הרב יהושע שמידט וצבי יחזקאלי
הרב יהושע שמידט וצבי יחזקאליצילום: הלל פלג

הרב יהושע שמידט, ראש ישיבת 'נחלת יוסף' בשבי שומרון

צבי יחזקאלי, פרשן לענייני ערבים בחדשות 13

כשצבי יחזקאלי, הפרשן לענייני ערבים בחדשות 13, התבשר שחלה בקורונה, הוא קיבל מבול טלפונים מחברים שעודדו אותו. מהר מאוד הוא עיכל את הסיטואציה החדשה ומחיוכים הוא עבר למחשבות בעקבות הנגיף שתפס אותו. "הקורונה מראה לך שהכול פה זמני ואין לך אלא את ה'", מספר יחזקאלי. "כל המבנים יכולים להתפרק בשנייה. היינו חצי שנה בבית עם כל שבעת הילדים שלנו, שהגדול רק בן 12. לא שלחתי אותם לבית הספר, היה קשה מאוד. הקורונה הפגישה אותנו עם מה שאנחנו מנסים לפעמים לברוח ממנו: קשר אמיתי עם האישה והילדים. אתה רואה את המצוקות של הילדים, ובמקום המציאות הנחמדה שהילד אומר לך שהכול היה בסדר בבית הספר ובלילה אומר לך 'לילה טוב', הוא מרגיז אותך, מכאיב לך, רוצה צומי ומראה לך את הנקודה שלו. רק קורונה יכולה לעשות דבר כזה. הקורונה קירבה אותנו לאמת ואמרה: בוא ניכנס למציאות הפנימית ונעזוב את מה שיש בחוץ".

הקורונה גילתה לאיש התקשורת את החיים עם הילדים?

"למה בחרתי בתקשורת?" עונה יחזקאלי בשאלה, "רציתי להיות בפרונט, ובאמת רציתי הערכה כפרשן לענייני ערבים. הנקודה שלי לא הייתה יכולה להתברר אלא אם כן תפסתי מרחק מהעניין הזה כשאני בבית, בלי אולפן ומחיאות כפיים, אלא יושב כמו אחרון האדם ומפחד שהקורונה תתפרץ עליו. בלי טעם, כפשוטו. בתקופה הזאת ראיתי את החוסר באמונה".

"לא האמנתי שאצא מזה חי"

כשששותפו לשיחה, הרב יהושע מרדכי שמידט (54), ראש ישיבת ההסדר 'נחלת יוסף' בשבי שומרון, שומע שאצל יחזקאלי הקורונה התבטאה בעיקר בחוסר טעם, הוא משתף אותו כי המצב שלו כחולה קורונה היה ממש בין חיים למוות. "כשהייתי חולה לא הייתי מסוגל ללמוד, כבר כמעט הייתי למעלה", משתף הרב שמידט. "הרופאים אמרו שלא בטוח שאצא מזה חי. חודש וחצי הייתי עם חמצן, היו רגעים שלא האמנתי שאצא מזה בחיים". יחזקאלי נדהם, לא מוציא כמעט מילה. הרב שמידט קושר את יום ההחלמה שלו לשיטת הסימנים שחיבר על התלמוד הבבלי. "אתה יודע מה הציל אותי? הבן שלי, ישראל מאיר, ארגן תפילות. עשרות אלפי אנשים בארץ ובעולם התפללו לרפואתי ואחר כך מיד התחלתי להתאושש. עד היום חיברתי ארבעה כרכים של סימנים על הש"ס, וביום שהחלמתי למדו בדף היומי עירובין דף נ"ד, שם רב חסדא אמר שהתורה ניתנת על פי סימנים".

יחזקאלי, גם אתה פחדת מהמוות?

