"הרב גינזבורג הוא אדם עדין מאוד, עדין זו המילה. לא גיליתי אצלו אפילו כחוט השערה של גאווה או התנשאות. אני לא זוכר שהוא הרים את הקול אי פעם. גם כשהוא אומר חידושים עצומים הוא מדבר בשקט. גם במוסיקה שהוא מלחין באה לידי ביטוי העדינות שלו. דמות מאוד מיוחדת. כמובן שידיעותיו התורניות הן ברמה מאוד מאוד גבוהה – הוא אחד מגדולי ישראל". כך מספר הרב שמואל יניב מגבעת שמואל, מתלמידי ישיבת מרכז הרב המפורסם בדרשותיו ובספריו.

הרב יצחק גינזבורג ,58, מתגורר בבית צנוע בכפר חב"ד. בבית זה הוא לומד חסידות וקבלה, מתעמק ברזי התורה וכותב את ספריו. מהבית הזה מנוהלת עמותת 'גל עיני' הממסדת את שיעוריו ודואגת להוציא את ספריו, את הדיסקים של לחניו המקוריים ואת התכשיטים שהוא מעצב לפי רמזי הקבלה.

חלק מהספרים שנכתבו על ידו מיועדים לציבור מצומצם. הם קשים להבנה ומבוססים על גימטריות ורמזי קבלה. חלקם מיועדים לקהל יעד רחב יותר, והם נכתבו על פי שיעוריו על ידי תלמידים כמו הרב ישראל אריאל, יונדב קפלון או איתיאל גלעדי. בין ספריו הנפוצים: 'ברית הנישואין', 'אמונה ומודעות' ו'אנכי והילדים', שנכרכו בכריכות מעוצבות היטב. בדרכו המקורית מחווה הרב את דעתו על מגוון נושאים ולא נרתע מלחוות דעה גם בנושאים פוליטיים רגישים.

ממיזורי לירושלים

הרב גינזבורג הוא חוזר בתשובה שפילס את דרכו ליהדות באופן עצמאי וייחודי. הוא מחסידי הרבי מליובאוויטש שנקשר דווקא באנשי יש"ע, ומשמש כנשיא ישיבת 'עוד יוסף חי' שביצהר. רבים מבוגרי הישיבות הציונות ההולכים בדרכו של הראי"ה קוק שומעים את שיעוריו, ועליהם הוא אומר: "מה יש לומר על תלמידי הרב קוק? אני מאוד אוהב אותם, הם מהאנשים הכי טובים בעולם!"

למרות שהרב גינזבורג לא מרבה בדרך-כלל לדבר על עצמו, הוא נאות לשתף אותנו בחייו. בגילוי לב נדיר הוא מספר פרטים שאפילו תלמידיו המובהקים אינם מכירים. סיפור חייו מתחיל בסנט לואיס מיזורי. הוא נולד שם וגדל בקליבלנד, כבן יחיד להורים שלא שמרו תורה ומצוות אבל היו חדורי מודעות יהודית ואהבת ארץ ישראל, בעיקר בהשפעת שני הסבים שהיו חסידי חב"ד. אביו עלה לארץ כבחור והיה ממקימי המושבה רעננה אבל חזר לארה"ב כדי להשלים את השכלתו במגמה לשוב לארץ, ובדיוק אז פרצה מלחמת העולם השנייה, הוא נישא לאמו והם נותרו בארה"ב. אביו עסק בחינוך יהודי וניהל מספר בתי ספר יהודיים. הוא גם כתב עבודת דוקטורט על שיטה ללימוד עברית. לצורך עבודה זו הגיעו ההורים לארץ לשנה אחת עם בנם יצחק בן הארבע-עשרה.

בשנה זו למד הרב בגימנסיה העברית ברחביה, ואפילו היה שבועיים במחנה של הגדנ"ע בנגב. בזכות שנה זו היה מסוגל לקרוא ספרים בעברית ובין היתר קרא גם את פרקי אבות. החכמה והישרות שבספר הזה הדהימו אותו והיוו דחיפה לתהליך של חזרה בתשובה. כשחזרה המשפחה לפילדלפיה היה קשור לרב אייזיקזון זצ"ל, מחסידי נדבורנה, וכך התפתח מבחינה תורנית. במקביל למד לתואר ראשון במתמטיקה ופילוסופיה ואחר-כך תואר שני במתמטיקה במוסד שהיה מסונף לישיבה יוניברסיטי. באותה שנה שמע גם שיעורים מהרב סולובייצ'יק.

