י"ז בתמוז: יום לראיית סגולת אחדות

הרב דוד שמחון סא"ל במיל', רבה של שכונת קרית יובל בירושלים והממונה על שעת חירום בעירית ירושלים, אומר בשיחה לערוץ 7 כי יום זה על הצער שבו הוא יום בו עם ישראל יכול לראות את סגולת האחדות הטמונה בו.

, י"ז בתמוז תשס"ג

היום י"ז בתמוז תאריך בו הובקעה ירושלים, הוא יום תענית הפותח את שלושת השבועות בהם אבל עם ישראל על חורבן בית המקדש בתשעה באב. יום זה יש בו כדי לעורר את הלבבות לעיסוק בתשובה, וגם לראות את כוחותיו הייחודיים של עם ישראל.

הרב דוד שמחון סא"ל במיל', רבה של שכונת קרית יובל בירושלים והממונה על שעת חירום בעירית ירושלים, אומר בשיחה לערוץ 7 כי יום זה על הצער שבו הוא יום בו עם ישראל יכול לראות את סגולת האחדות הטמונה בו.

הנביא ירמיהו (י"ג, יז) אומר, לדברי הרב שמחון, כי "במסתרים תבכה נפשי מפני גוה [מלשון גאווה]", והגמרא הוא מוסיף, שואלת: מהו "במסתרים"? מסבירה הגמרא כי לקב"ה יש מקום שבו הוא בוכה - "מסתרים" שמו. ומדוע הוא "בוכה"? "מפני גוה", על גאוותם של ישראל שניטלה מהם וניתנה לגויים.

מדובר, לדבריו, בכבודו של הקב"ה שניטל, שכן הבקעתה של העיר ירושלים אינה שייכת למישור פרטי, אלא מאחר שבעם ישראל קיים חיבור של שמים וארץ הרי שנפילת גאוותם של עם ישראל משפיעה על כבוד מלכות שמים וזה האחרון משפיע ומשנה את המציאות העולמית. "בכיו" של הקב"ה למעלה מבטא את נפילת מלכות ישראל שבמהותה היא נפילת מלכות שמים.

כשירמיהו הנביא מתאר את החורבן בפרק האחרון של ספר מלכים, הוא מדבר על גורלו של המלך צדקיהו ששחטו את בניו לעיניו, עיוורו אותו והיגלוהו לבבל. זוהי נפילה נוראה של סילוק המלוכה מעם ישראל אך לא רק שלו, נפילה זו משפיעה על העולם כולו והוא נופל בנפילת מלכות ישראל.

היום, אומר הרב שמחון, חזרתו של עם ישראל למלכות מורגשת, והגאווה חוזרת לעם. עצם חזרתנו לארץ ישראל היא בעלת משמעות גדולה. רק כמה "טרוטי עיניים", כלשונו של הרב קוק זצ"ל בספרו "הקריאה הגדולה לארץ ישראל", אינם רואים את המשמעות הכוללת של חזרת עם ישראל לארצו על כל המשברים וההתמודדויות.

יש הבדל בין משברים אלו כאן בארצנו לבין אלו שחווינו בהיותנו בגלות, מוסיף הרב שמחון, שכן הללו סימלו את חבלי הגסיסה ועתה מדובר בעצם בחבלי לידה.

כשצמים היום אומר הרב שמחון צריך גם לראות את המהפך שחל באומה הישראלית עם חזרתה לארץ, את ההתעוררות של עם ישראל לשוב אל ארצו ואליה דווקא, כשבכך הוא ניצל מכליון ומשואה רוחנית שהיו מתרחשים אם העם היה ממשיך להיות מפוזר בעולם.

