"פ

ההגשה המשותפת עם יו"ר מרכז הליכוד תגרום לנתניהו להזיע. סמוטריץ' וחיים כ"ץ
ההגשה המשותפת עם יו"ר מרכז הליכוד תגרום לנתניהו להזיע. סמוטריץ' וחיים כ"ץ
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בסדר היום שבין הקורונה לעימותים הפוליטיים, סוגיית הריבונות הולכת ושוקעת בציבוריות הישראלית. כשמדי יום למעלה מאלף ישראלים נדבקים בנגיף הקורונה ומספר החולים קשה גדל בהתמדה, כשבכל יום עולה מספר דורשי העבודה על אלו שחוזרים מחל"ת, הישראלים עסוקים בעיקר בכאן ועכשיו.

השבוע העבירו גורמים אמריקניים מסר חד וברור לראש הממשלה נתניהו, ולפיו כל נושא תוכנית המאה חשוב מאוד, אבל המשברים הפנים־אמריקניים הרבים שהנשיא טראמפ מתמודד עימם חשובים הרבה יותר. קשה שלא לתהות אם פרסומו והדהודו של המסר יועדו באמת לאוזני ראש הממשלה, או שמא לאוזני הציבור בימין, שמבקש ואף דורש ריבונות.

נתניהו מנצל כל תירוץ אפשרי להימנע מהחלת הריבונות. אין ספק שהמומנטום, אותו "רגע היסטורי" שעליו דיבר, כבר פוספס. ברגע שג'ארד קושנר השתלט על השיח מהצד האמריקני, לריבונות יש מחיר - הכרה במדינה פלשתינית, ושטחי C, שבהם התחייב נתניהו לטפל בכיוון שונה.

אין זה המקרה היחיד בעת האחרונה שראש הממשלה פועל נגד הצהרות שלו עצמו. בשבוע שעבר הוא מנע הקמת ועדת חקירה לניגודי העניינים של שופטי העליון, אחרי שהשתלח במשך שנים במערכת החוק והמשפט, על כל אגפיה.

נתניהו, סביר להניח, מצטער היום שלא התאמץ קצת יותר להכניס את מפלגת ימינה לקואליציה. המכות הקטנות בכנף, מדי שבוע, הופכות לנזק תדמיתי ולנזק בסקרים. כשנפתלי בנט גובר על ראש ממשלה מכהן בפער משמעותי בשאלה על מי הציבור סומך יותר לנהל את משבר הקורונה, נתניהו צריך להביט עמוק פנימה ולנסות להבין איפה הוא טועה.

דווקא בימינה, כך נראה, יכולים להיות מרוצים מהמקום שבו הם נמצאים בעת הנוכחית. הם עומדים ומתריעים בשער, מציעים גם את עזרתם, ומאתגרים את הממשלה מכל מיני כיוונים. האתגר הבא, שכבר יצא לדרך השבוע, הוא הצעת חוק משותפת לח"כ בצלאל סמוטריץ' מהאופוזיציה ולח"כ חיים כץ מהקואליציה (ליכוד), להחלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון.

הצעת החוק מעניינת דווקא משום שהיא מתכתבת עם החלטות של מרכז הליכוד, שנתניהו יתקשה להתעלם מהן, ומפני שאחד המציעים הוא יו"ר מרכז הליכוד וגורם בעל כוח פוליטי משמעותי במפלגה. על פי ההצעה תוחל הריבונות על כלל מרחבי ההתיישבות, ללא הזנחת אף יישוב וללא הפיכת אף יישוב למובלעת. לצד זאת מבקשת ההצעה לייצר מנגנון לשימור השטח הלא־ריבוני, ולמניעת השתלטות ערבית או בינלאומית על שטחים באזור C שייוותרו בינתיים מחוץ למפת הריבונות.

המנגנון המדובר יפעל למנוע בנייה פלשתינית בלתי חוקית בשטח, לסלק פשיעה חקלאית או השתלטות על ידי פרישת תשתיות, למנוע כל פעילות בינלאומית שאינה באישור הממשלה, לקדם הסדר מקרקעין כולל באזור שנשאר מחוץ למפת הריבונות, וכן לקדם שמירה על אדמות המדינה באמצעות מרעה, חקלאות או ייעור.

הצעת החוק אינה מתעלמת מהפלשתינים, ומתייחסת גם לצרכים ההומניטריים של תושבי שטח C שאינם אזרחי מדינת ישראל. היא קובעת כללים וסייגים לקידומן של תוכניות בנייה עבור תושבים אלה, בכפוף לאישור הקבינט המדיני־ביטחוני. כדי למנוע בעיות, סמוטריץ' איש האופוזיציה חתם ראשון על ההצעה, ולא חבר הכנסת כץ, וכך הקואליציה לא תוכל להוריד את ההצעה מסדר היום.

נקודת המוצא של ההצעה היא שגם אם, כצפוי, נתניהו ינסה לטרפד את הצעת החוק או לפגוע בה, נושא הריבונות יאתגר אותו ויהיה על סדר היום הציבורי. מרבית חברי הכנסת של הליכוד היו שמחים לקדם חוק כזה, אבל איש מהם לא הרים עד כה את הכפפה.

אגב, מעניין לראות כיצד יפעלו אם החוק הזה יגיע לכנסת. אחרי שחלקם הובכו מההצעה הקודמת של סמוטריץ', הצבעה נגד או הימנעות בחוק שכל מטרתו היא להחיל ריבונות בשטחי יהודה ושומרון, תהיה בעצם פעולה נגד העקרונות שמובילים רבים מהליכודניקים.