כשהיה כבן עשרים הוא החליט לוותר על הדוקטורט ועלה לארץ כחוזר בתשובה. הוא למד בישיבת קמניץ הליטאית ובמקביל החל ללמוד עם חסידי חב"ד. מאוחר יותר למד בטבריה בישיבה של חסידי סלונים, עד מלחמת ששת הימים. עם שחרור ירושלים עלה לעיר העתיקה שעוד לא היתה מיושבת ביהודים, ולן בבית הכנסת 'צמח צדק'. בבית הכנסת מצא את היהודי היחיד שלן בעיר העתיקה כמה ימים אחרי השחרור – הרב משה סגל, חסיד חב"ד שהיה אחד מהארבעה שהקימו את האצ"ל. הרב סגל התפרסם במסירות נפשו כשהיה בעל תוקע בכותל המערבי בימי המנדט הבריטי והסתכן בכך במאסר. פעם אף נאסר ושוחרר על ידי הרב קוק במוצאי יום הכיפורים.

באהבתם את ירושלים עסקו הרב סגל והצעיר החוזר בתשובה בניקוי חורבות ברובע. הרב סגל הציע את בתו רומימיה כאשה לבחור הצעיר, והם נישאו. לפני נישואיו נסע הרב גינזבורג לרבי מליובאוויטש למשך שלושה חודשים. כששב החל ללמוד בירושלים אצל הרב אשר פרוינד, היה ממקימי ארגון הצדקה 'יד עזרה' והשתתף בהקמת ישיבת 'אור ירושלים'. באותה תקופה התגבשה סביבו קבוצה של תלמידים והוא עבר לגור בכפר חב"ד וללמד את תורתו.

בין קבלה למעשה

על רגל אחת – מה השיטה התורנית שלך? מה החידוש שבה?

"עיקר המגמה היא לעסוק בפנימיות התורה, בעיקר דרך קבלה וחסידות. מודגשת מאוד גם ההתקשרות לצדיקים".

מעניין שרבים מתלמידיך הם בוגרי ישיבות תיכוניות דתיים-לאומיים ותושבי יש"ע, ומעט מהם חב"דניקים, איך ניתן להסביר זאת?

"יש גם חב"דניקים, אך הניסיון מוכיח שהצימאון לחסידות נמצא דווקא בציבור של הישיבות הלא-חב"דיות. מי שהתחנך בחב"ד יש לו מסלול קבוע, והוא חש פחות צימאון".

לעתים נראה שבדורנו העיסוק בעצמי הוא כל כך אינטנסיבי עד שהוא מעצב גם את עבודת השם וגורם לאנשים להתמקד בתיקון מידות ובעידון הנפש. אולי זה עלול לגרום לזניחת ענייני הכלל?

"צריך למצוא איזון בין תיקון הכלל ותיקון הפרט. כעיקרון, הכלל צריך לפרט והפרט צריך לכלל. חסידות חב"ד, בהבדל מרוב הזרמים החרדים, מדברת על יציאה מתיקון האני והתמסרות למען הכלל.
ההתמסרות לכלל יכולה להיות בהקמת בית חב"ד והקדשת החיים לקירוב יהודים ליהדות, ויכולה להיות בהתמסרות ליישוב ארץ ישראל. אדם חייב לתקן עצמו, אבל צריך גם לעסוק בתיקון הכלל".

בכתביך מדובר על תקופתנו כתקופה של פריצת פנימיות התורה. יש היום כמה תופעות הקשורות בכך, כמו לימוד קבלה בכל מיני מועדנים בתל אביב – האם זה לא חילול הקדש?

"אם הדברים לא מועברים נכון, יש לחשוש לחילול קודש ויש לחשוש שתלמידים שלומדים כך עלולים להיפגע".

תופעה נוספת היא קבלת הכרעות מעשיות לפי עיסוק בגמטריות וחשבונות. איך אתה מתייחס לכך?