"כן, פחדתי. אני כבר בן 51", הוא חושף את גילו. "בגיל שלי חברים כבר עם משקפי קריאה. יש שלקחו את הקורונה קשה, וגם אני עצמי עברתי במהלך החיים עם הגוף שלי תאונות אופנועים וכדומה. אפילו אשתי נדבקה ובשלב מסוים אפילו ילדה בבית, כי הרופא שיצא מיסוד המעלה לא הספיק להגיע ללידה. פחדתי שאפשר למות מזה, פעם ראשונה הרגשתי פחד מוות. להיכנס לעזה? לא. דעאש? לא. קורונה? כן. אבל מצד שני, אחרי דקה בבידוד אתה שואל: אז למה ה' שם לי את זה? אני מפחד שאני אמות והילדים שלי יהיו מסכנים? יופי. ממה אתה עוד מפחד? מפחד שהעולם יהיה בלעדיי, מפחיד למות. יכול להיות שזה יקרה, זהו פחד שקיים. רבנו אומר שכל הייסורים הם מפחדים לא נכונים. פחד נכון הוא שה' יסגור לי פה צ'ק אאוט, ופחד לא נכון הוא ממקום העבודה שלי או משוטר. בקורונה ביררתי את הפחד למות. אתה לא רוצה למות? לא, אני רוצה לחיות. אתה רוצה לחיות? מעולה, יש לנו חיים בשבילך, בחרת בחיים: אישה, כשרות, ילדים".

באווירת החיוב והאמונה שמציפה את החדר, יחזקאלי והרב שמידט מתחילים לדבר על החיובי בקורונה. יחזקאלי: "חבל ההצלה שזרקו לי בתור בעל תשובה הוא ההתבודדות, הדבר הכי גדול שיש בארסנל שלי בתור עובד ה'. ההתבודדות היא באמת השביל שלך לרפא ולהמשיך להיות בעוד אמונה, וזה מה שהיה לי בקורונה. בידוד זה לך תתבודד, תעמוד מול בורא עולם ותשאל את עצמך: מה אני אומר לו? הקורונה בעיניי הייתה דבר מדהים: ישנתי ואכלתי מתי שבא לי, הייתי לבד עם ההוויה שלי, עם עצמי. פחדים, רצונות, חלומות, מניעות, כאבים, עולם ענק פה שאנחנו לא רואים אותו. האינסטינקט שלנו כיהודים מאמינים הוא לא לרצות את ה', תן קידוש או חג, הכול בסדר. אבל להיות מול ה'? זה מביך, הופך את הבטן. ובקורונה אתה שם, כי הילדים בחוץ ואתה תדביק אותם. עולם הנפש נפתח לי, עד שהתחילו לבקש שידורים לערוץ ואז חזרתי קצת לעבודה".

חרף כל מה שעבר הרב שמידט, הוא נראה מחויך כשהוא מבליט את הצדדים החיוביים של הקורונה. "למדתי ספרים שלא היה לי זמן ללמוד, בנחת. באיזשהו שלב התחלתי להרגיש יותר טוב וגיליתי שאני עושה מה שאני רוצה בעבודת ה', כאילו חזרתי להיות אברך. אומנם ישנתי עם חמצן, אבל עם הרגשה שאני עושה מה שאני רוצה. בגלל סדר היום הרבני לא הגעתי לזה, והקורונה היא קריאה להתחבר להקב"ה".

הרב שמידט ויחזקאלי מדגישים כי הבידוד מהעולם חיזק אצלם בעיקר את בריאות הנפש. "הקורונה עשתה פלאות", מחייך יחזקאלי. "אנשים נפגשו עם עצמם כי ביומיום בגלל הטלפונים והעיסוקים אנחנו לא פוגשים את עצמנו. שחרית, עבודה, להביא את הילדים, זמן עם האישה ולסדר את הבית. איפה אתה פוגש את עצמך? כשהייתי חילוני ולמדתי באוניברסיטה ההורים שלי החליפו טלוויזיה ואמרו לי: קח! אמרתי להם: לא רוצה שהדבר הזה ישתלט לי על המוח. זה משתלט על הקשר שלי עם ה'. יש לי הוויה אחרת, אני מול ה'".