"כשאתה לוקח מהלך אמיתי, שמתכתב עם הרעיון של נתניהו עצמו ועם החלטות של מרכז הליכוד - קשה מאוד להתמודד איתו. הצעת החוק עונה על הכשלים שהתגלו בהצעת הריבונות כפי שהוצגה", מסביר לנו חבר הכנסת סמוטריץ'.

אבל נראה שזו תהיה מבוכה גדולה מאוד לנתניהו. מה יעשה? ייתכן שירצה למסמס את ההצעה המדוברת בהצעת חוק ממשלתית, שאת גיבושה יעשה באיטיות יתרה, ואחר כך גם ידאג למסמס אותה. הבעיה היא שלצד הרצון הזה, כדי להניע הצעת חוק כזו הוא זקוק להסכמה של מפלגת כחול לבן. מעבר לכך, מדובר במבוכה מעצם העובדה שנתניהו דיבר על ריבונות, אך מי שמציעים בפועל חוק שיישם אותה הם אנשים אחרים.

הצעת החוק כבר על השולחן. סביר להניח שאת הפטור מחובת הנחה שביקשו סמוטריץ' וכץ הם לא יקבלו. כנראה הקואליציה תשתדל לעכב אותו בכל דרך. עם זאת, לנושא החשוב של החלת הריבונות והעמדתה במקום גבוה בסדר היום הציבורי, כל המהלך הזה עושה רק טוב.

לא מאהבת מרדכי

חילופי המהלומות שנרשמו השבוע ביותר מהזדמנות אחת בין כחול לבן לליכוד, מלמדים על הבעיה המובנית של ממשלת האחדות. בעיה שיכולה לפרק אותה ברגע, ומנגד, באורח אירוני, לגרום לה לשרוד הרבה מאוד זמן.

הקלישאה מדברת על ממשלות אחדות כ'ממשלות שיתוק לאומי'. בזמן הקורונה ממשלה לא יכולה להיות בשיתוק, אבל העיסוק המרכזי של ראשיה בימים הללו הוא פוליטיקה קטנה. הביקורת של זה נתקלת בתגובה של ההוא. בכיר בליכוד יוצא נגד בכיר בכחול לבן, ולהפך. בליכוד עסוקים יותר מדי בניסיונות הפוליטיקה. כך היה במאבק נגד בחירתה של איילת שקד לוועדה למינוי שופטים ולוועדה למינוי דיינים.

הקטנוניות גדולה עד כדי כך שבליכוד עשו נפשות עבור מרב מיכאלי, ללא ספק מישהי שלא תקדם אג'נדה דומה לזו שלהם, העיקר ששקד תישאר בלי כלום. הצהירו הצהרה אחת, כדי שהציבור יחשוב משהו, ופעלו באופן אחר לגמרי מאחורי הקלעים.

בינתיים נתניהו אומנם אוחז בהגה ממשלת האחדות, אבל נראה שלצידו יושב נווט מטעם כחול לבן, שמאלץ אותה לפנות בכל פעם שהוא רוצה. אם דיברנו על המבוכה שהוא עלול להיתקל בה בחוק הריבונות, נתניהו נתקל בשורה של בעיות עם כחול לבן. הוא חשב שבקשר הזה הוא יצא כשידו על העליונה, אך בינתיים, צופה מהצד בשבועות האחרונים יכול לחשוב שכחול לבן - 15 ח"כים - היא השולטת בממשלה, ולא מפלגת הליכוד, עם יותר מכפליים נציגים.

הליכוד נמצא במלכוד אמיתי. הוא מובל באף על ידי מפלגה אחרת, אבל לא באמת יכול לעשות דבר. בחירות? נתניהו אולי חולם עליהן. לפרק ממשלה באמצע משבר הקורונה, אולי בשיא חדש שלו, תהיה החלטה שחלק מציבור תומכיו יתקשה לבלוע. בינתיים, גם אם הוא מאוד רוצה, הטיפול הכלכלי במשבר אינו מספק, ההתמודדות הבריאותית לוקה בחסר, וכמי שלקח הכול על כתפיו כשהיה צריך להעניק את הקרדיט - עכשיו הוא גם זה שצריך להתייצב ולספוג את הביקורת ש'הרוויח' במעשיו.

הקוסם מבלפור זקוק עכשיו נואשות לאחד השפנים שיחזירו אותו למקום הטבעי שלו, מבחינתו. בינתיים, בכל פעם שהוא מנסה לשלוף משהו מהכובע, הוא מגלה שכחול לבן הותירו אותו ריק. האם נשארו עוד קסמים באמתחתו של נתניהו, שיוציאו את הליכוד ואותו עצמו מממשלת אחדות שנכון לעכשיו נראית בעוכריו? אצל נתניהו אומנם הכול אפשרי, אבל הפעם נראה שיש צורך בלהטוט חדש ומקורי במיוחד כדי לשנות את התמונה ואת המצב.

הצדק עם השר אוחנה

השר אמיר אוחנה הסב את תשומת ליבי לאזכורו כאן בשבוע שעבר כאחד משרי הליכוד שלא טרחו להגיע להצבעה בנוגע להקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית לניגודי העניינים של השופטים. הצדק עימו: השר אוחנה שהה בבידוד, ודווקא תמך בהצעה של ח"כ סמוטריץ'. הוא אף פנה לראש הממשלה וליו"ר הקואליציה וביקש שיורו לחברי הליכוד להצביע בעדה. חשוב שידע הקורא מי נמלט על נפשו מאותה הצבעה וסיבותיו עימו, ומי פשוט לא היה יכול להגיע מפאת מצב שאינו תלוי בו, ואולי היה יכול לשנות את התמונה.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com