"לא צריך לקבל הכרעות מעשיות על פי גימטרייה. יש למשל אנשים שיחליפו שם כדי להשתנות. לא נכון לנהוג כך, צריך לשנות את המעשים כדי להשתנות".

איתיאל, תלמיד של הרב גינזבורג, מספר שהרב נוהג לומר: "מתקשרים אלי זוגות שמעוניינים להינשא ושואלים אם הגימטרייה של שמם ושל שם בן זוגם מתאימה. אני אומר להם: אתם תחליטו אם אתם מסוגלים לבנות יחד בית על פי יסודות התורה והחסידות, ואם יש משיכת הלב, תתקשרו אלינו ואנחנו נמצא לכם את הגימטריות היפות ביותר בעולם..."

בשיעורים שלך יש הרבה עיסוק בזוגיות וגם נטען בהם שזה התיקון של הדור, למה?

"ברור שהתיקון של הכל זה אהבת ישראל, ואהבת ישראל מתחילה בבית. תיקון הזוגיות הוא תיקון מאוד יסודי. כתוב הרבה בספרים שכאשר עניין הזוגיות לא מתוקן זה הגורם העיקרי לגלות הממושכת של כלל ישראל, זה מעכב את הגאולה".

להביע את עמדת הרבי

מנין המשיכה שלך למקומות חלוציים, ויש אומרים מקומות מסוכנים ושנויים במחלוקת כמו שכם, יריחו, חברון והר הבית?

"המשיכה למקומות אלו היא מתוך הערכה לאנשים חלוציים באמת. יהודי נמשך באופן טבעי לעוד יהודי כשהוא מרגיש בו אמת שבאה לידי ביטוי במסירות נפש. לכן אני מאוד נמשך לאלה שמוסרים את הנפש על ארץ ישראל".

את עיקרי שיטתו בנושאים אקטואליים למד הרב גינזבורג מחמיו. הרב סגל הוא שמסר לבגין את הפיקוד על האצ"ל כיוון שראה שהוא בחור טוב שיש לו זיקה למסורת. שנים אחר כך בכה בגין כששוחח עם הרב סגל, מתוך הכרה בטעות שנעשתה בקמפ דיוויד. הרב סגל הבין למפרע שלהיות בחור טוב עם זיקה למסורת זה לא מספיק.

הרב גינזבורג עצמו לא עסק מעולם בפוליטיקה ולא עמד בקשר רצוף עם אישיים פוליטיים בולטים, אבל דווקא אל ראש הממשלה אריאל שרון הוא יצא פעם בשליחות הרבי. במלחמת יום הכיפורים הוא הגיע ממש עד לחזית על מנת למסור ברכה לשרון. "אין לך אדם שאין לו שעה!" אומר הרב גינזבורג, "שרון היה בעיצומה של המערכה, הוא לא ישן כמה יממות וניכר עליו שהוא ממש בהתרוממות. מסרתי לו את ברכת הרבי, ויום למחרת הוא ניצח בקרב. היה זה בחג הסוכות ובבוקר הניצחון נתתי לו לולב ואתרוג. יש תמונה של שרון ביום הניצחון ההוא נוסע על הטנק כשלולב ואתרוג בידו. אני מקווה שהזכות הזו תעמוד לו".

בכל תחומי החיים והתורה המסרים שלך עדינים ומורכבים, ודווקא בנושאים פוליטיים המסר תקיף וברור – מדוע?

"אני מנסה לתת ביטוי לדעות הברורות של הרבי. כך אני מבין את דעתו של הרבי, וצריך לתת לזה ביטוי ברור". לפני כשש שנים ישב הרב גינזבורג כשבועיים במעצר מנהלי ללא כל אישום וללא סיבה ברורה. מאחר ולא הייתה עילה ממשית להעמידו לדין הוא שוחרר. לפני כחודש קיבל מכתב שעליו חתומה ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה. במכתב נאמר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש נגדו ונגד עמותת 'גל עיני' כתב אישום בעוון הסתה לגזענות.