הרב שמחון מוסיף כי כמי שהיה אחראי במשך 5 השנים האחרונות על נושאי חירום ובטחון בעיר ירושלים, הוא יכול להעיד על מצבים קשים ביותר שעברו על עם ישראל בכללו ובעיקר על תושבי ירושלים. הוא ציין את הירי לעבר שכונת גילה, את התמוטטות רצפת אולמי ורסאי ואת הפיגועים הנוראים שספגו תושבי העיר. "כל מי שעלה לאוטובוס בדרכו לעבודה או לבית הספר וכל מי שרצה לערוך קניות או לשבת במסעדה היה נתון בסכנת חיים ממשית, ולא ידוע היה אם ישוב הביתה", אמר הרב. על אף כל הקשיים, עם ישראל הפגין אחדות במצבים קשים שכמוהם אין אח ורע בכל העולם, אמר.

הוא מציין כי הרב קוק כתב בספרו "אורות התחיה" כי בעקבתא דמשיחא (בתקופה שלפני בואו של משיח) תתרבה סגולת אחדות האומה.

ממשיך הרב שמחון, כשמתבוננים במציאות מיד שואלים היכן רואים סגולת אחדות זו בתוך מציאות של מריבות ופלגנות, אך הרב קוק כותב כי זו תהא עטופה במעטפת חיצונית של קטיגוריה ומריבות.

אותם אסונות קשים ואירועים שהיו בעיר ירושלים ומחוצה לה בהם פעלו האזרחים כלוחמים דווקא הם חשפו את נקודת האחדות הזו, גם במתן יד אחד לשני ובפעילות הסיוע המשותפת שהפגינו כל כוחות ההצלה והבטחון ובהתגייסותם של האזרחים הרבים למען תושבי שכונת גילה.

הרב שמחון מזכיר גם את ההתגייסות הכללית מכל רחבי הארץ לאיתורה של הודיה קדם, הפעוטה שנרצחה. מכל הארץ ביקשו להגיע ולסייע לחפש אחריה. חלקם אף נשלח לחפש במקומות שהסיכוי למוצאה שם היה קלוש וזאת כדי לאפשר לאנשים לממש את הזכות להיות שותפים לאחריות ולערבות ההדדית.

אלו נקודות קטנות המאירות את אחדותו של עם ישראל אומר הרב שמחון.

יש להתייחס לנושא המריבות בעם ישראל כמו מריבות בבית בין האחים. מותר שתהיינה קצת מריבות בין האחים, אך כשיש צרה וכשיש צורך לגלות אחדות, האחים הם אלו שנזעקים לסייע, אומר הרב שמחון.

לדבריו, הוא פיקד על הלחימה במבצע "חומת מגן", מהלך שננקט לאחר הפיגוע בליל הסדר במלון פארק בנתניה. "הזהירו אותנו מפני התמודדות עם סירוב להתגייס ומפני חוסר נכונותו של העם להלחם ובפועל היה לנו גיוס של 1.17%. גם אלו שקיבלו פטור באו והתייצבו וביקשו להיות שותפים". "יש לזכור", הוא מוסיף, "כי לא מדובר היה ב'אימון או בטיול קיץ' אלא בלחימה בתוך מרכזי הטרור בערים הערביות ביש"ע. צה"ל עשה במבצע זה 'סדר מחדש' לאחר שבמשך שנים התעצם שם הטרור. נכונות העם להלחם היא נקודת האמת של 'מציץ בין החרכים'.

בי"ז בתמוז יום תחילת החורבן אנו צריכים בדורנו להיות עם רגלנו האחת נטועה בעבר כדי לזכור להיכן עם ישראל התדרדר, אך עם הרגל השנייה לצעוד קדימה מתוך ידיעה שאנו בשינוי ובכיוון הנכון וכי יש בנו כוחות עצומים להתגבר ולגאול את עם ישראל בבחינת "אור חדש על ציון תאיר".

יצויין כי בי"ז בתמוז אירעו חמישה דברים עליהם מצטער עם ישראל: נשתברו לוחות הברית הראשונים ברדת משה מן ההר כשראה את עגל הזהב והמחולות סביבו, בוטל הקרבת קורבן התמיד בבית ראשון כשהכהנים לא מצאו כבשים להקריב. הובקעה העיר בחורבן בית שני ואפוסטמוס הרשע שרף את התורה והועמד צלם בהיכל המקדש.