ביום חמישי האחרון, נערך ערב אזכרה והספד לגאון הרב נחמיה גולדברג זצ"ל בישיבה הגבוהה בקדומים.
באזכרה השתתפו בנו של הרב, הרב אליהו גולדברג וחתנו הרב אריה שפירא אשר הגיע יחד עם רעייתו – בת הרב.
באירוע נשאו דברים ראש הישיבה הרב יצחק בן שחר, הרב ישראל בן שחר, אשר עורך שנים רבות את כתבי הרב, וכן הרב יוסף יוסיפון, ר"מ וותיק בישיבה.
בישיבה מספרים, "הקשר בין הגרז"ן זצ"ל לישיבה התחיל לפני זמן רב. הרב היה מגיע לקדומים במשך עשרות שנים מידי שבוע. משנתו היתה סדורה ושגורה על פיו בכל רחבי הש"ס. בין אם למדו שבת או גיטין, בבא מציעא או יבמות, הרב היה מגיע, שואל 'מה לומדים?', ומתחיל להרצות את הסוגייה באופן מובנה ומסודר מהמסד עד הטפחות".
"שיעוריו של הרב התייחדו בהסברה בהירה. הוא באר את מושגי היסוד שבש"ס בצורה מובנית ושיטתית, על בסיס סוגיות הגמרא ושיטות ראשונים ואחרונים בכל מרחבי הש"ס והשולחן ערוך.
הרב היה מאיר פנים לכל אחד. הנהגותיו היו בצניעות וללא גינוני כבוד. לאחר שנפסקו שיעוריו של הרב בישיבה, היו תלמידי הישיבה נוסעים לשיעור אצלו בבית אחת לכמה שבועות.
הקשר המיוחד בין הרב לבין הישיבה הוליד גם את ספר "חזון קדומים", סיכומי שיעורים שכתב הרב ישראל בן שחר, מתוך שיעורי הרב על מסכתות כתובות וקידושין.
הרב גולדברג זצ"ל היה מגדולי הדיינים בדור. עם התפתחות הקשר במשך השנים, הוקם בישיבה מכון "משפט ערוך". הגרז"ן העביר לצוות המכון סיכומים מכתב ידו על חלקים מתוך חושן משפט. הכתבים כללו ביאורי שיטות, והרחבות וביאורים על חלקים מתוך חושן משפט. רבני הישיבה שהשתתפו בצוות המכון, בראשות הרב ישראל בן שחר, ערכו את הכתבים והכינו אותם לדפוס. עד היום יצאו שבעה כרכים בסדרה."
הרב ישראל בן שחר אמר בעצרת: "לרב היה שילוב מיוחד של עומק ורוחב. יכולת להתבונן פנימה בכל דבר שנוגע בו, בכל סוגיה בכל עניין להסתכל ולחדור לשורשי הדברים. הבנה פנימית של הדברים, לשלב אותם בהיקף עצום, והכל היה חי לפניו וזורם. כך הדברים הלכו והתבררו למערכה אחת גדולה ושלמה, דברים שלכאורה על פניהם כל כך מורכבים כל כך מוקשים ומסובכים, הופכים לבהירים, מוגדרים מובנים."
עוד סיפר, "בצעירותי היינו שכנים של הרב אויערבאך זצ"ל, שהרב גולדברג היה חתנו. כשנפטר הגאון הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, הגרז"ן והרבנית לנו בבית שלנו, אצל אמי ע"ה. עוד הם מגיעים הרב יושב ללמוד בסלון ואמי, ותבדל לחיים ארוכים הרבנית, ישבו על הספה בסלון ושוחחו. לפתע אמא שלי ע"ה אמרה: אולי נעבור לחדר אחר? אנחנו מפריעים לרב ללמוד! הרבנית עשתה לה תנועת ביטול: כשהרב לומד הוא לא רואה אותנו ולא שומע אותנו ולא שום דבר, אנחנו לא מפריעים לו בכלום… והן המשיכו לדבר שם."
בנו של הגרז"ן הרב אליהו גולדברג ספד "בשולחן ערוך כתוב שצריך כל אחד להספיד כראוי אבל אבא היה בבחינת 'ספר תורה'. איך מספידים ספר תורה? זה ממש קשה. תורת חיים ואהבת חסד כל התורה שלו היתה תורה בנויה. תורה למעשה, תורת חיים. לאבא היתה שקידת התורה, שמחת התורה, אהבת התורה ללמוד וללמד ולשמוח בכל סברא שלמד. הוא שמח לעזור לאחרים ללמוד תורה. הציר המרכזי בחיים שלו היה תורה ותורה.
את התורה שלו ביצע גם למעשה. כמה שהוא עזר וחשב על אחרים. אחד המנחמים בשבעה סיפר לנו שבבית הדין בלונדון נפטר דיין גדול ורצו להדפיס ספר שלו של חידושי תורה, בא לאבא דיין אחר לבקש הסכמה לספר. הרב בכלל לא פתח את הספר ומיד הוציא דף וכתב הסכמה. שאל אותו הדיין: הרי הרב בכלל לא ראה את הספר? ענה לו אבא: ההסכמה זה בשביל האלמנה. ואכן ההסכמה של הרב ניחמה מאד את האלמנה ואת היתומים. כך אבא ידע להקיף את תורת החיים הזאת, מכל ההיבטים.
על המידות של אבא אפשר לדבר שעות. אך אחת המידות שהיתה לו זה הכרת הטוב. היתה לו הכרת הטוב למקום הזה, לישיבת קדומים ולרבנים על שערכו עבורו את ה'משפט ערוך'. בתקופה האחרונה למדתי איתו אחרי הצהרים את ה'משפט ערוך' והוא כל כך נהנה. הוא אמר לי: איך חיברו יפה את הספר! התפלאתי ואמרתי לו: אבא, הרי אתה חיברת את הספר! הוא אמר לי: כן אבל הצליחו לערוך אותו בצורה מיוחדת כל כך, וברורה. כך הכרת הטוב היתה באבא, במידה הגבוהה ביותר."
חתנו של הרב, הרב אריה שפירא ספד "מי שראה את הרב ראה איך התורה היתה איתו כל ימיו. כשהרב היה הולך ברחוב, הוא ממש היה מנופף בידיו תוך כדי הליכה מתוך מחשבות הלימוד, כאילו הוא בבית המדרש מול תלמידים. זה היה מרגש לראות זאת. הוא כל הזמן היה שקוע במחשבות, כל החיים שלו היה הילוך אחד בבחינת 'בהתהלכך תנחה אותך', וכעת לדאבוננו, 'בשכבך תשמור עליך'. אחרי שהרב נפל הוא איבד את ההכרה, אך עדיין היתה לו הכרה מעורפלת. ראינו איך כל הדרך הוא מלמל את ברכת השכיבנו ואת ברכות קריאת של ערבית. זאת היתה תופעה מופלאה".
ראש ישיבת קדומים, הרב יצחק בן שחר חתם את ערב הזיכרון, "כל מעיינות החיים משתנים כשאבד כח כזה של תורה, כמו של הגאון הרב גולדברג זצ"ל. ויש בזה גם בחינה של קריאה לציבור להשלים את החסר".