תקשורת עוינת

קצפה של הפרקליטות יצא בגין פסקאות מסוימות שנכתבו בחוברת 'טיפול שורש' שיצאה לאור כבר לפני שנתיים. הפסקאות מעוררות המהומה דנות בערבים וביחס שראוי לדעתו לנקוט כלפיהם כיום, במצב הביטחוני שנקלענו אליו. החוברת מהווה תמליל מלא של ראיון ארוך מאוד שנתן הרב גינזבורג לכתבת מעריב שרי מקובר. הכתבה שנכתבה הייתה מאוד לא מחמיאה ומעוותת, ותלמידיו הפגועים החליטו לפרסם את התמליל המלא של הראיון. מהתמליל הזה מתקבלת תמונה של ראיון מוטה שבו הכתבת שאלה שאלות מעמדה דתית-ימנית. היא ניסחה את השאלות באופן כמעט פרובוקטיבי.

הנה למשל אחת השאלות שהיא שאלה, כפי שפורסם בחוברת: "ברצוני לדבר על שנאת הערבים אלינו. זו שנאה העונה על הכלל 'בידוע שעשו שונא ליעקב', שנאה תהומית של הערבים כלפינו, שמוכנים להרוג ולחבל בכל דרך אפשרית. יבואו יפי הנפש ויגידו: מדוע אנו טוענים שהערבים שונאים אותנו, הרי הם מסכנים ועם כבוש ויתר המשפטים האלה. כיצד ניתן להוכיח שהערבים שונאים אותנו ולא מוכנים למציאות קיומינו כאן ושהם באמת בסופו של דבר חיות טרף?"

בתגובה לשאלה הפרובוקטיבית הזו ענה הרב גינזבורג תשובה ארוכה המתפרשת על פני כמה עמודים, ותמציתה שהוא סובר שכיום נוצרה מציאות בה אי אפשר שערבים יגורו בארץ, מאחר שכרגע, באופן זמני, הם נוהגים כעם אכזרי ורוצח. הוא אמר אמנם שלא מדובר בכולם, אבל כיוון שההנהגה שייכת לארגוני טרור והעם נתון תחת השפעתה, לא ניתן להגיע לדו קיום.

הוא הציע לאפשר לערבים לעזוב את הארץ ולנקוט באמצעים שיגרמו להם לעזוב כמו למשל לעודד עבודה עברית עד כדי כך שלא תמצא פרנסה לערבים. כמו כן הוא קורא לפעילות תקיפה נגד מחבלים, בעיקר הריסת בתים שמהווים עמדות ירי וחיסול מחבלים מבלי לחשוש שייפגעו האנשים הקרובים אליהם. הרב גינזבורג טען בראיון כי הציבור החרדי לא אומר אמירות הנוגעות לכלל ישראל ואינו לוקח מספיק אחריות על ענייני הכלל, והציבור הדתי-לאומי חושש ללכת עם הדברים 'עד הסוף'.

עורכי דין שעיינו בכתב האישום טוענים שאין בו ממש. אנשים המכירים את הרב גינזבורג הכירות קרובה תמהים על ההאשמות המיוחסות לו.

הרב שמואל יניב: "אני לא חושב שראוי לדון איש רוחני באמות מידה קטנות של כאן ועכשיו. זה מוזר מאוד שמנסים להעמיד את הרב גינזבורג לדין ולעשות לו מסע של דה-לגיטימציה. זה גם לא יועיל, משום שכל האנשים שמכירים אותו יידבקו בו בכל מקרה, כיוון שהוא איש אשכולות ואדם טוב.
"הרב גינזבורג לא מחפש לעשות גלים שירעישו ויזעזעו, כל הליכותיו בצניעות. אם הדבר נראה לו ראוי לביטוי, זה בגלל שהוא חרד לכל מיני תופעות שמסכנות את קיומנו. אני לא יודע אם כשנחקור נמצא שיש בדברים שאמר נזק, לפי הפרשנות שלו ודאי שאין בהם נזק. הרבה אנשים מתבטאים בביטויים דומים, אנשים מהשמאל, מהמרכז ומהימין, ולא נעשה להם שום דבר."

לא אחראי ל'ברוך הגבר'

אתה עלול להיתפס כקיצוני ואף נעצרת בעקבות התבטאויותך. האם זה לא פוגע בהפצת שאר תורתך? האם לא עדיף להניח לנושאים הללו?