פחות כעס, פחות לשון הרע

יחזקאלי מרגיש שמגפת הקורונה באה לחשוף מגמות ואמיתות. "הקורונה חשפה המון התייחסויות ואמיתות שלא היו קיימות קודם. אצלנו היהודים הערבות ההדדית היא חלק מהזהות שלנו, ואילו אצל מנהיגי ערב - לא אכפת להם. אמר לי פעם ערפאת: 'אם ישימו לי פתק שנהרגו 200 אלף איש בג'נין, אני אגיד "אללה ירחמו" אבל זה לא יעשה לי בלב כאב של 200 אלף". הם מוכנים לשלם בדמי עמם, זו הסיבה שאסד יכול להרוג 800 אלף איש בעשר שנים. אני לא אומר שהם חיות, אבל היחס שלהם לציבור הוא נגזרת של 'אתה לא מהשבט שלי, אני לא אדאג לך'.

"באיראן חיסנו רק את הבכירים, וכן אצל אבו־מאזן - רק השבטים והחמולות הקרובות קיבלו את החיסונים, ובגלל זה הפלשתינים היו צריכים לקבל אצלנו חיסונים. הקורונה הראתה מהי ערבות הדדית. אצל הערבים בחוץ יש סולידריות מאוד נראית, אבל באמת הערבים מפוצלים לשבטיות שדואגת רק לעצמה והאחר יכול לרעוב. המלך עבדאללה נתן לקרובים שלו חיסונים, אתה חושב שבירדן ובמצרים חיסנו מישהו? הקורונה חשפה שקרים. כי כשאדם עם הגב לקיר, יוצאת האמת. הגב לקיר אצל הערבים חשף את הדבר הכי בסיסי. גם אצלנו בנט הרכיב ממשלה בניגוד למי שבחרו בו בסיטואציה של גב לקיר".

עם ישראל התחזק מהקורונה?

הרב שמידט: "התחזק, במיוחד בכל התפילות ברחובות והמניינים שנוצרו. כל מנייני החצרות גורמים להתחבר לשכנים שביומיום אתה לא מדבר איתם, כי הוא בספרדי ואתה באשכנזי. עכשיו אתה הרבה יותר קרוב ואתם זקוקים אחד לשני. אם כי בגל הראשון הייתה שנאה לחרדים. ברמה האישית, הכול שטויות אחרי הקורונה. אני פחות כועס, פחות מדבר לשון הרע, הכול שטויות, תאמין לי. אחרי שראיתי אנשים מתים בבית חולים בלינסון, ונחשפתי לזוועות נוראות בטיפול נמרץ, מתחברים לקב"ה יותר".

צבי: "היהודים מראים חוסר אחדות, אבל בתוכם הם מאוד מאוחדים כשמגיעים לסכנה. אנחנו מפוזרים בכיתתיות שלנו, אבל ראינו איך עושים סליחות מחוץ לסורוקה לרפואת החייל בראל, לא בחורי ישיבות אלא ערסים מאשקלון. זה דבר מרגש, בכיתי. תסתכל על הממשלה, מה שקורה פה עכשיו, הפוך על הפוך: אם בחוץ ככה, בפנים מאוחד. העם מתחיל לראות את האמונה ולראות את ה' בתוך הבלגן".

הרב שמידט מסכים עם צבי, ומדגיש שדווקא הממשלה הרעה תוביל לאחדות. "הממשלה תוביל לאחדות דווקא בגלל שהיא עושה דברים בצורה כל כך אבסורדית. ככל שתהיה אבסורדית ותפגע בקדושה, הדבר יוביל לאחדות". צבי זורק לעברו של הרב: "החבר'ה שלכם בחרו בו". הרב מיד עונה: "אני בחיים לא בחרתי בו". צבי מחייך ונותן כותרת: "בבחירות הראשונות של הימין החדש בנט היה פה בחדר והציע לי להצטרף אליו, וסירבתי".

