בדיקת רקמות לאבהות בכפיה- אסורה

, ז' באדר תשס"ג

שופט מחוזי בבאר-שבע, ניל הנדל, קבע בסוף השבוע שעבר, כי אי-אפשר לחייב אדם לעבור בדיקת רקמות לשם קביעת אבהות על ילד. השופט ציין, שקביעה כזו יכולה לעשות רק הכנסת, באמצעות חקיקה מתאימה.

פסק-הדין ניתן בהליך משפטי שהחל פני יותר מחמש שנים בבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע. זאת, כשאישה לא נשואה ובתה הקטנה הגישה בקשה לפסק-דין תצהירי, שיקבע כי אדם שעימו היתה בקשר הוא אבי ילדה. חרף בקשות חוזרות ונשנות של השופט פנחס אסולין מהגבר לעבור בדיקת DNA, סירב הגבר להיבדק. במהלך הדיונים אישרה האישה, שבאותה תקופה היא התרועעה עם שני גברים, אך טענה שהאב ידוע לה והוא זה שנגדו היא מבקשת את פסק הדין ההצהרתי על אבהותו.

הליכי המשפט עברו בשלבים שונים לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ומשם לבית המשפט העליון, חזרו לבית המשפט המחוזי ומשם לבית המשפט לענייני משפחה. בתוך כך, הודיע גם הגבר השני על סירובו עבור בדיקת רקמות.

בסופו של דבר, קבע השופט אסולין לגבי הגבר הראשון שבדיקת הרקמות אינה חודרנית והיא כרוכה במגע שאין עימו גרימת כאב, פציעה או פגיעה. השופט הכיר בכך, שיש סיכוי זהה שהגבר השני הוא האב, אך סירובו של הגבר הראשון להיבדק, מטה את הכל לחובתו. ראוי לציין, שהגבר השני כלל לא היה צד בהליכים המשפטיים. על הטענה, שאין על הגבר הראשון לעבור בדיקת רקמות, על סמך הפרה בכך של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קבע השופט אסולין: "כבודה של הקטינה גובר על כבודו של המבקש", וציווה עליו לעבור את הבדיקה.

הגבר ערער לבית המשפט המחוזי נגד הצו לבדיקת רקמות שהוצא נגדו. בתוך כך הצטרף היועץ המשפטי לתיק, כמשיב נגד הגבר. השופט המחוזי ניל הנדל ציין בפסק-הדין, שהחלטת השופט אסולין תקדימית ובעלת חשיבות ציבורית.

השופט הנדל קבע כי: "אין הוראת חוק מפורשת לחייב נתבע בתביעת אבהות לעבור בדיקת רקמות בניגוד לרצונו". השופט סקר את הפסיקה, שהיתה הנושא זה במדינות שונות והצביע, שהפסיקות היו שונות. בישראל, קבע השופט, אין פסיקה כזו, כי הדבר לא נקבע בחוק. לכן, קבע השופט: "הכדור נמצא עתה במגרשה של הכנסת" והבהיר, שהכנסת על וועדותיה יכולה לדון בסוגיה בצורה מעמיקה ובית המשפט יפסוק על פי החוק שייצא מתחת לידה של הכנסת.

השופט הנדל התייחס למצב שנוצר וכתב בפסק הדין: "לא ניתן להכחיש, כי הקטינה נותרה קורבן לסירובו של המבקש ולסירובו של הגבר השני לעבור בדיקה פשוטה. זו פגיעה בכבודה ובאוטונומיה האישית של הקטינה". חרף הפגיעה בילדה, הבהיר השופט הנדל את הצורך שבהפרדת הרשויות וכתב: "פסק דין זה בנוי על אחריותה של הרשות המחוקקת ולא של רשות אחרת". השופט ציין, כי כבר לפני 20 שנה קרא השופט אילון בנושא. יחד עם זאת, כתב השופט הנדל: "יש להקפיד ע העקרון של הפרדת הרשויות. חשוב ביותר, כי כל רשות תמלא את תפקידה. ככלל, אי-מילוי תפקיד על-ידי רשות אחת, יגרור אחריו את התוצאה, לפיה רשות אחרת נאלצת להסיג גבול".

בשל מעורבות היועץ המשפטי לממשלה בתיק, המליץ השופט הנדל ליועץ להתחיל בהליך הצעת החוק בעניין. חרף קביעת השופט הנדל, שהילדה נפגעת מאי-הידיעה מי הוא אביה, הוא נאלץ לקבל את ערעור הגבר ולבטל את חיובו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה לעבור בדיקת רקמות. (עתי"ם)