"גם הרבי היה אומר שיש נושאים שאם אחרים היו אומרים אותם הוא היה יכול לומר אותם פחות, אך אם אף אחד לא אומר אותם הוא חייב לומר. כמובן, צריך לומר את הדברים כך שישמעו – 'באופן המתקבל'. הדברים נכונים, אך כואב לי וחבל לי על שהרושם והתדמית בציבור הרחב מחבלים ביכולת להשפיע. הייתי רוצה לשנות את התדמית – לומר אותם דברים אך בצורה שתשמע, באופן שיעורר את הציבור".

אולי בכל זאת היה עדיף לא לעסוק בנושאים האלה? הדוגמא הכי חריפה היא הדברים שנאמרו בקונטרס 'ברוך הגבר' על מעשהו של ברוך גולדשטיין.

"שאלתי את הרבי ונהגתי על פי תשובתו. זו הייתה אולי התשובה האחרונה שלו. אם יש מישהו אחר שעוסק בנושא, כל אחד יכול לראות את עצמו כפטור; אבל אם לא, צריך לדבר. העניין הזה הונח כמת מצווה. למרות שלא הכרתי את ד"ר גולדשטיין אישית, הייתה בי רחמנות על מישהו שפעל במסירות נפש וכולם קוטלים אותו".

החוברות 'ברוך הגבר' ו'טיפול שורש' עוררו מהומה. אין בהן קריאה מפורשת למעשים הנוגדים את החוק, אך דווקא הכריכות נראות כשל חוברות מחתרת. אולי היה עדיף לדאוג לכותרות עדינות לכריכות כמו אלו של שאר כתביך? למה הכותרת הפרובוקטיבית?

"אני לא הייתי חולם על כזו כותרת. הכותרת ניתנה על ידי העורך ושימשה אחר-כך ככותרת לספר. השם המקורי היה 'חמש מצוות כלליות'. לגבי החוברת 'טיפול שרש' אני מסכים שהכריכה לא כל-כך מתאימה, וגם היא לא באה ממני. כל דבר שנעשה בחופזה נותן אפשרות לאנשים להתערב בעיצוב ולשים את האריזה".

שילוב של תורה ומדע

"לרב גינזבורג יש כושר קליטה מסחרר ממש" אומר הרב שמואל יניב, "כמעט את כל המדעים הוא מכיר. יש מספר לא מבוטל של פרופסורים שסמוכים על שולחנו".

תלמידיו מספרים שלא מזמן הוזמן הרב גינזבורג להרצות בכינוס של הומיאופתים. כהכנה להרצאתו עבר על עשרים ספרי הומאופתיה תוך שבועיים. ההומאופתים יצאו מהרצאתו מוקסמים, ואחד מבכירי ההומאופתים בארץ אמר שהרב דיבר כבקי לכל דבר. לאחרונה עוסקים בבית מדרשו בכתיבת חידושים מדעיים על פי פנימיות התורה.

מספרים שאחת התגליות הביולוגיות שמצאו בבית המדרש הוכחה לאחרונה במחקר. אחד החלומות של הרב הוא הקמת אוניברסיטה שתעסוק במדעים תוך הפריה הדדית בין לימוד המדעים ללימוד התורה. אגב, הוא מספר שבאולפנא לבנות במעלה לבונה כבר קיבלו מהשראתו והחליטו לבנות את תכנית הלימודים במדעים באופן כזה.

מה מייחד את דרך השילוב שלך בין תורה למדע?

"החידוש אצלנו בתורה ומדע זה לא רק לגלות שאין סתירה, שאפשר לחיות בדו-קיום שיש כאלו שמסתפקים בו. אנחנו רוצים לעשות זיווגים – ליצור הפריה הדדית בין התורה למדע, כך שבסופו של דבר כל אחד יחדש בשני. כל חידוש במאות השנים האחרונות: במדע, בפסיכולוגיה, במוזיקה – נובע מתוך החסידות. אנו רוצים לקשר זאת לשורש. ודאי שהחיבור בין התורה למדע הוא משהו משיחי – לקראת תיקון עולם".

יש כאן שיטת לימוד שניתן לפתח?

"שיטת הלימוד היא מציאת הקבלות בין דברים. זו שיטת לימוד שמתאימה מאוד לדור, בכל האוניברסיטאות עוסקים היום בחיבור בין הדיסציפלינות. מזה צומחים היום החידושים הכי גדולים של המדע".