הרב שמידט ויחזקאלי מסכימים על כך שהצרות באות לעורר אותנו. "הקב"ה רוצה שנחזור בתשובה ונתעורר", אומר הרב שמידט. "רואים איך התעוררנו: יותר מתייחסים אחד לשני ופחות חומריים. חתונות יותר צנועות, אנשים מחפשים קדושה וטהרה. בכל התקופה של הקורונה יהודים חיפשו מישהו שיעודד אותם". צבי מחייך ואומר שדווקא בתקופות של משברים הוא חזר בתשובה: "אם אני חזרתי בתשובה מאיפה שאני הייתי בשבר הגדול שהיה בעולם, הכול יכול להיות, וכמו שרבנו אומר עיקר הגלות היא בנפש. לפני שנסעתי לאומן, אנשים לא דתיים מחדשות 13 אמרו לי: קח פתק".

הרב שמידט מאוד מתחבר לדברים של יחזקאלי על החיבור של עם ישראל לרוחניות, ומוסיף משלו: "אנשים לא מחפשים את הלייטיות, אלא מחפשים יותר קרבה לקב"ה, יותר קדושה וטהרה ולא את אלה שמקלים. היה רב מהמקלים שאמר לי: אתה בית שמאי ואנחנו בית הלל. עניתי לו: אני בית הלל ואתה בית שמאי, כי אני מחובר לעם שיש לו צימאון לדברים הקדושים מעבר לשכל. העם רוצה את המעבר לשכל וקורונה זה מעבר לשכל. אתה לא יודע מאין זה בא, לאן זה הולך ואין כללים". יחזקאלי מהנהן: "האמונה מעל השכל".

מגלים את הקשר: הסבא מנתניה

השיחה בין הרב שמידט ליחזקאלי קולחת, ומדי פעם גולשת לדיונים על צדיקים נסתרים. שמות מתגלגלים לאוויר וסיפורי מופתים נזרקים משני צידי המתרס. בתחילת השיחה יחזקאלי שיתף וסיפר על חוויות מאומן, והרב מצידו סיפר כיצד נסע פעם לקברי צדיקים בליז'נסק.

רמת ההתרגשות בשיחה עולה דרגה כאשר הרב שמידט מספר כי הישיבה בראשותו, 'נחלת יוסף', קרויה על שם המקובל הרב יוסף שוורץ זצ"ל, הסבא קדישא מנתניה. "הסבא היה פה בחדר", מספר יחזקאלי בהתרגשות. "בדיוק הזכרנו אותו בבת עין בקידוש השבת. הוא לא היה נראה בעל מופתים. היה אומר לך: תכין לי מרק. אתה לא קולט שמדובר בצדיק אמיתי".

הרב שמידט: "הסבא היה אצלי הרבה בבית ובכל האירועים שלי. אפילו ישן אצלי בבית. הוא גם היה מחזק, היה לי בן שהוא הציל אותו".

ניכר שצבי מופתע מראש ישיבה סרוג שמדבר איתו בשיח על צדיקים: "הרב, יש לכם קו, אתה מסודר, איך אתה הסתופפת בצילו? הרי ידוע שהסבא היה מגרד נשמות מהתחתית".

הרב שמידט: "אצלנו במשפחה היינו קשורים להרבה צדיקים. המקובל הרב ליאון לוי זצ"ל לא היה מקבל כמעט אף אחד, והילדים שלי היו נכנסים אליו ואנשים בבני ברק היו משתגעים".

הפגישה נגמרת, אך נראה שהקשר בין השניים רק התחיל, יחזקאלי והרב שמידט קבעו להיפגש בהילולא השנתית של הסבא מנתניה בשבי שומרון, שם משתתף מדי שנה הרב סטבסקי, הרב של יחזקאלי, שאף חיתן אותו. לקראת סיום אני מרשה לעצמי לשאול: איך כל דיוני הצדיקים קשורים לקורונה? יחזקאלי עונה וחותם: "לזרוק את השכל".