משטרת הלהט"ב בדלת

החוק למניעת טיפולי המרה שעבר השבוע הוא כלי אנטי־דמוקרטי, שמטיל משטר אימה על הורים ומורים שיבקשו לחנך את ילדיהם ע"פ אמונתם. דעה

מיכאל פואה , ב' באב תש"פ | עודכן: 16:43

מיכאל פואה
מיכאל פואה
צילום: אלנתן גוטווירט

אביב: אמא, אני רוצה ללכת היום לגן עם שמלה.

אמא: מה זה, פורים היום?

אביב: לא, אבל אני רוצה ללכת עם שמלה!

אמא: אבל אתה בן ולא בת!

דפיקות בדלת: פתחו בשם החוק!

אמא: בשם איזה חוק?

הקול שמאחורי הדלת: החוק נגד המרה! שמענו שאת מנסה לשנות את נטייתו המינית ואת זהותו המגדרית של ילדך, והרינו להודיעך שאת צפויה לעונש של שנה מאסר או קנס של עד 120,000 שקל.

רק כדי להשלים את התמונה, נציין שאילו הייתה האם אומרת לבנה: איזה יופי, לא רק שאלביש לך שמלה ורודה אלא גם אקבע תור לרופא שייתן לך הורמונים כדי שחס וחלילה לא יגדלו לך שערות על הפנים כשתגדל, ואם תרצה גם נעשה לך ניתוח כדי שתיראה כמו בת בכל חלקי גופך - לפי החוק נגד המרה שעבר השבוע בקריאה ראשונה בכנסת, היא הייתה מאה אחוז בסדר.

בימים האחרונים אנו מוצפים בסיפורים על טיפולי המרה מטורללים, ובפרסומים פסבדו־מדעיים כאילו נטייה תוך־מינית היא מולדת ובלתי ניתנת לשינוי. כל זאת במטרה להעביר את הצעת החוק שכוונתה לשלול מכולנו את הזכות והיכולת לחנך את ילדינו. מה שעומד ביסוד החוק הוא רצונו של הקטין, ולא משנה מה גילו ומהי הבנתו. כל "אבחון, הערכה, יעוץ או טיפול במטרה לנסות לשנות את נטייתו המינית או זהותו המגדרית של הקטין" נחשבים לטיפול המרה האסור על פי החוק. לעומת זאת, "טיפול הנעשה כחלק מתהליך של שינוי מין ו/או התאמה מגדרית שנעשה ביוזמת ובהסכמת הקטין" לא נחשב כטיפול המרה. זו לשון החוק.

פירוש הדברים שאם הבוקר הילד החליט שהוא בת, או להפך, הבת החליטה שהיא בן, אתם חייבים ליישר קו איתו או איתה, ולא לנסות להסביר לו או לה שזה לא מתאים ולא מקובל. כל הידע שיש לכם על ההבדלים הפיזיולוגיים בין בנים לבנות, כל ניסיון החיים שלכם על ההבדלים הנפשיים בין נשים לגברים, וכל הרצון שלכם לעזור לילדכם לעצב את עצמו בהתאם למינו - חשובים כלא־כלום. מה שחשוב הן יוזמתו והסכמתו של הקטין - במקרה דנן בנכם או בתכם, שבודקים גבולות ותועים בדרכי החיים. אז אתם, שהייתם פעם אבא ואמא והיום אתם הורה 1 והורה 2, כאשר אתם רוצים להעניק משהו מניסיון חייכם ומהבנתכם הבוגרת לילדיכם - היזהרו. הטרור הלהט"בי בעקבותיכם.

אני מניח שרבים מהקוראים חושבים שהדברים הזויים ולא נוגעים אליהם כלל. אך הניסיון מעיד כי ארגוני פירוק המשפחה שמובילים את הצעת החוק הזו, מתקדמים בבטחה צעד אחר צעד. היום יעבור החוק, ועוד שנה-שנתיים יעמידו לדין איזה הורה או גננת שיצולמו בסיטואציה מביכה, וכשכולנו נזדהה עם דמעות הילד/ה יאשימו אותם באמצעות החוק הזה בניסיון המרה. כך, בתהליך מחושב, יכניסו את כולנו לעמדת הגנה ופחד מפני האשמה, ובלי משים נאבד עוד משהו ביכולתנו להעצים את בנינו ובנותינו בזהותם המולדת כגברים ונשים לעתיד. במקביל, ילדינו המבולבלים יפגשו מדריכי נוער מתנועת 'איגי' ותוכניות פסבדו־חינוכיות שיעודדו אותם לצאת מהארון, שיעודדו אותם לשנות את מינם ולהתנסות בכל מיני דברים שיהרסו את חייהם וימנעו מהם להקים משפחה, וכל זה באישור ובעידוד ובמימון המדינה.

זו לא הפחדה, זו כבר מציאות. עתה הגיע הזמן להתעורר, להחזיר לידינו את האחריות ההורית, ולדאוג שכל חבר כנסת שיצביע בעד הצעות חוק הזויות מעין אלו לא ייבחר בפעם הבאה.

הכותב הוא מראשי תנועת 'בוחרים במשפחה'