מי זה בא?

השבוע זה התחיל שוב: חברי סיעת ימינה חזרו לדבר בצורה מפורשת על ראש מפלגתם כמועמד המתאים ביותר להחליף את נתניהו על כס ראש הממשלה

ניצן קידר , י' באב תש"פ

נמצא במגע מתמיד עם האזרחים שבמצוקה. בנט במפגש עם בעלי עסקים
נמצא במגע מתמיד עם האזרחים שבמצוקה. בנט במפגש עם בעלי עסקים
דוברות

משהו חיובי ומעניין קורה סביב יו"ר מפלגת ימינה נפתלי בנט. בימים האחרונים מורגש סוג של 'בילד אפ' לציבור הישראלי לארבע המילים: 'נפתלי בנט - ראש הממשלה'. נקדים ונאמר שכולנו מבינים שלא מדובר במשהו שהולך לקרות מחר וגם לא מחרתיים, אבל בימינה, ובעיקר בקרב אנשי הימין החדש, מנסים לייצר את הנרטיב הזה.

מי שהחל בכך הוא חבר הכנסת מתן כהנא, שבעצם מקשר את האמון הציבורי בבנט למשבר הקורונה. "מה שאנחנו רואים זה שהכול מתנהל בברדק ובבלגן. לשמחתי, מדי פעם נתניהו מצליח להשתלט על התיעוב שלו לבנט ומאמץ את ההצעות שלו. אנחנו רואים פעם אחר פעם שדברים שנפתלי אמר לפני חודשים רבים, בסופו של דבר מאומצים על ידי הממשלה", אומר כהנא. "אפשר בפירוש לראות שהוא היחיד שזוכה לאמון הציבור בהקשר של הטיפול בקורונה. אני אומר בצורה הכי ברורה: היחיד שמסוגל לחלץ את ישראל ממשבר הקורונה הוא נפתלי בנט, והדבר הנכון ביותר לעם ישראל כעת היה שנפתלי בנט יהיה ראש הממשלה", מוסיף חבר הכנסת.

היו דיבורים סביב צירוף ימינה לממשלה, זה רק מלל?

"אין לנו מה להצטרף לממשלה כל כך לא רלוונטית, מנופחת ועוסקת בעצמה. נעשה לנו נס שאנחנו לא חלק מהממשלה חדלת האישים הזאת. הדבר היחיד שנותר לי לקוות הוא שכמה שיותר עצות שמשיא בנט יתקבלו בממשלה וייושמו - כפי שקרה היום (ג'), כשהכריזו שיעבירו סמכויות למשרד הביטחון. הדבר הזה לא בוצע בעבר כי נתניהו לא היה יכול לשאת את זה שבנט צודק".

גם חברת הכנסת איילת שקד התייחסה השבוע בראיונות תקשורתיים לבנט, ואמרה כי לדעתה הוא האיש שצריך להוביל את הימין ביום שאחרי נתניהו. בעצם, ניכר כאן רצון להתחיל לשדר את המסר שבימינה חשבו שהציבור לא היה בשל אליו מספיק עד היום. זה לא משהו שיצא מבנט או רעיון שלו. היוזם, כך נראה, הוא מתן כהנא, ויו"ר מפלגתו רק שמע ואישר.

בימינה מתחילים להבין שהתודעה הציבורית בשלה להכיל את האמירה הזו. בנט נמצא עכשיו בשיא של פופולריות. הסקרים מעידים שהציבור היה רוצה אותו כחלק מרכזי בניהול משבר הקורונה, ובעקבות כך מפלגת ימינה נוסקת לכ־16 מנדטים, שעליהם חמשת הח"כים הנוכחיים יכולים רק לחלום.

בימינה מבינים שהם לא רוצים לאבד את העצמאות שפיתחו עד כה באופוזיציה, והאמירות כי לא ייכנסו לממשלה בשום מחיר הן לא רק מן השפה ולחוץ, לצורכי משא ומתן, אלא בגדר קביעת סדר יום והבהרה שהם אינם בכיס של ראש הממשלה נתניהו או של אנשי הליכוד.

בנט כבר אמר השבוע ב'חדשות 13' כי נתניהו יצטרך לעבוד קשה. "לא בטוח שנמליץ על נתניהו אחרי הבחירות - הוא נכשל כישלון חרוץ. אני חושב שהיינו צריכים להקים ממשלה אחרת לגמרי. אני חושב שהממשלה הזו היא איומה ונוראית בכל החזיתות, מהגרועות בתולדות מדינת ישראל. בקורונה ובדברים אחרים". לדבריו, אסור ללכת כעת לבחירות, ואסור גם 'להשתכר' מהמספרים בסקרים. "סקרים זה נחמד מאוד, אבל זה כל מה שזה. אתה לא הולך עם זה למכולת ולא עושה עם זה שום דבר. אני לא רואה כרגע בחירות, ואני חושב שזו תהיה שגיאה לגרור את המדינה לבחירות".

שטח אש

בנט נמצא בימים אלה במקום הכי חשוב שבו פוליטיקאי יכול וצריך להיות, ודאי כשהוא באופוזיציה: בשטח. הוא ידוע כמי שרץ למרחקים ארוכים, ומתנהל כך גם במשבר הקורונה. הוא לא מחפש את הרווח הפוליטי נטו, ומפגין אכפתיות בכל מקום שהוא מגיע אליו.

בנט לא מהסס לייעץ לאזרחים שנקלעו לקשיים בעקבות משבר הקורונה, מרים טלפון למנהל הבנק של ההוא, נותן עצת זהב לזה, ובאופן כללי נמצא במקומות שבהם מתרחשים הדברים. יש לזה משמעות עצומה אצל האזרח הקטן. נתניהו וישראל כ"ץ לא מגיעים אליו. נפתלי בנט עושה את זה. לצד זאת, ניכר שלא מעט מהדברים שבנט זעק עליהם בחודשים האחרונים מתרחשים בסוף באיחור רב.