מספר הרב שמואל יניב: "את הרב גינזבורג הכרתי לפני תשע עשרה שנה. זה היה כשחיפשתי מישהו שעוסק במהלכים המתמטיים שבתורה. הייתי מצויד כבר בכמה כלים ולמדתי על התחום מכמה רבנים כשהגעתי אליו. באלפי שעות הלימוד שלנו התרשמתי שהוא גדול המתמטיקאים היהודים מבחינת הבנת המתמטיקה שבתורה. החידוש הגדול הוא שיש לו את התובנה הפנימית של המספרים, ואת זה הוא לקח מחכמת הקבלה. הוא אחד הגדולים שמתקדשים בחכמה זו".

הרב גינזבורג, למתמטיקה שלמדת השפעה על לימוד התורה שלך ?

"כן, אני משתעשע עם המתמטיקה. זה חלק חשוב של התורה השייך לרמז ולסוד מתוך הפרד"ס. הסוד של תורת הנגלה, 'סוד העיבור', זה מתמטיקה ואסטרונומיה".

אלו תחומים במדע הכי מעניינים בעיניך?

"התחום הכי נגיש זה פסיכולוגיה. כל התורה וכל החסידות זה הפסיכולוגיה האמיתית".

הזמרה והארץ

בנוסף לרקע המשפחתי של שני סבים שהיו חסידי חב"ד, בחרת בדרכה של חסידות חב"ד ודבקת ברבי מליובאוויטש. מה ראית בחב"ד כחוזר בתשובה?

"כשנחשפתי לחב"ד הרגשתי שמדובר במקום הכי פנימי. ניכרים דברי אמת. סיבה נוספת ועיקרית היא המשיכה שלי לנגינה החב"דית. זו שירת הנשמה, השירה הכי פנימית של הנשמה היהודית".

האם אתה מגדיר את עצמך כחסיד חב"ד קלאסי?

"כמובן שאני מגדיר את עצמי חסיד חב"ד. השאלה האם זו הדרך הקלאסית נובעת ודאי מזה שיש ממד של חידוש בדברים שאני מלמד. אכן, ישנו חידוש – זו חשיפה של עוד זוית, עוד ממד פנימי של תורת החסידות. אך לגבי זה גופא ישנה ברכה של הרבי, שעודד אותי ללמוד ולכתוב את הדברים".

מהיכרות שטחית עם השקפתם של חסידי חב"ד נראה שארץ ישראל בתורת חב"ד היא אמצעי המשרת מטרה ביטחונית, ואילו בתורתך ארץ ישראל היא מטרה בפני עצמה, חלק מן הקודש. האם אין בהשקפה הזו שוני מהותי מהשקפתם של שאר חסידי חב"ד?

"אנשים לא מכירים את תפיסת הרבי השלמה. הרבי דיבר על שלוש שלמויות: שלמות התורה, שלמות העם ושלמות הארץ. שלמות הארץ חשובה מכמה סיבות, והזיקה אליה מתפצלת לשלושה רבדים: זיקה לארץ כאמצעי לביטחון האומה, זיקה לארץ כאמצעי לתיקון רוחני של האומה וזיקה לארץ מצד עצם קדושתה. אל כל גורם צריך לפנות ברובד שמתאים לו".

כמי שקשור למספר יישובים ומוסדות ביש"ע, כמו יצהר וישיבת קבר יוסף, בת עין והאולפנא במעלה לבונה, ניתן היה לצפות שתתגורר ביש"ע. מדוע כפר חב"ד?

"המגורים בכפר חב"ד הם על פי הוראה מהרבי. אחרי מלחמת יום כיפור הייתה קבוצת חסידים מכפר חב"ד שרצתה להקים התנחלות, והרבי אמר לנו שכפר חב"ד זו ההתנחלות שלנו".

גם הילדים הם שליחים

רק חמישה מעשרת ילדיהם של הרב גינזבורג ואשתו רומימיה מתגוררים עם ההורים בכפר חב"ד. החמישה האחרים נשואים ומתפקדים כשליחי חב"ד. הבכור הקים ישיבה ומדרשה ברמת אביב ומכון לשיח עם חוזרים בתשובה שנקרא 'הנפש השנית'. הבנות שליחות במגדל העמק, בניו יורק, בסאן פאולו שבברזיל ובהודו.