עבור חלקים בציבור, התרגום הפשוט של כל זה הוא אמון. פופולריות. סקרי דעת הקהל האחרונים מוכיחים את הדבר היטב: יותר ויותר אנשים רואים אותו כאלטרנטיבה מנהיגותית ראויה בעת המשבר הזאת. אלטרנטיבה שרואה אותם, מסתכלת להם בעיניים ומציעה תוכנית סדורה. כבר כתבנו כאן בשבועות האחרונים שהמעמד הנוכחי של בנט נובע בחלקו מהעובדה שהמפלגה עשתה את הבחירה הנכונה והלכה לאופוזיציה. "זה הנס שלנו", אומר לנו גורם במפלגה.

בליכוד היו ניסיונות לגשש עם אנשי ימינה. חלקם רציניים יותר, חלקם פחות. בדקו אופציה של צירוף לממשלה, אופציה אחרת של ממשלת מיעוט. במפלגה, נכון לעכשיו, לא מוכנים לשמוע. "לסייע לנתניהו עכשיו, זה כמו לתת פרס למי שהולך נגדך. אנחנו לא ניתן פרסים לנתניהו", מוסיף הגורם.

האיתות לנתניהו הוא ברור. מפלגת הציונות הדתית סיימה לחכות לנתניהו, והיא אינה הגלגל החמישי שלו. יש סבירות גבוהה שבימים אלה יושב ראש הממשלה עם סביבתו ותוהה מדוע החליט להשאיר את ימינה אחרונה וניסה לפצל אותה בכל דרך. את עוצמתה של המפלגה שמאגפת אותו בקלות מהאופוזיציה, הוא כנראה לא העלה אז על דעתו.

מי יקפוץ ראשון?

יוזמת 'כוחנו באחדותנו' תנסה ביום ראשון הקרוב להוציא לדרך מהלך ציבורי לאיחוד פוליטי בציונות הדתית ובימין האידיאולוגי. איתי גרנק, ממובילי היוזמה, מעוניין שהמפלגה תצמח מתוך המפלגות הקיימות, אבל מתקשה לראות את הדבר קורה כעת. לכן הוא מעוניין להביא את ראשי הארגונים בציונות הדתית, שיובילו יחד עם הציבור את המהלך.

לדעתו, "יש צורך פוליטי עמוק ואקוטי לקיומה של מפלגה שמושתתת על ערכי הציונות הדתית - אם כדי לייצג ולקדם מוסדות דתיים, אם כדי למשוך את המפה הפוליטית למקום אמוני וימני מהליכוד ואם למטרה גבוהה יותר - לבניית אלטרנטיבה שלטונית ללאומיות החילונית".

לדברי גרנק, הבסיס למהלך כזה הוא מחיקת רסיסי המפלגות, וכינוס כל הכוחות הפוליטיים לתוך סיעה אחת. "במצב הקיים, הדמויות הפוליטיות הנוכחיות פזורות במפלגות שקשורות לימין האידיאולוגי והאמוני, ואף אחת מהן, למרות כוונותיהן הטובות וכישרונותיהן הברוכים - לא מתכוונת באמת להניע ולהנהיג באופן אמיתי את מהלך איחוד המפלגות ויציאה לפריימריז רחבים ושווים.

"לכל אחד יש סיבות משלו לכך, אך בשלב הזה, המשך העיסוק בשכנוע של מי מהם להתאחד או לקיים את הבטחותיו בנושא, אינו יותר מנתינת יד ועילה לעוד מריחה של הזמן וניסיון למסמס את המהלך. כשתקום ישות חזקה מספיק, ניתן להעריך שלפחות רובם הגדול ייכנסו לתוכה. אך עד שלא תקום, ניתן להעריך באופן קרוב לוודאי שאף אחד לא יהיה הראשון שיקפוץ למים", הוא מסכם.

את התנועה הפוליטית החדשה לציונות הדתית, שגרנק רואה בה לפחות 40,000 מתפקדים שיקיימו פריימריז לקביעת הרשימה שתייצג אותם בכנסת, צריכה לדעתו להוביל החשיבה הבאה: "לצד כל המחלוקות הפוליטיות והחברתיות שקיימות בציבור הציוני־דתי ובימין האידיאולוגי, ניתן להגדיר את בסיס זהותה האידיאולוגי של המפלגה הזו תחת משולש הערכים תורת ישראל - עם ישראל - ארץ ישראל. די ב'כרטיס הכניסה' האידיאולוגי הזה כדי לכנס לתוך המפלגה הזו כל מי שמאמין בו: דתיים (על כל תת־גוניהם), חרדים, מסורתיים וחילונים. כל המחלוקות הפוליטיות הרבות ינוהלו תחת הכותרת הזו באופן דומה לאופן שבו מנהלים ומכריעים ויכוחים ביתר המפלגות".

גרנק מעוניין להביא את קולות הציבור, שיפעיל לחץ על הפוליטיקאים מכל המפלגות הציוניות־דתיות להצטרף למהלך יחד עם חברי המרכז וחברי ההנהגה שלהן. האם היוזמה תצליח? עוד חזון למועד, אבל נראה שמי שעומדים מאחוריה, שכבר עשו מהלך ופקדו למעלה מ־5,000 מתפקדים ליוזמה דומה לפני הבחירות, מתכוונים להשקיע את כל כוחם בכך, מתוך הנחה שבחירות יתקיימו בתוך שנה וחצי עד שנתיים לכל היותר.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com