איך מתמודדים עם הגעגועים?

"אנחנו שמחים שהילדים ממלאים את השליחות. חוץ מזה, נפגשים: אנחנו מבקרים אותם או שהם באים אלינו. לגבי הקושי בשליחות יש סיפור מאוד יפה: פעם נכנסו לרבי וראו אותו בוכה. כששאלו אותו מדוע הוא השיב שכעת הוא מתייחד עם הורים לעשרה ילדים שמלווים את הילד האחרון היוצא לשליחות; הם בוכים והוא בוכה אתם, בבכי של התרגשות ושמחה".

שליחים רבים יצאו מבית מדרשו של הרב גינזבורג, בנים ותלמידים שהם כבנים לו. כולם עוסקים בהפצת התורה והם פזורים בכל קצווי תבל. גם הוא עצמו יוצא מידי פעם אל מעבר לים כדי להגדיל תורה ולהאדירה, בעיניו זה טעם החיים. "העיקר זה להפיץ את פנימיות התורה. חבל שפרשיות קטנות יסיחו את הדעת מן העיקר, העיקר זה האור, העיקר להוסיף טוב".



ד"ר דניאל שליט נגד הסתה ושלילת חופש הביטוי

"אני מכיר את הרב גינזבורג כעשרים וחמש שנים. למדתי מפיו חסידות ומחשבה יהודית במשך מספר שנים. מאז ועד היום אני עוקב בעניין רב אחרי מאמריו, ספריו ופרסומי תלמידיו. אני חושב אותו להוגה המעמיק, המקורי והמקיף ביותר ביהדות זמננו, מי שעתיד להיזכר ולהילמד גם בדורות שלאחרינו.

חשוב לומר שכל מה ששמעתי ושקראתי ממנו לא מכיל אף שמץ ורמז של הסתה, שנאה או הלהטת רוחות כלפי שום אדם או קבוצה. להיפך: האופי היסודי של לימודו הוא עדינות ואצילות נפש. אכן, הוא אומר בבהירות את דעתו ביחס לקשר המיוחד בין עם ישראל לארץ ישראל, וגם ביחס למעמדם של עמים אחרים בה, אבל בזה דווקא אין הוא מחדש כלל. הדברים כתובים וידועים: החל מחמשת חומשי תורה, דרך חז"ל, ההלכה והאגדה, הפיוט והתפילה, הקבלה והחסידות וכלה בדברי הרב קוק ותלמידיו.

נכון שהדברים אינם מתאימים לתמונה ההולכת ומשתלטת בעולם ובארץ, שלפיה עם ישראל הוא כאן כעם כובש המפעיל דיכוי גזעני. אבל מקומו של הויכוח הזה הוא בזירת הדיון הציבורי, ואילו המשטרה ובית המשפט אינם יכולים להיות חלק ממנו. משטר דמוקרטי הוא משטר שבו לכל דעה יש זכות להישמע. משטר בו אנשי רוח נגררים למשפט על מחשבותיהם ועל ספריהם נקרא משטר טוטליטרי.

זכות חופש הביטוי עמדה לעמוס עוז, ליגאל תומרקין, ולפרופסורים שטרנהל וצימרמן גם כאשר כתבו דברים שהיו הסתה ישירה ובוטה כלפי המתנחלים. לא ייתכן שהבעת דעה כלשהי מן הצד היהודי-דתי שווה פחות ודינה השתקה על ידי בית המשפט. הייתי מצפה דווקא מן השומרים על הדמוקרטיה להתגייס ולמחות נגד השיטה הזאת של כתבי אישום נגד אנשי רוח.

ז'אן ז'אק רוסו, בספרו 'אמיל' כותב: לעולם לא אדע באמת מה טוענים היהודים, כל עוד אין להם מדינה חופשית, בתי מדרש ואוניברסיטאות שבהם יוכלו לדון ולדבר ללא סכנה. רק אז נוכל לדעת מה בפיהם.

זכינו למדינה משלנו, בה בתי מדרש ואוניברסיטאות. האם עכשיו היהודים כבר יכולים להגיד את שלהם "ללא סכנה", מבלי להיות נאשמים ונשפטים על כך?? הגיע הזמן שיוכלו לעשות זאת".